פרק 10 ושמו: the run and go

184 21 6
                                    

היי. מה שלומכם? איך היה לחזור ללימודים? לאיזו כיתה עליתם?

~~~

כשאופל חזרה מאחד מאימוני הפארקור של הריליקיה הדרומית בדישט היא הופתעה לראות אורח. מירה נותרה שלווה, כאילו ציפתה לו, היא אפילו שמחה וקיבלה אותו בחיבוק, נשיקות רשמיות על הלחיים וסעודה קטנה בסגנון הריליקיה. 

זה היה נער שמנמן מלא שמחת חיים – ממה שאופל ראתה – והייתה לו נוכחות ממגנטת. היא לא יכלה להוריד את עיניה מעיני השקד הנוצצות שלו כשדיבר בהתלהבות וסיפר על ישראל, הדרך שבך הוא סלסל קבוצת שיער שיצאה משיערו המקורזל האסוף בצמה על גבו גרמה לכולם לצחקחק. הוא הביט בהם באי-הבנה לרגע ואז סידר את הספטום באפו וצחק. נראה שאפילו את חומות הקשיחות של מירה הוא ידע לבקע בקלות, כשדיבר הוא גרם לה לצחוק ולרצות לחבק אותו שוב ושוב, היא נראתה בהתנהגותה נערה בת שש עשרה.

אז אופל הופתעה לראות אותו כשחזרה מאימון הפארקור אבל השאר התנהגו כאילו ציפו לזה, וקיבלו בחום את הנער שגרם לכולם להתאהב בו. לנער הזה קראו באר, אבל הוא היה מעיין של אנרגיות ושמחה שסחפו את כולם. אופל לא הופתעה כשגילתה שיש לו גיטרה, הוא בדיוק נראה מסוג האנשים שמנגנים בגיטרה בערביי קומזיץ, ובריליקייה היה שמח באותו ערב. 

כששכבה על המרון שלה, כשפניה אל הקיר היא הרגישה פתאום טפיחה קלה על שכמה. היא הסתובבה וגילה שבמזרון משמאלה ישן אותו הנער. "אהלן."

האחרון שפנה אליה ככה היה השכן הערבי שלה מהכפר הסמוך לקיבוץ בישראל. "היי." היא רצתה לענות לו באותה המילה אבל לא רצתה להסגיר את היותה ישראלית. בדרך כלל היא הייתה אומרת אהלן, עכשיו זה היה אחרת.

"אני אגיד לך את האמת? את נראית סופר ישראלית."

וואלה. "וואלה."

הוא נשען על ידו השמאלית והביט בה. "מאיפה את?"

"קיבוץ ברק."

"אומאייפריקינגאד." הוא צחקק. "זה היה הקיבוץ האחרון שבו אני ואחותי היינו, היא נשארה שם אבל היא חוזרת לפה בקרוב."

"מה לעזאזל חיפשתם בחור הזה?" אופל הייתה מופתעת לפגוש מישהו שהיה עד לפני – היא לא ידעה כמה זמן –  בקיבוץ בו נולדה וגדלה. 

"סתם." הוא משך את הת' שבמילה בשאננות. "עשינו טיול באזור חיפה שם, קפצנו לכמה ישובים, האקסית שלי גרה ביגור, קפצנו להגיד שלום."

"אה, נחמד. מאיפה אתם במקור?" 

"אילת, מה לא רואים?" הוא ליטף את לחיו. "סתם, אני מבאר שבע, אחותי מאילת."

"איך-"

"אפשר לומר שלא יצאנו מאותו רחם."

"הו ואו-"

ריקוד ללא מוצא // LGBT+Where stories live. Discover now