-נקודת מבט סער-
קמתי עקיצה טבעית,השעה הייתה אחד בצהריים,זין.
קמתי מהמיטה בחוסר רצון,יודע שלא יוכל לחזור לישון עוד פעם.
נכנסתי לחדרים לבדוק שכולם בבית ו׳בריאים ושלמים׳ שנכנסתי לחדרה של אמןר ראיתי אותה ישנה אך צל גדול היה מאחורה. עוד מישהו שוכב איתה במיטה.
קיבלתי היקצוצים בכל הגוף מעצבים,מי הטמבל שמסוגל?התקרבתי בשקט,זה יונתן.
יש לה מזל למה אם זה היה מזדיין אחר הייתי דופק לו שתי בעיטות לתחת ושולח את החתיכות שנשארו ממנו למאדים
״זגורי״ צעקתי יודד במדרגות ותול שנייה הוא התייצב מולי
״עכשיו,כולם בסלון.פגישה״ הודעתי והוא הנהן ״חמש דקות היית פה״ התיישבתי בסלון מזפזפ בטלוויזיה ואיתמר וליאב נכנסים הביתה ״איפה הייתם?״ הסתכלתי מבולבל
״קנינו השקעה חדשה,משהו בן זונה״ ליאב התלהב וגיחכתי
״כינסת את כולם?״ איתמר התעניין והנהנתי ״חייבים להרוג את ניק,היום.״ הודעתי וליאב הנהן מסכים איתי בלי לחשוב פעמיים
״נצטרך לעשות את זה בזהירות״ איתמר הרים את מבטו אליי לאחר שחשב והתלהבתי על עצמי,אם איתמר הסכים איתי,כנראה שעשיתי משהו טוב בחיים שלי
״אחרי שהסכמתי איתי על משהו,אני יכול למות בשקט״ צחקנו
קמים מהספה בשנייה שראינו את החיילים מתקרבים
״כן בוסים״ כולם צעקו יחדיו מחכים לפקודה
״תשבו״ איתמר פקד עליהם מסמן עם עיניו על הספה
״היום הולכים להרוג מישהו״ התחיל ליאב לאחר שכולם התיישבו,חד וחלק,בלי ליפיף את במציאות,משהו שמאפיין אותו
״את מי?״ האחים חזן שאלו בתיאום מושלם
״ניק אסולין״ הודעתי והערות השתנקות נשמעו
״איפה מתי?״ בן שאל
״היום,עוד חמש שעות,זאת אומרת שש וחצי בערב.
הוא יחזור מהבית כנסת לקחת תפילה וברכה ניהיה שם עם מסכות נסע לבית שלו נחכה לו בחוץ״ איתמר לקח עליו להסביר את זה כי ברור שאם אני או ליאב היינו מסבירים זה היה נשמע משהו כמו ׳היום שש תהיו שם ביי׳.
״הוא יוצא יורים בו ואנחנו רצים משם הבנתם?״ זגורי שאל והם הינהנו
״אנחנו יודעים שזה נשמע מסוכן,אבל זה לא בא בחשבון לא לעשות את זה.הבן שרמוטה האוכל בתחת חטף את אחותי,ירה בה והוא עוד חושב שהוא יצא משלום״ הסברתי את המצב בעצבנות ואני בטוח שראו לי אש בעיניים,הוא לא יהיה חי היום,הבטחה שלי. ״איך נדע יודעים שזאת לא משימת התאבדות?״ חסין שאל בקול יציב
״אתה צריך שהם יראו לך?״ זגורי גיחך אל איתמר עצר אותו ״אצה חא רוצה את-״ קטעתי איתי אני
״בשביל להראות לכם את הנאמנות שלנו וההוגנות,אני בא איתכם״ קבעתי ולפני שתתחיל ׳הסערה׳ יצאתי מהבית משאיר אותם לחשוב עם עצמם
-נקודת מבט אביאל-
״תשיג את רפאל אברגיל,תגיד לו להיות אצלי עכשיו״
״כן בוס״ החייל הלך לעשות את עבודתו וכעבור חצי שעה רפאל עמד בדלת משרדי ״אם קראת לי כנראה יש לך תשובה״ הסתכל על פניי בפרצוף אטום ״אני מסכים״ אמרתי בקול יציב ״אך אנחנו נעשה את זה בדרכים שלי״ הוא הנהן ״על מה חשבת״
״ החיילים שלי יתקנו את המטען חבלה,בשביל שהמטען יופל הוא צריך להגיע למגנט מסויים שנתקין לו מתחת לחניה ברכב בבית,בשנייה שהוא יוצא מהאוטו,הבית והוא מתפוצצים ככה שגם אין מי לפתור בשבילו את החקירה״ הסברתי הכל בצורה הפשוטה ביותר שיכולתי למצוא,אני לא מצפה מחמור כמוהו להבין את המצב.
״סבבה״ מלמל ופניו שידרו רצינות,כנראה הבין את התוכנית ואם לא אז חבל בשבילו,כי זה יקרה ככה או ככה.
״אתה לא צריך לעשות כלום,פשוט לא להודות ולא כלום,יש משהו אתה שולח אותם אליי אלא אם זה משטרה ואיתם אתה פותר לבד,ואם עשית את כל הדברים כמו שאמרתי הם לא אמורים בכלל להיות בכיוון שלך״ שיקרתי,הם כן. בגלל שהוא עבריין שחזר לארץ ופתאום עבריין אחר מת,ברור שזה קשור.
״סבבה תודה אחי״ בא לצאת ״לא תודה.עשיתי את זה בשבילי,אני עדיין שונא אותך.״ גיחכתי מוציא אותו מהחדר
״תקרא לאדיר למשרד״ אמרתי לחייל שעמד מחוץ לדלת ״כן בוס״ קד חצי קידה וזז
YOU ARE READING
Game over|| משחק גמור
Romansa״למה אתה כזה?״ ״כזה מה?״ שאל משועשע ״כזה חמוד,אבל בעצם שטן.אני יודעת מה אתה מעביר את אחים שלי אביאל״ ״אם את לא יודעת למה אז אל תתערבי״ אמר בקשיחות ״חצי מליון שקל וככה אתה שונא אותנו?״ ״זה לא על החצי מליון אמור״ ״אז על מה זה?״ ״למה נראלך חסר לי הכסף...
