ריקוד ללא מוצא // LGBT+

פרק 18 ושמו: Busted and Blue

תגיבו :)
דעתכם חשובה לי ~

אחרי שלוש שעות בהן פסעו ברק – בגב זקוף, שיער מסודר ובגדים צבעוניים– והלקוח שלו – גבר בגיל העמידה לבוש בחליפת עסקים, שיערו מאפיר ועיניו הכחולות מחייכות מאוחרי משקפיו הכמעט בלתי נראות– על הטיילת של ביפורט להנאתם, הלקוח נפנה להתעניין בברק. זה היה הלקוח השני מאז חזר ברק לעבודה, הראשון רק שפך בפניו את ליבו והתנחם בזרועותיו.

"דיברנו עלי עד עכשיו, אבל מה אתה עושה בחיים?"

ברק דחף את ידיו לכיסיו ומשך בכתפיו. "מה שאני עושה איתך היום."

האיש הנהן. "אתה תפסיק עם זה מתישהו?"

"אתה עובד בנדל"ן נכון? אתה תפסיק עם זה מתישהו?"

"לא. הרי אני בכל זאת חי, וצריך כסף."

"גם אני."

האיש הביט בעיניו השחורות וברק השפיל אותן. "אתה נער יפה." 

"תודה." הוא הרים את ראשו.

"קצת חבל לי עליך."

"שמה?"

"שזה מה שאתה עושה בשביל כסף. הבת שלי עבדה במלצרות עד שהתחתנה. וזה לא בגלל שלא נתתי לה כסף אלא בגלל שהיא רצתה, ובכל זאת היא הרוויחה מלא."

"ואז היא התחתנה."

"כן. ועכשיו היא לא צריכה לעבוד, כי בעלה עובד."

"ממש כמו פעם." ברק ידע שהיו תקופות בהן נשים נשארו בבית והגברים יצאו לעבוד.

"כן, אבל לפחות עכשיו היא יכולה לעסוק בתחביבים שלה."

ברק שתק וחיכה להמשך, הוא נשען על מעקה הטיילת והאיש עשה כמוהו, שניהם השקיפו על העיר שנפרשה למרגלות הצוק התמיר. "זה התחביב שלי, ואני מתפרנס ממנו. אפשר להתפרנס מתחביב."

"היא תופרת, היא לא יכלה להתפרנס מזה."

"אהה."

"אתה הומוסקסואל?" שאל האיש לפתע.

"אולי."

"הייתי רוצה להתחתן עם גבר שיעבוד במקומך?"

"אולי, ואתה?"

"מה איתי?"

"אתה...הומו?"

"כן."

"יש לך ילדה."

"התחתנתי עם אישה."

ברק פחד שהוא גורם לאיש להרגיש מותקף משאלותיו אבל היה סקרן. "למה?"

"סיפור ארוך."

"יש לנו עוד שעתיים שלמות."

האיש נאנח, הוא חיכך את ידיו. "שכרתי חדר במלון הקרוב, כדאי שנתקדם לשם."

ברק חייך. "כמובן."

שפתיו של האיש רעדו וגם אז הוא חייך בזמן שהתחילו להתרחק ממעקה הטיילת. הנער הצעיר מצא חן בעיניו. לפי מה שקרא באתר, הנער הזה מספק פגישה אחת בלבד, אבל אולי תמורת סכום נאה… כמו שאמר כבר, הוא צריך כסף. ולו, היה כסף לשלם לנערים יפים.