פרק 24-שטן אחד אינו יוצר גיהנום

2.7K 89 20
                                    

-נקודת מבט איתמר-
״החוקר הודיע אם הוא מצא את סער?״ הנדתי בראשי
״ליאב זה לא השתנה מהפעם האחרונה ששאלת,שהיא מלפני חמש דקות.״
״מצאנו אותו בסימטה ליד הקניון״ סשה אחד מהאחים חסון הודיע ״יופי,תפסו אותו ותביאו אותו לפה״ ליאב אמר בנחישות ואני חשבתי על זה שהם לא יצליחו על בטוח,סער לא טיפוס שנתפס בקלות והוא עבד על זה קשה כל השנים בשביל להיות אחד כזה,ובזמן הזה סשה כבר הלך
״אתם לא תצליחו לתפוס אותו״ הודעתי מרים את מבטי לליאב
״לך תדע,אולי״ מלמל תופס את ראשו
״יש לי רעיון,אבל אתה צריך לא לחפש אותי״ וליאב הניד בראשו ״תדאג לסער״ תפסתי את ראשו ״מבטיח״
״ליאב אני גאה בך. אל תקשיב לא לסער ולא לאף אחד אחר לגביי איך שאתה עובד או אם אתה מתאים או לא.אתה טוב בכל מה שאתה עושה״
״למה זה נשמע כמו מילות פרידה?״ שפתו התחתונה רעדה
״כי זה באמת״ לחשתי יוצא מדלת הבית אל המקום היחיד שסער יתחבא בו למקרה שיגלה על התוכנית תפיסה שלנו,המחששה בתיכון הישן שלנו,מקום נטוש שלשם תמיד היה הולך שהיה נסער
״ידעתי שאני אמצא אותך פה״ סער שנבהל הוציא את אקדחו מהרגל אך הוריד שראה שזה אני
״למה?״התיישבתי לידו
״למה מה?״
״למה אתה הולך למשימת התאבדות?לא טוב לך פה?״
״איתמר זה לא שלא טוב לי,צריך להראות להם שמישהו מאמין בהם.שהם לא ימותו,ואני מאמין בזה בלב שלם״
״אז תן לי לבוא איתך״ התעקשתי על שלי אך סער לא חיכה שנייה והניד בראשו ״לא. אני אח קטן ואני צריך לעשות את זה,זה מגיע לי. אתה צריך למצוא אישה,להתחתן,להקים משפחה. איתמר אתה מכיר אותי אחי,זה לא בשבילי כל החרא הזה״ מלמל בועט באבן וראיתי את התסכול בעיניו,ורחמתי עלי,ריחמתי עליו בכל ליבי
״עליי לא תוכל לעבוד אח. אתה איש של משפחה.
כמה שאתה מנסה להסתיר את זאת אתה לא תצליח,בטח שלא פני אחיך,אתה בן אדם של משפחה,אתה בן אדם של ילדים,אתה מת שיהיה לך ילד,בדיוק כמוני. וזה בסדר,גם לנו מגיע״
״לי לא״ עיניו נצצו אך לא היה סימן לדמעות ״לילד צריך להיות אבא מאושר,אבא חופשי. לא אבא פושע,הוא לא צריך שילדים יפחדו להתקרב אליו. אני לא ירצה שהוא יעבור את מה שאני עברתי רק בגלל שם משפחה מזורגג״ ירק עצידה והבנתי אותו
״אתה זוכר שהיינו קטנים ואבא סיפר לנו למה הוא בחר להרים משפחה?״ שאלתי והוא הנהן מוציא את העשן של הסיגריה מפיו

*פלאשבק*
אני אבא וסער ישבנו על הספסל בגינה מאוחר בלילה,היום התחלתי את כיתה ג וסער את כיתה א,התנהגו אלינו רע הילדים ׳אבא נמאס לי שמתנהגים אליי כיאלו אני רע,אני לא׳ מלמלתי בעצב ׳אני נראה בן אדם רע?׳ השפלתי את מבטי לריצפה
׳בכלל לא בן שלי,שלא תעיז אפילו להגיד את זה׳
׳אבא גם אלייך התנהגו ככה?׳ תהה סער מחבק את ברכיו
׳כן׳ הודה וחיבק אותי מהצד אך בגלל גודלו עטף את כולי
׳אז למה הקמת משפחה?׳
׳שאלה טובה סערוש.הקמתי משפחה בגלל שרציתי להרגיש גם מה זה להיות אבא,לכל החברים שלי יש ילדים. אני רציתי להרגיש אושר,אמרתי לכולם הילדים שלי לא סבלו,אני אגיד להפ את המשפט שאבי אמר לי: ״אם אתה רוצה שיפסיקו להתייחס אלייך כמו פושע אתה צריך להספיק להתנהג כיאלו אתה אחד״ , זאת אומרת שאם אתה תתנהג כיאלו אתה בן של פושע התנהגו אלייך בהתאם,אבל אם תתנהג כרגיל תקבל יחס רגיל,הבנתם?׳ נשק לראשו והנהנו
׳עכשיו לישון מחר בית ספר׳ בעט חלש בטוסיק שלי בעודנו צוחקים ואני וסער עולים למיטה

Game over|| משחק גמורWhere stories live. Discover now