Game over|| משחק גמור

פרק 35-פאפיה עם תירס

"לא, אל תישבע בלבנה, הלבנה הקנאית, אחרת גם אהבתך תצא הפכפכה כמותה."

-נקודת מבט אביאל-
-יומיים לפני שהשבעה נגמרה-

התעוררתי בבוקר שוב לצלילי השקט,הדבר ביחיד הנשמע באוזניי הוא נשימותי.
הסתכלתי על קברו של אבי, כבר חמישה ימים להתעורר למראה זה הוא לא קל,אך אני זה שבחרתי זאת להישאר לישון פה,אז אני לא מתלונן.

החלטתי היום לחזור לביתי,הגיע הזמן. אבל לפני זאת אני צריך לקנות מטען חדש לטלפוני וסיגריות

-
הסתובבתי ברחבי החנות לוקח בקבוק זירו,בזווית עיניי הבחנתי במישהו שנועץ בי מבט כבר מכניסתי לחנות והוא והמבטים שלו שהוא יכול לדחוף לתחת לא באים לי טוב בעין

התקרבתי לעברו בצורה לא מחשידה על מנעת להסביר לו טוב מאוד למה עדיף לו לשמור את המבט שלו לרצפה ולא להביט בי אך הטלפון שלו צלצל והוא הסתובב לענות בשקט.

בן אדם שהוא לא רוצה שישמעו מה הוא עושה מדבר בשקט,
ולא כל בן אדם עושה את זה,תסמכו עליי.
אז החלטתי לחקור ולהתקרב קצת למה מה קרה? במלא אין לי משהו יותר טוב לעשות

״נו מה הטמבל ביקש?״ מלמל בלחש מסתובב להביט מאחוריו אז התעסקתי במדף חטיפים הקרוב אליי

״פפאיה ותירס?הוא רוצה פאפיה?״ גיחך ועייני נפתחו.
פפאיה ותירס? מאיפה זה מוכר לי?
״תמשיך לנסות להוציא ממנו מידע,ואז תהרוג אותו גם ככה חושבים שהוא מת״ מלמל בלחש וקולו כמעט ולא נשמע, אולי אני פראנואידי או אולי אני סתם טמבל אבל מה הסיכוי שזה סער? טוב יש רק דרך אחת לדעת...
מבצע עקיבה יוצא לדרך.
-
״יוצא לך 250 שקל״ מלמל ביובש המוכר לאחר שלקחתי לו בקבוק זירו את המגנום האהוב עליי, מסטיקים וסיגריות

״אוי יש לי רק שטרות של 200״ אמרתי והוא נראה נבוך
הושטתי לו שתי שטרות של 200 (זאת אומרת 400 שקל) ״שמור תעודף״ קרצתי לעברו לוקח את השקיות,יוצא נשען על המכונית שלי ומחכה שהאיש יצא

-

עקבתי אחריו מגיע לבית נטוש באמצע חורשה, חניתי חמש דקות ברגל על מנעת שלא יראה את המכונית שלי אז אני דופק קצת ריצה כדי להספיק לראות אותו נכנס.
התקדמתי לכניסה לאחר שלוש דקות ועמד שם שומר עם המדים של השומרים שלי,מה לעזעזאל?

״אביאל בוזגלו?״ שאל מבולבל ולחוץ וגיחכתי
״מסתבר שאף פעם לא תדע״ הוצאתי את הקדחי ויריתי בו,ככה הוא ככה הוא היה מת,אז למה לא לחסוך לו את זה?
נכנסתי בשקט במעבר חשוך,בהמשך מצד אחד מוביל למסדרון מלא חדרים ומהצד השני לסלון עם אנשים בתוכו,