פרק 6- ׳המקום של אבי׳

3.4K 135 9
                                    

היום אני עובדת משמרת צהריים, זאת אומרת שהבוקר שלי היה פנוי ואני התכוונתי להשקיע את הבוקר שלי בגיבוש אחיי תוך כדי שאני מוציאה פרטים על אדון בוזגלו המסתורי.

לאחר שצחצחתי שיניים ושטפתי פנים, אזפתי את הטלפון שלי מהשידה שלי וירדתי לקומה התחתונה בשביל להכין לעצמי שוקו לשתות. האחים שלי כבר מזמן לא היו בבית, כל אחד בעיסוק שלו או בעבודה שלו, וליאל ישנה. התקשרתי לכל אחד מהם ואחריי בירור ארול הם היו אמורים לחזור רק לקראת אחר הצהריים בטענה של ״אני עסוק״ או ״יש לי דברים לעשות״ וסיימו את השיחה בפה אחד ״מצטער פיצפונית, נצטרך לדחות את המפגש המשפחתי ליום אחר״. איף. שונאת את האורך חיים שלנו.

ועד שהם יחזרו ליאב דאג לשים שני שומרי סף שיגנו עליי. מהרגע שהם יצאו מהבית עד הרגע שאחד מאחיי האוהבים יבואו להחזיר אותי מהעבודה.

לאחר שהתיישבתי עם שוקו שלי ועם עוגת הביסקוויטים שהכנתי ערב קודם פתחתי את הטלפון שלי והדבר הראשון שראיתי היה הודעה חדשה ממספר לא ידוע, זה מוזר.

-הודעה חדשה הגיעה מ-מספר לא מזוהה: עוד חצי שעה.גינת המגלשות.תבואי לבד,אל תנסי אותי״ עיניי נפתחו בהלם, מי זה , מה הוא רוצה , למה דווקא בגינה שהייתי מעבירה בה חצי מהילדות שלי? והשאלה הכי חשובה, איל אני לעזאזל גורמת לשני סוכנים אובססיבים לעבודה שלהם ונאמנים בצורה מחרידה לאחיי לעזוב אותי ולהסכים לי ללכת לבד לגינה? זה חסר סיכוי.
גררתי את עצמי בכוח לקומה העליונה ושתי החיילים הולכים אחריי כמו כלבים לכל מקום והשיא היה שהם ניסו להיכנס לי איתי לחדר ״קצת פרטיות אפשר לקבל פה?!״ אמרתי בתוקפנות,שיבינו את הרמז והתחפפו מפה אבל התגובה היחידה שקיבלתי היה מבט אטום מצד החייל שצעקתי עליו שנכנס איתי לחדר , אז לקחתי גינס ארוך עם קרעים בצבע כחול בעיקר וחולצת בטן בצבע שחור שמבליטה במקומות הנכונים בעודי נכנסת לשרותים והחייל השני בא להיכנס איתי פה הם עברו איתי את הגבול! ״הלווווו שמעת על פרטיות???? אתה רוצה שאני אגיד לאחים שלי שנכנסת איתי למקלחת בניגוד לרצוני וראית אותי ערומה? אם יש לך משאלת מוות אז בבקשה״ זזתי לצד לתת לו מקום להיכנס לראות רק אם יש לו אומץ
אולי אני קטנה קטנה אבל ככה גם עצבנית וקטלנית שצריך.
הוא התלבט ובסוף הסתובב עם הנשק וגבו לכיוון הדלת,ברוך השם.

התלבשתי מהר וקפצתי מהחלון של הקומה השנייה לחצר האחורית שלנו,למזלי הקומה השנייה יחסית קרובה לקרקע אז ככה שחוץ ממכה יבשה ברגל לא נפצעתי.

יצאתי מהשער בידיעה שעוד כמה שניות יתחילו לחפש אותי בכל העיקר אז התחלתי פשוט לרוץ.ולרוץ.פשוט לרוץ בלי להסתכל לאן.

באיזה שהו שלב שמעתי מכונית מתקרבת תוך כדי בצד העין שלי ראיתי שיח מספיק גדול שאם אני אתקפל טיפה בטוח לא יראו אותי .

Game over|| משחק גמורWhere stories live. Discover now