ריקוד ללא מוצא // LGBT+

פרק 38 ושמו: black velvet

לימור ישבה במטבח הבית המטופח והגדול, היא בהתה בקיר הסלון. מקודם שטפה את הכלים למרות שלא הייתה צריכה, אחר כך ביקרה את היולדת בחדרה. אליאנה ביקשה שתעיר אותה בתוך שעה כי עליה לצאת לבית הספר, ללמד. היא כבר הרגישה טוב יותר וממש לא התכוונה לקחת חופשת לידה ארוכה. בכל מקרה, עד השעה אחת עשרה נותרו עוד ארבעים וחמש דקות, התינוק ישן בעגלה ולימור השתעממה.

קלי לא הגיעה לכאן ביום בו היא הגיעה לכאן, קלי גם לא ביקרה מאז. היא לא פגשה את קלי וקלי לא יצרה קשר. לימור דאגה, האם קלי כועסת על כך שביקשה ממנה להפסיק לעשן? האם קלי תיפרד ממנה, עכשיו בדיוק כשהיא צריכה אותה, כשהשיער שלה מתחיל לנשור והיא כבר לא חזקה דייה כדי לרוץ אפילו?

נועה הופיעה בסלון, שיערה אסוף לאחור בקפידה ולגופה חליפה מחויטת. "מה שלומך לימור?"

"בסדר, אני חושבת."

"את נראית מדוכדכת, זו קלי?"

לימור הנהנה. "איך ידעת?"

"לבנות זוג יש חתיכת השפעה על מצב הרוח, למה שלא תבוא לבקר אותך?"

"היא בבית הספר, ובצהריים אחמד לוקח אותי לעוד כימו. זה בקושי התחיל ואני כבר שונאת את זה."

נועה לחצה על כפתור הקומקום והתיישבה מול לימור. "מה דעתך ללכת אליה את? את חושבת שאת מסוגלת לנסוע לדישט?"

"אולי." לימור גנחה בעצבות ופזלה את עגלת התינוק. "אבל את יוצאת עכשיו, ואליאנה יוצאת עוד מעט, ומי ישמור על יון?"

"קחי אותו איתך?"

"הוא בן שלושה חודשים."

"אני בטוחה שאת תסתדרי."

"הייתי אומרת שזה חסר אחריות." מלמלה לימור.

נועה קמה אל הקומקום שרתח, טפחה על כתפה. "זה הילד שלי, ואני סומכת עלייך." היא מזגה קפה בזמן שנגסה מהעוגה שלקחה מצלחת שעמדה על השיש. "חוץ מזה, אני אוכל לאסוף אתכם, עוד שעתיים וחצי בערך."

"זה כבר נשמע טוב. אני אספיק להגיע חזרה בזמן לכימו."

"כן. זה יהיה מעולה. קדימה לימור, תתאווררי קצת, את לא יכולה לשבת פה כל היום, בסוף יהיו לך ירכיים של דובי וקלי לא תרצה אותך."

"לקלי בעצמה יש ירכיים של דובי." לימור רטנה. "ואני לא מבינה מה הבעיה, זה חמוד ויפה."

"אני צוחקת איתך לימור למען השם, תצאי קצת את עוד רגע נחלדת פה."

"טוב." לימור קמה והתמתחה.

"לא." נועה הסתובבה. "עכשיו שבי, שותים קפה. יש לי עוד שלוש דקות."

לימור התיישבה בתבוסה והביטה בספל שנועה הגישה לה לצד צלחת העוגיות. בסופו של דבר העוגיות האלו יהפכו אותה לדובי ולא הישיבה, אבל לימור הייתה חייבת להודות שהן מדהימות. כמובן שרותם – בנן הבכור של נועה ואליאנה – הכין אותן, הוא היה הבשלן הבלעדי בבית הזה. אולי זו אחת הסיבות שהן היו צריכות את לימור שידעה לבשל כמו שצריך אף שהקשר בינה לבין אמה היה גרוע ביותר במשך ילדותה, לימור בישלה את הארוחות ונהנתה לפזז שוב במטבח ביתי משפחתי. ובכל זאת, היא הרגישה חייבת ללמוד את המתכון לעוגיות האלו מרותם בפעם הבאה שיחזור מהצבא.