-נקודת מבט ליאב-
אני סער ואמור צופים בטלוויזיה בערוץ הספורט לאחר שאוריאל עזב מלפני חמש עשרה דקות
״ליאל עדיין ישנה״ איתמר מלמל מצטרף אלינו
״היום בשבע בערב אתה וליאב הולכים לבקר את אבא״
״סער אולי אני אבוא איתם?״ אמור הסתכלה על סער בצפייה ועיינה שידרו התחננות,סער סמרטוט שלה ברור שהוא יסכים.
״ליאל גם ככה לא יכולה לבוא״ הזכרתי להם ואיתמר משך בכתפיו ״אז סגרנו את באה איתנו״ הסתכלה עליי בחיוך
דפיקות נשמעו ובשנייה אני וסער הסתכלנו אחד על השני
״יבוא״ הדלת נפתחה וחברות בנים שהייתי נותן להם בסביבות גיל העשרים נכנסה לביתנו
״ אלירז זגורי כמה טוב לראותך״ איתמר התרומם מהספה ואנחנו אחריו מתוך אינסטינט,תמיד איתמר יודע מה לעשות
״טוב גם לראות אותכם״ התקדם לוחץ את ידנו והחבורה עדיין עמדה ליד הדלת
״תכנסו,מעכשיו אתם משפחה״ קרץ סער לעברתם
-
״אתם רוצים משהו לשתות?״ שאלה אמור לאחר שחברות הבנים התיישבה על הספה מחייכים לעברה
״זה בן״ אלירז הצביע על גבר בלונדי עם עיניים חומות
״זה רמה״ הצביע על גבר שחור עור ועניו שחורות
״אלה האחים חזן״ הצביע על זוג תאומים
״ואחרונים,אלה מולינר וחסין״ הצביע על שתי בנים שרירים
״נעים להכיר,אז לנו קור-״ באתי להגיד אל מולניר עצר אותי
״אנחנו יודעים מי אתה״ הרים את ראשו והסתכל על עיניי
״נראלך שהיינו באים לבית בלי לעשות תחקיר לפני ליאב אבוטבול?״ בן גיחך וסער הסתכל עליי במבט אטום
״יופי אז אתם יודעים מה אנחנו עושים למי שלא נחמד״ הושיט את ידו לנרתיק ועצרתי בעדו לפני שיעשה טעות
״אז כדי שלא נגיע למצב כזה״ זגורי הביט לעיברם ואז לעברנו
״הנה השתיה״ מלמה אמור ועלתה במדרגות,כנראה לחדרה
״אם הבאתם אותנו עד לכאן כנראה שיש על מה לדבר״
״נכון מאוד רמה״ התפרץ איתמר
״אתם תעבדו עבורנו״ הגעתי ישר ולעיניין כמו שאני אוהב
״כמו שהבנתם אני שונא למרוח דברים,אז אם בא לכל אחד פה להרוויח כמות כסף שתסדר לכם את החיים ולכל מקום שתלכו ינשקו לכם את הרגליים אז הגעתם למקום הנכון״ המשכתי את הסברי מרגיש רטט מהכיסי,רואה הודעה מטלי ומחליט להתעלם
״אתם לא הולכים לשבת על רגל כל היום,אתם פה בשביל להרוג מי שלא מכבד אותנו ומהרגע שאתם תסכימו אתם תהיו חלק מאיתנו,אז מי שלא מתאים לא יכול לקום וללכת״ סיים סער את נאומו ואיתמר מיהר להמשיך ולהגיד ״אנחנו לא נשאיר אף אחד למות,אתם תהיו מוכנים למות למעננו ואנחנו למענכם.אתם תקבלו אוכל כל יום ותגורו איתנו,תקבלו מה שרק יעלה בנפשכם״ אמר בביטחון ועצר שטלפוני צילצל והשם של טלי הופיע על התווית
״אני זז לענות תמשיכו פה״ מלמלתי יוצא מהבית וסוגר אחריי את הדלת
׳מה טלי׳
׳מה יש לך אתה עצבני היום׳ טון קולה שידר עצב,בגללי.
׳יום רגיש,מצטער׳ איך הילדה הזאת יכולה להוציא אותי מכליי?
׳בסדר,מצטערת.רציתי שניפגש היום אתה יודע...התגעגעתי׳
׳גם אני אלייך אהובתי׳ הודתי ׳אבל אני הולך לבקר את אבי היום ו׳
׳אתה הולך לבקר את אבא שלך,זה מדהים חיים שלי׳
׳למה אתה שותק?׳ צחקקה לאחר ששתקתי מאחר ששקעתי במחשבות
׳את יודעת?זה למה אני אוהב אותך.את לא כועסת שלא סיפרתי לך להפוכו את מאושרת בשבילי,את האישה שלי.
אני אוהב אותך המון׳ השפלתי את מבטי לריצפה מחכה בקוצר רוח לתשובה שלה
׳איך בארבע מילים אתה גורם לי להיות הבחורה הכי מאושרת עלי האדמות?כל מילה שלך גורמת לי להתרגש כמו ילדה קטנה׳ צחקקה ודמיינתי את החיוך שלה
׳טוב אני לא הפריע לך אהובי,דבר איתי שאתה יכול.אני אוהבת אותך׳ חיוך דבילי עלה על פניי ׳ביי חיים׳ ניתקתי כובש את חיוכי,נכנס הביתה בפרצוף אטום.
-
״מה נסגר?״ שאלתי את זגורי שעמד במטבח לבדו
״אנחנו בפנים״חייך ״יופי אחי״ מלמלתי מחבק אותו חיבוק גברי
-
״יאללה תתמקמו כל אחד בכניסה אחרת בבית, בן אתה מחוץ לחדר של ליאל, רמה אתה בכניסה מחצר,האחים אתם בכניסה לבית מולניר זגורי וחסין אתם הולכים איתנו לכל מקום,בקרוב נחליף משמורות״ איתמר פקד על כולם וכעבור שנייה כל אחד היה בעמדתו
״אנחנו הולכים לבקר את אבינו היום,אז מולינר וזגורי אתם באים איתנו וחסון אתה נשאר לארח חברה לסער״ גיחכתי
YOU ARE READING
Game over|| משחק גמור
Romance״למה אתה כזה?״ ״כזה מה?״ שאל משועשע ״כזה חמוד,אבל בעצם שטן.אני יודעת מה אתה מעביר את אחים שלי אביאל״ ״אם את לא יודעת למה אז אל תתערבי״ אמר בקשיחות ״חצי מליון שקל וככה אתה שונא אותנו?״ ״זה לא על החצי מליון אמור״ ״אז על מה זה?״ ״למה נראלך חסר לי הכסף...
