פרק 42-הלוויה חלק ב

2.2K 84 16
                                    

"אילו היית מודה לאלוהים על כל הטובה אשר עשה עמך, לא היה לך עוד פנאי כדי להתלונן."

-נקודת מבט ליאב-
(ממליצה להפעיל את השיר מעכשיו❤️)
״אני לא עולה.״ לחשתי בלחץ לטלי בזמן הנאום של ליאל
אבי היה יותר מדיי חשוב לי,ואני לא יודע אם אני מסוגל
גופה הקטן של ליאל התנגש בי בירידה שלה ונכנסתי לסטרס
״חיים שלי די. אתה עולה וזהו.״ נשקה לשפתיי ודחפה אותי

״אממ.היי.״ מלמלתי מצחקק,לא ממש ידעתי מה לעשות.
העיניים של כולם נשאות פה אליי,מחכות שאני אעשה משהו,
אגיד משהו,הוביל את כולם פה לעתיד טוב יותר במקום אבי

״אבי היה איש הגון. הוא תמיד אמר לי ׳המנהיג הדגול הוא לאו דווקא זה שעושה את הדברים הכי דגולים. הוא זה שגורם לאנשים לעשות את הדברים הכי דגולים׳ ואתה אבי המנוח,אתה המנהיג הזה.״ הסתכלתי על אחיי ואחיותיי מחזיקים את ידיים באהבה,זה נתן לי לאמין שיכול להיות טוב למרות כל הרע

״כולכם מצפים בכיליון עיניים לראות מה אעשה בצעדים הראשונים לאחר מות אבי,לראות איך אמשיך את המורשת שלו התשובה הברורה מאליו בשבילי,זה שזה בכלל לא משנה.
מה שמשנה זה שנישא ונשאיר את השם אבי בכבוד הראוי לו
על החברויות וההצלחות שהוא עבד עליהם שנים.״ התוודתי בפניי כולם ואני מאמין שבאיזה שהו מקום קיוויתי שגם אבי שמע זאת,אולי רציתי שלא ידאג,שיהיה לו שלווה ונחת במרומיו

״אז אבא,אני מבטיח ביקיר לי מכל,גם אחרי מותך,שמך יהיה לתפארת,כי דין אבוטבול פשוט גדול מהחיים.״ החלטתי לסכם עם המשפט שלדעתי הכי אפיין את אבי

-נקודת מבט איתמר-
״איך אתה מרגיש?אתה עוד רגע עולה״ ולה ליטפה את ידיי ומשכתי אותה לחיבוק שהייתי כל-כך צריך
ראיתי בזווית עיני את ליאב יורד ״אני יהיה בסדר.״קבעתי עולה

״אבא, לימדת אותי תמיד לראות את התמונה הגדולה, אז הנה עכשיו אני רואה אותה , רק מתת עכשיו ואני כבר מרגיש כבר שעבר יותר מדיי זמן בלעדייך אך אני לימדת אותי לראות את
הטוב,אז אני מתנחם בכך שאתה במקום טוב יותר״ הרגשתי גוש בגרוני,הסתכלתי על ולה שבכתה וידעתי שאם אבכה זה רק יחמיר את המצב של כולם, שסומכים עליי שאני אדע להפריד רגשות לבין כל השאר,אין לי ברירה.

״תודה לכולכם שבאת לחלוק את כבודו האחרון של דין אבוטבול אבי , שאו עימכם ברכה ונאחל למנוח שלום במרומיו. אנחנו אוהבים אותך אבא״ ירדתי בשקט מהבמה שולה מחכה בסופה, בשנייה שראתה אותי התנפלה עליי בחיבוק והרגשתי צורך להתפרק בין ידיה הקטנות

Game over|| משחק גמורWhere stories live. Discover now