פרק 32 ושמו: אהבה קטנה

82 9 0
                                    

באר ורונית שכבו זה לצד זה בתוך מנהרת פלסטיק בגן השעשועים. באר סיפר לה על יום הריליקיות שהוא אחראי לארגן ביחד עם מירה. הוא סיפר שתמיד חלם להפיק אירוע ורונית המהמה מדי פעם וטענה שהיא מקשיבה. 

אחר כך הם סתם שתקו, זה היה יום חם יחסית, הקיץ עמד להיגמר והיה בשיאו. באר אהב לשכב סתם ככה ולשתוק, להחליף מילה מדי פעם, הוא חשב שהוא די מחבב את רונית. 

כמה אנשים בריליקיה הרימו גבה כשהם שמעו שהוא ורונית זוג, אבל לא היה להם אכפת. היה להם טוב ביחד ולא הייתה בעייתיות בזוגיות שלהם. באר פיהק והעביר את ידו בשיערו הארוך המתולתל. 

כשהרגיש יד לוטפת את בטנו הוא מיהר לפתוח את עיניו, רונית חייכה אליו. הוא נאנח וחזר לחלימה בהקיץ. רונית המשיכה ללטף, יד הייתה עדינה ונעימה אבל באר זע במקומו באי נוחות.

כשידה החליקה אל תוך מכנסיו הוא התיישב במהירות. "רונית." הוא ביקש.

"מה?"

"דיברנו על זה."

"על מה?" היא שאלה בתמימות, ידה המשיכה ללטף את איבר מינו דרך התחתונים.

"על דברים כאלו." הוא הרחיק את ידה. "אני לא רוצה שנעשה את זה."

"אבל מה אכפת לך?" לחשה.

"אכפת לי."

"אני יודעת שאתה אוהב את זהו." לחשה על אוזנו. 

"רונית די." ביקש.

היא חזרה למקומה. "טוב."

"אל תיעלבי." ביקש.

"אתה הומו?"

"מה? מאיפה הבאת את זה?"

"אתה הומו?" חזרה על שאלתה.

"לא."

"שקרן." היא חייכה לעברו.

"אני לא הומו."

"אז תעשה את זה איתי."

"לא רוצה."

"בגלל שזו אני?"

"לא. אני פשוט לא רוצה."

"אין לך חשק?"

"די כבר רונית."

היא שתקה והוא הרגיש רע לגבי זה, הוא באמת לא רצה לאכזב אותה.

~~~~~~


"קלי, מה זה לעזאזל?"

קלי השפילה את מבטה. "מה שזה נראה שזה."

"קל, זה סיגריות, זה הורג בני אדם, את רוצה לחלות בסרטן?"

"לא." היא הרימה מבט רועד אל בת זוגתה. 

"אז למה את צריכה את זה לעזאזל?"

הן ישבו בחדרה של קלי, לימור מצאה את חבילת הסיגריות של קלי בארון הבגדים שלה כשהחליפה חולצה. עכשיו הן ישבו אחת מול השניה על מיטתה של קלי כשחפיסת הסיגריות ביניהן. 

ריקוד ללא מוצא // LGBT+Where stories live. Discover now