נכנסתי במהירות למשרד בלי לומר מילה מתיישב בכיסאי
״לא תשאל מה אני צריך?״ קם רפאל בהספה ששוכנת בקצה החדש
״אני בטוח שתגיד לי״ מלמלתי מרים את מבטי לעברו
״יש לי שתול במשטרה״
״ומה אתה רוצה שאני אעשה עם זה?״ הרמתי גבה
״הם חושדים בי״
״בעיה שלך״
״לא אביאל זה לא בעיה שלי״ התפרץ מתקדם לכיווני
״נראה לי שכחת עם מי אתה מדבר,תוריד טון״ שלפתי את אולרי ״תודיד את האולר״ מלמל מסמן עם ידיו
״אני יכול לעזור לך עם זה״ החזרתי את האולר לכיסי
״אבל בוא נדבר דוגרי,מה יצא לי מזה?״ התיישבתי בחזרה והוא עשה כמוני
״כל מה שתבקש,אני פה לשירותך״ פרס את ידיו לרווחה והמשיך ״אני יכול לפתור לך את הבעיה עם אבוטבול״
״רפאל אני ל-״ קטע אותי ״יומיים,יומיים וזה נפתר״ יצא מהחדר לפני שהתספקתי לדבר,מה הטמבל הולך לעשות?
״נו מה הוא רצה?״ אדיר נכנס למשרדי
״כמו כולם,שאני אעזור לו לחסות את התחת של עצמו,בא לזיין במוח״
״ועם אבוטבול מה נסגר? יש שמועות שסער מת״ בחן את תגובתי ״אני יודע״ מלמלתי ופרצופו היה מופתע
״חשבתי שתיהיה יותר שמח״ גיחך
״אמרתי לאמור שאם סער מת,אני שוכח מהחוב של אחים שלה״
״למה״ תהה אדיר והרים את גבותיו
״כי אם סער מת,אין לי בשביל מה לנקום,ואני לא צריך את הכסף שלהם ברוך השם לא חסר לי״ תורי היה לגחך ״וחוץ מזה נשמה,לא למדת שלא לוקחים כסף ממשפחה שבאבל״ תפחתי על כתפיו ויצאתי ממשרדי לביתי,הגיע הזמן לנוח.
-נקודת מבט ליאב-
השעה שש בערב ועדיין אין סימן מסער,והמשטרה לא הודיעה לנו כלום,אני מתחיל להיות מתוסכל.
״החוקר גילה משהו?״ התפלתי על איתמר בשנייה שנכנס הביתה והוא הניד כתשובה ועלה לחדרו,כוס אמא שלו
״ליאלי הבאתי לך אוכל״ הנחתי את מגש האוכל על מיטתה
״תודה״ מלמלה בשקט מתיישבת ומתחילה לאכול
״מה קרה״ הוצאתי אוויר שכנראה היה תקוע בראותיי וכנראה שלא שמתי לב ,הרגשתי הקלה
״קרה משהו לסער?״ הניחה את האוכל על הצלחת ויישרה את מבטה לתוך עיניי,השתתקתי,לא יכולתי לשקר לה שעינייה נעוצות בעיניי והיא לקחה את השתיקה כאישור ונשמה עמוק
״מה קרה לו״ קולה התגבר ואני הרגשתי קטן כל כך מולה
״ליאב לעזעזאל בלעת את הלשון?תגיד לי״ צעקה בכעס והמשכתי לשתוק,אני לא יכול להגיד לה ׳כן ליאלי יש מצב שסער מת כי פשוט לא מוצאים אותו,דרך אגב אין מה לעשות עם העובדה הזאת אז בנתיים את צריכה להישאר במיטה ולישון׳
״אתה לא מבין עברית?״ העיפה את סמיכת לריצפה ״תענה לי״ קימטה את חולצתי בידייה הקטנטנות והרועדות ״ליאל״ קולי חנוק וידי התרוממה ללטף את שערה כתמיכה אך ידה שיחררו מחולצתי והעיפו אותה.
