זהו זה.
הגיע הזמן. בלי חרטות.
עמדנו בכניסה למקום השנוא עליי מכל. המקום שלקח ממני את אבי לתקופה של שש שנים.
״אני יודע שזה קשה לך,את לא חיי-״ קטעתי את סער,לא יכולתי לשמוע את דבריו יותר ״אני חייבת.אני רוצה סער״ הסתכלתי בעיניו ששידרו דאגה, הוא החזיק את ידי ונכנסו ביחד
״את יכולה להיכנס״ הסוהרת אמרה וסימנה לי איפה לשבת.התיישבתי על השולחן בחצר וחיכיתי שאבא שלי יצא, בית הסוהר היה עמוס במשפחות שבאו לבקר את הבני משפחה שלהם.השער נפתח ואסירים התחילו לצאת, חיפשתי את אבא שלי בעיניים עד שמצאתי אותו והוא חייך אליי.חייכתי בחזרה וקמתי לקראתו, הוא נעמד מולי ומשך אותי לחיבוק.
״אבא״ אמרתי בקול מלא ברגש. כל כך הרבה רגשות היו במילה כל כך קטנה. חרטה,עצב,שמחה אך רגש אחד מתגבר על הכל. הגעגוע.
״ילדה יפה שלי, איך גדלת״ הוא מילמל וחיזקתי את החיבוק.
״אני כל כך התגעגעתי״ נשברתי ממזמן והדמעות נזלו כמו נהר
התנתקנו לאחר כמה דקות וחייכתי והוא סימן לי לשבת לידו.התיישבתי והוא כרך את היד שלו סביב הכתף שלי,
״איך אתם?״ הוא שאל.
״קשה לי כל כך בלעדייך אבא,אבל כולנו ביחד מפצים על זה כמה שאפשר״ הייתי כנה ״אני מתגעגעת לשיחות שהיינו עושים ביחד,לשיחות שלנו״ החזקתי את ידו
״אני כל כך מצטער שאתם צריכים לעבור את זה.״
״העיקר שאתה בסדר פאפא״ חיוך כנה עלה על פניי והוא חיזק את האחיזה בידי אך לא ברמה שתכאב לי
״רק את באת לבקר?״ שאל וראיתי ציפייה בעיניו החומות
״אני וסער,הוא הסתיר את זה מליאב איתמר וליאל כדי לדעת איך אתה קודם,הוא ידע כמה קשה לי עם השינוי הזה״ דמעה,ועוד דמעה וזה לא מפסיק
״הכל בסדר,אל תבכי נונה שלי״ מחאה את דמעותי אך הדמעות התחדשו
״שמעתי עשיתם אירוע התרמה״ חייך חיוך גדול וגאה
״רעיון מפגר של ליאב,אתה יודע איך הוא שהוא ננעל על משהו״ צחקוק נפלט מפי וגלגול העיינים יצא לי אוטומטית
״דומה לאבא שלו״ קרץ לי.
״איך הם מסדרים עם העסק?״
״נו אתה מכיר אותנו אית אתה חושב?עוד לא יצאנו מהמשפט שלך וכבר סער זרק הערה שהורידה לליאב את כל האוויר״ צחקתי ״אבל היי,ליאב נחוש יותר מתמיד להצליח״ חייכתי חיוך רפה ״איתמר המבוגר האחראי בבית מסתבר״
״תמיד ידעתי שאפשר לסמוך עליכם שאני כבר לא יהיה״
״למה אתה מדבר ככה אבא? עוד שש שנים זה קטן עלייך״ הפעם הוא זה שצחק
״שום כלא לא יכול על פאפא שלי.כי דין אבוטבול פשוט גדול מהחיים״ שתינו חייכנו אחד לשנייה
״תיהיה חזק פאפא,אם לא בשבילך אז בשבילנו״הדמעות חזרו ״אני יחזור לבקר,מבטיחה״ לחשתי
״ילדה יפה שלי.אני אוהב אותך מלא״ משך אותי לחיבוק והריח אותי כיאלו זאת הפעם האחרונה שיפגוש אותי.
״את יכולה לקרוא לסער?יש כמה דברים לגביי העסק שאני צריך לדבר איתו עליהם״ מלמל וחייך חיוך רחב,אבל אני מכירה את פאפא.הוא סתם מחייך,הוא לא במאת מתכוון לזה.הוא רוצה להראות לי שהכל בסדר. הנהנתי ושנייה לפני שיצאתי הפרחתי לו נשיקה באוויר
״פאפא רוצה אותך״ סער לא חיכה שנייה,ניגב את דמעותיי נשק לראשי ונכנס לתא
YOU ARE READING
Game over|| משחק גמור
Romance״למה אתה כזה?״ ״כזה מה?״ שאל משועשע ״כזה חמוד,אבל בעצם שטן.אני יודעת מה אתה מעביר את אחים שלי אביאל״ ״אם את לא יודעת למה אז אל תתערבי״ אמר בקשיחות ״חצי מליון שקל וככה אתה שונא אותנו?״ ״זה לא על החצי מליון אמור״ ״אז על מה זה?״ ״למה נראלך חסר לי הכסף...
