פרק דישטי במיוחד. איזו עיר אתם אוהבים יותר? דישט או אולהפנד או בכלל ביפורט (למי שקרא את לא מוגדר זה מעניין.)
~~~~
"את מפחדת למות?"
"לא." שיקר לימור.
"אתה מפחד מהטיפולים?"
"איך את מצליחה לדעת כשאני בן אם אני לא אומר שום דבר שמסגיר את זה?"
"אתה כן אומר. כלומר, אתה מדבר, הקול שלך שונה כשאתה מרגיש זכר וכשאתה מרגיש נקבה." קלי הסבירה.
לימור כיווץ את גבותיו, הוא לא לגמרי הבין.
"עוד מעט ינשור לך כל השיער."
"את תשרדי את זה?"
"את מה?"
"שאני אראה כמו נשר קירח."
"אתה לא תיראה כמו נשר קירח."
לימור נאנח. "אני מקווה."
קלי הניחה את ראשה בחזרה על בטנו של לימור ונאנחה. היא מעולם לא פגשה מישהו חולה, רק שמעה עלייהם. ועכשיו, כשאלוהים לא פסח על משכנה עם המגיפה הזו, היא לא בכתה כמו שאולי הייתה אומרת אילו הייתה נשאלת איך הייתה מגיבה לבשורה שכזו, היא פשוט דאגה לעתיד.
"ויש עוד משהו שאני צריך לספר לך."
"שהוא?" גבותיה של קלי הורמו והיא הביטה בו בשאלה.
הוא הסיט את מבטו, הוא חשש שלא תאהב את הבשורה. "את יודעת שאני אצטרך לעשות ניתוח."
"כן."
"ונתנו לי כמה אפשרויות."
"ו?" קלי הייתה חסרת סבלנות והוציאה קליקים בידיים בחיפזון.
"לא בחרתי באפשרות של להוציא את הגידול באופן מקומי." קולו של לימור נסדק בזמן שדיבר.
"אז?" קלי התיישבה כעת למולו, עיניה נצצו בזמן שהביטה בלימור וציפתה לתשובה.
"יכרתו לי את שני השדיים."
גבותיה של קלי התכווצו לאט לאט. "ל-למה?"
"כי אני לא רוצה לקחת סיכון נוסף."
"אוקיי."
"אני מצטער."
"על מה?"
"על זה, לא יודע. זה פשוט מסתדר לי עם זה שאני בן לפעמים-"
"אני מבינה."
"את לא כועסת?"
קלי חייכה, דמעות נצצו בעינייה. "אני פאקינג שמחה."
"שאני כורת את החזה הגדול והמעצבן שלי?"
קלי נתנה לו סטירה חלשה. "לא, שאתה תהיה בריא."
"החזה שלי זה מה שאת הכי אוהבת בי." גיחך.
עוד סטירה. "מפגר אחד, ממש לא. זה חלק שמאוד אהבתי בגוף שלך, אבל אני אוהבת אותך, את עצמך, יותר משאני אוהבת את הגוף שלך."
YOU ARE READING
ריקוד ללא מוצא // LGBT+
Romanceמתי מגיע היום בו השלדים יוצאים מהארון לאט לאט? נדב שחי כל חיו בעושר רב, מגלה שיש דברים שלא ניתן לקנות בכסף, כמו סליחה, כמו אהבה. ברק מנסה לפלס את דרכו בעולם ולשמור על המסכה שיצר לעצמו. אופל לומדת להביט על החיים בזווית קצת שונה ולימור מתכוננת לגרוע מ...
