-נקודת מבט אמור-
היומיים מאז ביקור אבי בכלא היו שקטים למדי, אני לא יודעת אם זה כי לא יצאתי מהבית כל היומיים האלה אף לא לשנייה כולל לא לעבודה,או שאחיי לקחו חופש מהעבודה על מנעת להיות איתי ועם ליאל וליומיים של רק כיף.
״בוקר טוב חיים שלי״ ליאב העיר אותי
״חמש דקות״ עניתי בישנוניות וליאב צחק
״אין חמש דקות עכשיו מורי״
״נווווו עוד קצת״ מלמלתי מיואשת עבר. כעבור כמה שניות שמעתי שליאב צחק והחל לדגדג אותי.
רק צחקתי וצחקתי בלי הפסקה.
"דיי -" נשמתי.
"לי...אב אני.. ל-לא נוש...מת." צרחתי הוא צחק
לא סובלת אותך.מאניאק." צחקתי. הוא הרים את גבותיו, ידע שאני שרופה על התחת הקטן שלו.
"כן?"
"כן."
"כן?"
"כ -" לא הספקתי לענות, כי ליאב דאג לדגדג אותי שוב ושוב.
"את חולה עליי." הוא צחק.
"ח-ולה על-ייך. ד-יי!" המשכתי לצחוק. הוא הפסיק. הבטנו אחד בשנייה, כשאני עוד מנסה להסדיר את נשימתי. הוא חייך את החיוך שרק ליאב יודע לחייך
״המנהל משמרת שלך התקשר הם פתחו עוד סניף חמש דקות איתנו במרכז החדש והוא העביר אותך לשם״ אמר את המשפט ׳כבדרך אגב׳
״כן כן״ פיהקתי
״יופי כי יש לך עשר דקות להיות שם״ צחק מבסוט על עצמו
״מה עשר דקות?״ שאלתי בהלם
״כן כן עשר דקות כדאי לך להזדרז״ קרץ לעברי
״ביייי״ צרחתי עליו סוגרת את דלת חדרי לבשתי טיץ שחור חולצה שחורה נעליים שחורות ואת הסינר מביאים לי כבר שם נעלתי את נעליי פקקים השחורות בכניסה לבית ושמעתי את ליאב מדבר עם איתמר ״הוא צריך לבוא היום לארץ אחרי הרבה זמן שלא.הוא יבוא אלינו היום לארוחת ערב עם בוזגלו אמסלם ואסולין״ איתמר מלמל בשקט ואני מתארת שהוא ניסה להסתיר את השיחה הזאת ממני כי את שאר החלקים כבר לא שמעתי. פתחתי בחוזקה את הדלת הראשית ותוך שנייה הלחשושים השתתקו ״יום טוב קטנטונת״ ליאב ואיתמר צעקו בעודי כבר נכנסת לאוטו של ליאל שמחכה בתוכו.
״הבאתי לך שוקו סיסוש״ כן כן אני לא אוהבת נס
״תודה חיים שלי״ נשקתי ללחייה ״אז למרכז החדש??״ המהמתי שותה מהשוקו של ליאל
״ביי חיים שלי תודה״ חיבקתי אותה חפיף ונכנסתי למסעדה
״אמור העובדת המצטיינת שלי״ איצקו בא וחיבק אותי. הוא תמיד מתייחס אליי כיאלו אני הבת הקטנה אף פעם לא הייתה לו
״מה קורה איצקו?״ שאלתי מצחקקת
״וואלה הכל בסדר,ואיתך?״ הסתכל עליי במבט מלא חמלה.אני שונאת את המבט הזה. ״יותר טוב עכשיו״ חייכתי חיוך קטנטן
״אז יאללה מה את מורחת את הזמן תתחילי לעבוד״ נדב בא מולי עם סינר של העבודה ״כן תראה את זאתי איזה אדישה״ יונתן הסתכל עליי בחיוך עם סינר גם הוא
״מה אתם עושים פה?״ שאלתי המומה
״באנו לשמח אותך״ נדב ענה לוקח את המגש והולך לקחת הזמנה מהשולחן שלו
״אני לא מאמינה,אתם באמת עשיתם את זה בשבילי?״
״אם לא בשבילך אז בשביל מי?״ יונתן חייך
״יויוווו אין עלייךךך״ קפצתי עליו בחיבוק
״אין בעד מה,יאללה לעבוד״ איציק הצליף ביונתן עם מפית המטבח שהייתה תלויה על כתפו
YOU ARE READING
Game over|| משחק גמור
Romance״למה אתה כזה?״ ״כזה מה?״ שאל משועשע ״כזה חמוד,אבל בעצם שטן.אני יודעת מה אתה מעביר את אחים שלי אביאל״ ״אם את לא יודעת למה אז אל תתערבי״ אמר בקשיחות ״חצי מליון שקל וככה אתה שונא אותנו?״ ״זה לא על החצי מליון אמור״ ״אז על מה זה?״ ״למה נראלך חסר לי הכסף...
