-נקודת מבט אביאל-
״ו..אוריאל״ הרמתי אליו מבט אטום אחרי שכבר התייאשתי מהעבודה הרגילה להיום.״תטפל בכל הדברים שהשארתי לך פה , זזתי לנוח ״ הוספתי והוא המאם וחזר לישון, באונה המפגר לא הבין שאם אני אומר משהו זה לא המלצה זה פקודה? ״אוריאל״ שאגתי בכעס
״אה מה״ אמר במהירות נפל מהכיסא ״תטפל בדברים האלה כבר כוסעמק״ אמרתי בזעם ויצאתי
״בן של זונה״ מלמל ״אני עדיין שומע אותך״ צעקתי שאני כמה מטרים מהדלת הבית מצחקק
״יופי בן אלף תידרס אמן״ אמר ופלט אנחת כאב , בחרתי להתעלם-
וואו מה השעה עכשיו? ירדתי לבדוק בטלפון שהשארתי למטה רואה הרבה הודעות, אנשים השתגעתם? לא עניתי שעה וחצי זה כבר סוף העולם?
-הודעה חדשה מאדיר: -הודעה חדשה מאדיר: אוריאל אמר לי שהלכת הביתה לנוח מה שלא נשמע לי הגיוני אז או שהרגו אותך או באמת הלכת לנוח, אני מהמר על האפשרות הראשונה-
-הודעה חדשה מאדיר: אני מאוד מקווה שלא שכחת מהפגישה עם משפחת אבוטבול בשעה תשע- ההודעה החמישים ושתיים של אדיר.תהרגו אותי בשביל מה לשלוח כל כך הרבה הודעות?
-הודעה לאדיר: כן אני זוכר- כי איך אפשר לשכוח פגישה עם מישהו שהרג את אבא שלי?-הודעה חדשה מאוריאל: סיימתי עם כל הדפים. זזתי לבדוק מה העניין עם סתיו וגביראל אמסלם- הוא שלח את ההודעה בשבע וחצי,עכשיו שמונה, כנראה הוא סיים את העניין
גררתי את עצמי בחזרה לקומה השלישית בכדי להתלבש, עוד חליפה בתפירה אישית, עוד זוג נעליים של מעצב על, עוד קצת ג׳ל על השיער הפרוע שסודר לבלורית.
הכנסתי את האקדח לחגורה שבמכנסיים שלי וירדתי לאוטו תוך כדי שאני מחייג לאוריאל״אבירר יא כוסית חשבתי כבר שהרגו אותך בחיים לא ישנת כל כך הרבה זמן״ אמר בשעשוע
בחרתי להיתעלם מדבריו. ״קצר חפירות, מה נסגר עם אמסלם״״זהו שכלום. הבני זונות עזבו את הארץ לכמה ימים אחרי ששמעו שהם על הכוונת שלנו״ הוא אמר בעצבים
״יופי שיפחדו לחזור לפה. אני רוצה שבשנייה שהכף רגל שלהם דורכת בארץ המזויינת הזאת אני הראשון שיודע על זה״ אמרתי ברוגע כהרגלי וניתקתינכנסתי למשרד ואדיר ועוד שני חיילים חיכו לי ליד הדלת
״כבר שמונה וחצי מה אתה מגיע רק עכ-״ אדיר צעק בלחץ וסתם אחרי מבט קטלני אחד שלי.
רק קמתי מה הצעקות האלה?אחרי שתי דקות שכנראה שהוא לא הבין את הרמז הוא הוסיף ״אני מתחנן תהיה רגוע היום, אתה אפילו לא בטוח שליאב זה באמת מי שעשה את זה,״ אדיר אמר בשקט בכדי שהשניים האחרים לא ישמעו,
אולי לא היו לי הוכחות שסער הוא האיש שעשה את מה שעשה אבל הייתה לי תחושה חזקה מדי שזה הוא, אחרי שההורים שלנו נלחמו על אותה אישה ופירקו חברות ושותפות של שנים , כל אחד מהם נלחם על הטריטוריה, לאט לאט הדברים התחילו להתלכלך ואבא שלי עשה כמה צעדים מלוכלכים לא פחות ששמו את התחת של דין אבוטבול עמוק עמוק בכלא.
האמנם המשפט האחרון וגזר הדין הסופי הגיעו רק בתחילת שבוע שעבר אבל אני דאגתי לזה שהחקירות סביב העסק וסביב בניו בעיקר סער בנו הקטן יתחילו הרבה לפני.היה את המניע והיו את הכלים לפעול נגד אבא שלי ולהוריד אותו.
״חצי שעה באתי לפני לא טוב לך?״ אמרתי משועשע מהלחץ של אדיר הרמתי את ידי בתור סימן שהעבודה שלו לעת אתה הסתיימה וחזרתי לדפים
אדיר ואוריאל נכנסו למשרד אחרי ככל הנראה חצי שעה אך הרגישו כמו עשר דקות אוריאל עם פרצוץ משועשע ואדיר עם פרצוף חרד.
אחריהם נכנסו הקטן לבית משפחת אבוטבול סער ובאופן מפתיע לצידו אחותו ליאל , דומים בצורה מגוחכת בגובה, ברוחב, בפנים,
סער היה יהיר כברגלו , נכנס כמו טווס, כאילו הוא מחזיק את העולם בביצים והשמש זורחת לו מהתחת, עם חצי חיוך של ״אני המלך״ והליכה זקופה ובטוחה, מזכיר את אחיו ליאב.
לעומתו ליאל נכנס בביטחון אך לא ביהירות, יודעת לשקול טוב מאוד את האויבים שלהם, מבינה מי עומד מולו ואיך מתנהגים, כמו אחיה הגדול איתמר.אם הם לא היו ממשפחת האויב הייתי לוקח אותם תחתיי חתום.
״ערב טוב.״ התיישב סער באחד מהכיסאות, ליאל התיישב באחד שליד, אדיר סגר את הדלת בעודו יוצא ואוריאל והתיישב בספה שבקצה החדר, נותן לי לנהל את העסקים שלי אבל שומר על התחת שלי למקרה שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ וליאב יחליט על איזה מהלך מלוכלך. ״לשתות משהו?״ הצעתי בנימוס ובחיוך מזויף, סער נד בראשו
״ולעלמה היפה?״ הוסיף אוריאל במהירות בעודו מדבר בטון מפלרטט ונושק לידה של ליאל, הבנתי את הראש שלו עוד לפני שהוא הבין.
הוא עשה זאת כדי לעצבן את סער ויאמר לזכותו נראה שעשה עבודה לא רעה בכלל כי באותו שנייה קיבל סער גוון אדום מרוב העצבים שלא ידעתי שקיים.
היא צחקקה והרימה את ידה כ׳תודה אבל לא תודה׳ ״אז.״ מחאתי כף, ״בואו נדבר עסקים.״
YOU ARE READING
Game over|| משחק גמור
Romans״למה אתה כזה?״ ״כזה מה?״ שאל משועשע ״כזה חמוד,אבל בעצם שטן.אני יודעת מה אתה מעביר את אחים שלי אביאל״ ״אם את לא יודעת למה אז אל תתערבי״ אמר בקשיחות ״חצי מליון שקל וככה אתה שונא אותנו?״ ״זה לא על החצי מליון אמור״ ״אז על מה זה?״ ״למה נראלך חסר לי הכסף...