פרק 5- חסין לכדורים

3.6K 141 6
                                    

-נקודת מבט אמור -
התעוררתי בשעה שתיים עשרה מצעדים בדלת שלי , ראיתי צל של בן אדם גבוה וברגע שהוא יצא מחדרי קמתי בשקט על קצות האצבעות בעודי יורדת במדרגות ומסתתרת בכדי שלא יראו אותי וראיתי את איתמר וליאב מרוחים על הספה מרוכזים בטלוויזה בתוכנית חדשה שיצאה ולא דיברו אז הנחתי שלא קרה כלום ורציתי להתייעץ עם ליאל אז עליתי לחדר שלה והייתי מופתעת לגלות שהיא בכלל לא שם. אז חזרתי לישון אין לי עוד מה לעשות עכשיו ...

התעוררתי בפעם השנייה להיום באמצע הלילה מטריקה של דלת, כשהבטתי בשעון ראיתי שהשעה כבר שתיים בלילה,ישנתי רק שעתיים נוספות?

הטריקה לא הייתה אופיינית לאף אחד מהבית הזה, אפילו לא לליאב או איתמר היחידים בבית וגם הם ידעו שאני ישנה. כנראה משהו ממש ממש עיצבן את סער כי הוא היחיד שלא היה בבית וברור שליאל לא מסוגלת לטריקה כזאת.
ידעתי שברגע שאראה את הפנים שלי הם יעטו מסיכה שמחה של משפחה שלמה ומאושרת.
הסטתי את השמיכה מעליי ופתחתי את הדלת שלי בשקט, התהלכתי בשקט בשקט לקצה המדרגות וחיכיתי בשקט בשביל לצוטט לשלושת אחיי הגדולים שכה השתדלו להרחיק ממני את העולם העגום שלהם, מקפידים לשמור את זה רחוק רחוק ממני והעיקר מליאל לא, מה שלגמריי לא הוגן.

״נו, מה נסגר?״ איתמר שאל בציפייה מעורבבת בחשש.
בזמן שכל אחיי יצאו לקראת תשע מהבית ליאב ואיתמר נשארו איתי, לעשות בייביסיטר לאחותם הקטנה ביותר , וכתוצאה מכך שהיו לבושים שהתעוררתי בחצות אני בטוחה שהם יצאו מהבית בשנייה שנרדמתי .