״מתי חשבתם לספר לי?״ כססה את ציפונייה ״אה?מתי חשבתם לספר לי? בהלוויה?״ ניסתה לקום אך הפצע ירי שעוד לא החלים עצר בעדה והיא התמוטטה על ריצפת חדרה ״אהה״ נאנחה בכאב ובלי לחשוב יותר מדי הרמתי אותה כתינוק חזרה למיטה בזמן שהיא נשברה בידיי ״ששש זה בסדר,את בסדר״
לחשתי נושק לראשה , כעבור חצי שעה של בכי נדרמה בידיי, ״הכל יהיה בסדר״ מלמלתי בעודי מכסה את גופה ויוצא מהחדר
-נקודת מבט יונתן-
׳במהדורה של היום: חשד שילדו הקטן של העבריין דין אבוטובול נפטר אתמול בלילה,שמועות או אמת? נגלה בהמשך הערב ובנ-׳
כיביתי את הטלוויזיה בעצבים מעיף את השלט לרצפה וכתוצאה מכך עומר ליאור ונדב שישנו אצלי קמו בבהלה
״אמא קחו אותו״ נדב נפל מהספה וליאור גיחך ״כוס עמ-עמ עמק ערס״ נדב מלמל משפשף את ראשו
״מה השעה?״ עומר מלמל ״שבע״ עניתי במבט אטום
״גבר מה קרה לך?״ ליאור שאל צרוד מהשינה
״כן אחי מה יש לך הבהלת אותנו״ עכשיו תורו של נדב להטיף לי מוסר בקולו העמוק ורק עומר התיישב ושתק
״אמור לא סיפרה לנו..״ מלמלתי ״יא הומו חשבתי קרה משהו מה אמור קשורה״ ליאור התעצבן ונדב השתיק אותו עם ידו
״מה מה היא לא סיפרה״ לפתע לא היה נשמע כיאלו ישן שעה
״שסער אולי מת״ כולם השתקקו,רק נשימות נשמעו באוויר
״מה זאת אומרת אותי מת?״ עומר פצע את פיו בפעם הראשונה לשיחה
״כן כיאלו חטפו אותו?״ ליאור קיווץ את גבותיו כלא מבין
״כיאלו כיאלו כיאלו״ חיקיתי אותם ״במקום לשבת פה,אנחנו צריכים ללכת לבקר אותה כמו חברים״ העפתי לעברם כרית
״צודק״ התרומם עומר וליאור ונדב נשכבו לאחור
״יאללה קומו קומו יא קוקסינלים״ בעטנו בהם קלות וכל אחד קם להתארגן ״אני אומר בוא נלך לסופר נחזור נפרק הכל ואז נלך לקנות לה גלידה ונבוא אלייה עם הבנות בלילה,תמיד הכי קשה בלילה נבוא בסביבות אחד וחצי שתיים״ הציע נדב וכולנו הנהנו מסכימים עם דבריו. וואו,יום ארוך לפנינו.
-נקודת מבט אביאל-
דפקתי קלות על דלתה אך שלא שמעתי תגובה דפקתי חזק יותר
״רגע״ קולה כמעט ולא נשמע כנראה מבכי.
פתחה את דלתה ושערה היה מבולגן ועינייה אדומות ונפוחות. בכל סיטואציה אחרת ומישהו אחרת הייתי חושבת שהיא נראת נורא, אך לה זה החמיא בצורה יוצאת דופן.
״אביאל?״ שפשה את עיניי כלא מאמינה
״בכבודי ובעצמי״ גיכחתי נכנס לחדר בלי לשאול,בטח היא חושבת לעצמה ׳איזה חוסר תרבות׳
״מה אתה עושה פה?״ חייכה חלושות,אני בטוח שהיא שמחה שבאתי
״חשבתי שלא תרצי להיות לבד״ הפנתי את מבטי אלייה
״וצדקת״ מלמלה מתיישבת על המיטה
״אני יודע שקשה לך לאור האירועים האחרונים״ גירדתי את עורפי במבוכה ״אז אני רוצה לקחת אותך לאן שהו,הפתעה״
״לאיפה?״ סקרנות הופיעה בעינייה וצחקתי
״אם אני אספר לך זאת לא תיהיה הפתעה״
״אביאל..״ נזפה בי כאמא וצחקה
״תשימי משהו על התחת הקטן והחמוד הזה ותצאי,אני מחכה לך בחוץ״ יצאתי מהחדר משאיר אותה בהלם אך שמעתי את צחוקה גם שהתרחקתי מהדלת,אוי אלוהים.יש לה צחוק ממכר.
YOU ARE READING
Game over|| משחק גמור
Romance״למה אתה כזה?״ ״כזה מה?״ שאל משועשע ״כזה חמוד,אבל בעצם שטן.אני יודעת מה אתה מעביר את אחים שלי אביאל״ ״אם את לא יודעת למה אז אל תתערבי״ אמר בקשיחות ״חצי מליון שקל וככה אתה שונא אותנו?״ ״זה לא על החצי מליון אמור״ ״אז על מה זה?״ ״למה נראלך חסר לי הכסף...