״כוס עממממעק ערס״ סער צעק ובעט בשולחן קטן שהיה עליו עציץ שנפל ועשה רעש אדיר בכל הבית
״אני אהרוג אותו איתמר,אני אהרוג את הטמבל הזה שחושב שהוא משהו, בידיים האלה אני אהרוג אותו.״ סער נשמע עצבני ברמות שבחיים שלי לא שמעתי אותו
״הוא סתם מגזים הפגישה הלכה אחלה דווקא״ ליאל נשמעה רגועה נורא יחסית לעצמה ״ברור שהיה אחלה״ הוסיף סער בצניות מוחלטת ״ האח המזדיין שלו לא הפסיק לזרוק לליאל הערות שאני זורק לזונות שבאות אליי למיטה״ אמר והצביע לכיוון הדלת. אני בשוק. בחיים לא הייתי עולה על דעתי שסער ישווה את אחיות שלו לזונות,הוא הבן אדם הכי מגונן בעולם שזה מגיע עלינו.
״הכל באשמתך סער. איך יכולת ללכת מאחורי הגב שלי? החלטנו שהכספים זה אני.״ איתמר גם הוא נשמע כל כך חסר עונים ברמה מלחיצה
פחדתי שדווקא עכשיו כשאנחנו צריכים להיות הכי מאוחדים אנחנו נתפרק, ״אתה הולך לבוזגלו, מלווה ממנו חצי מליון ומפסיד אותם, מה נסגר עם המוח הדפוק שלך?!״ פערתי את עיניי ובלעתי את הרוק שלי בשקט, מנסה לא להשמיע שום רעש שיסגיר אותי. ״תשתקו אמור ישנה״ ליאב אמר בשיניים חשוקות.
״רגע שאני יבין אתה השוואת אותי לזונה?״ ליאל קלטה והפנת את מבטה לסער ״יש לך בעיה עם זה?״ סער אמר עם חזה נפוח,איף הוא כזה פוזאיסט לפעמיים .
״כן למה מי אתה בכלל חתיכת מניאק שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת״ התקרבה באטיות מייסרת לכיוון סער,מה שנוגד לגמריי את טון דיבורה.״נו ומה תעשי לי? בזכותנו את בכלל חיה ולא ברחוב מסכנה,ילדה כפויית טובה״ ירק את מילותיו אלייה . ואז היא עשתה דבר שלא ציפיתי שתעשה,היא פשוט דחפה אותו בפעם הראשונה, ״בן״ דחיפה ״של״ עוד דחיפה ״זונה״ עוד דחיפה.
הייתי מופתעת למה אחיי לא מתערבים בריב כזה? את האמת שגם אני לא הייתי מתערבת ליאל ששומרת כל כך על איפוק ולא עושה משהו הכי קטן נגד אחיי ,וסער המגונן בצורה מחרידה מקלל את אחותי האוהבה .
הייתי חייבת לעצור את זה , הייתי צמאה לדעת מה קורה כשאני לא נמצאת בבית או כשאני ישנה, ידעתי שכלום לא ורוד ושהם רק צובעים את הכל בורוד כשאני בסביבה, להגן על אחותם הקטנה ביותר.
״שתקו״ ליאב הוסיף ״זה לא זמן לריב.״ ליאב מוסיף
״הוא לא משחק סער, הוא יהרוג אותך, הוא התכוון לכל מילה שיצאה מהפה שלו, ועכשיו כשאבא בכלא והתחת שלנו ככה חשוף.״ איתמר הוסיף לא מייחס חשיבות לדבריו של ליאב ומתעלם מריבם של ליאל וסער. הוא היה חסר מנוחה, אני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שאיתמר היה חסר מנוחה, היה לא רגוע, רציתי לרדת לשם ולהרגיע את הרוחות בין האחים שלי ואחותי.
היינו החזקים ביותר באזור שלנו, והמפגר גוזגלו או בוזגלו הזה הוא הראשון שאי פעם ערער אותנו, את המשפחה שלי. המשפחה החזקה. המשפחה הבלתי מעוררת, טוב, הייתה הבלתי מעוררת יותר נכון.
פחדתי מהשפעתו של מר בוזגלו המסתורי, אבל הרבה יותר פחדתי מההשלכות של ההלוואה הסודית של סער מאחורי גבו של איתמר.
לאיתמר אחי היה חשוב הכבוד, הוא כיבד את כל מי שכיבד אותו בחזרה ואף יותר, אך כשפגעת באמון שלו לא הייתה דרך חזרה. כשהוא מצא את גרושתו בוגדת בו הוא לא התרגש ועשה רעש כמו שליאב או כל גבר אחר היה עושה, הוא סגר את הדלת, לקח מזוודה ועזב את הבית. היא התחננה לסליחה, התקשרה אינספור פעמים בליווי הודעות, הייתה מגיעה לבית של אבי ואף למשרד של איתמר, אבל הוא היה כמו קיר, לא מוכן לשמוע, היה מתעלם ממנה כמו אוויר וכשהיא הייתה מנסה לחבק אותו או לגעת בו שומר הראש שלו היה דואג שהכלבה הקטנה תישאר רחוקה.

אני יודעת שמה שסער עשה הוא לא כמו מה שגרושתו של איתמר עשתה או ליאל שדיברנ אחר כך עם גרושתו אבל זה ללא ספק פגיעה באמון, אחי איתמר גם ככה בחור קר וסגור, פחדתי שהוא יסגר אף יותר בגלל הצעד של אחי הקטן. ״ליאל, ניסית לדבר איתו בהיגיון? כי ברור שסער לא״ שאל ליאב ושלח מבט רוצחני לסער ששלח לו אותו מבט בדיוק תוך כדי שהוא קילל ובעט בקיר, קפצתי מעט, ״שקט, אתה תעיר את אמור,״ הוסיפה ליאל ועצמתי את עיניי, שמעתי כל כך הרבה דברים עכשיו שהם בטוח לא רצו שאשמע.

״זה מעבר לכסף, אני מרגיש שזה מעבר לכסף, אני נודר על זה . לא שונאים ככה בעיניים כשזה כסף״ אמר סער בעודו רועד מהעצבים. ולמרבה ההפתעה ליאל הצדיקה אןתו והוסיפה ״איתמר אחי, כמה שקשה לי להודות בזה ואני לא רוצה הוא פשוט שונא אותנו, קורה כאן משהו מעבר שאני לא יודעת להסביר.״ ליאל התיישבה על ברכיו של איתמר וליטפה את פניו
לא יכולתי לשמוע יותר את אחיי, את ליאל ואיתמר, עוגניי המשפחה שלנו, נשמעיים ככה מודאגים.
חזרתי למעלה וכאילו פתחתי את הדלת של החדר שלי שרעש מוגזם, שיבינו שהתעוררתי, הקומה התחתונה מיד השתתקה והדליקה מהר טלוויזיה, ניחוש פרוע שאיך שהו יצא על החדשות.

ירדתי במדרגות וכרגיל כל אחד שיחק אותה עסוק בחרא שלו, איתמר והמיילים,ליאל בחדשות, וסער בטלפון וליאב קורא משהו באייפד שלו. ״היי פיצית.״ סער נשמע עייף, כוס קבועה של וויסקי בידו.
הוא התיישב הספה הפנוייה וטפח עם ידו הפנויה על המקום הריק לצידו. ״היה לי סיוט,״ אמרתי בזמן שהתיישבתי לצידו והנחתי את ראשי על בטנו ואת רגליי על ירכיו. ״על מה?״ איתמר התעניין בשקט כשראשו עדיין קבור במיילים שלו והוא מקליד משהו במהירות. ״שהורגים את סער.״ התגריתי בהם בכוונה.
גופו של סער התקשח,ליאל בטעות הוציאה צליל הפתעה ואיתמר הרים את מבטו מהטלפון וידעתי שגם ליאב ממש אבל ממש לא עסוק יותר בספר הדיגיטלי שלו. התחפרתי יותר בחזהו של סער וחיבקתי את בטנו. ״אבל אני יודעת שהוא חסין לכדורים,״ אמרתי בצחקוק וטפחתי על חזהו הקשה. סער פלט גיחוך שממש אבל ממש ניסה להיות משועשע ולא צלח.
״סתם ראית יותר מדיי סרטים״ ליאל ניסתה לתרץ. נו באמת, היא לא יודעת שאני מכירה אותה? ״זה סתם חלום רע מורי.״ הוא ליטף את שיערי בידו הגדולה ונשק ברכות למצחי. חיבקתי אותו חזק יותר ועצמתי את עיניי, הוא היה הכרית הקבועה שלי, אהבתי להירדם עליו. אהבתי להתפנק על כל אחד ואחד מהאחים שלי, כמובן שעל ליאל קצת פחות, הילדה הזאת פשוט לא נוחה.
אהבתי אותם יותר מאת עצמי ואני יודעת שאני לא אתן לאף אחד לפגוע בהם ובה, גם לא הבוגלו הזה שחושב שהוא יכול לאיים על מישהו מהמשפחה שלי, הוא לא יגע בסער, הוא לא יעז.

״אתה תעלה אותי למיטה אחר כך?״ שאלתי בציפייה ובחצי חיוך, הוא צחק ונשק שוב לראשי בכזו אהבה, שרק אפשר לחלום עליה. ״כמו תמיד נסיכה שלי.״

Game over|| משחק גמורWhere stories live. Discover now