פרק 17-׳אתה כל כך חייב לי׳

2.7K 89 0
                                    

-נקודת מבט אמור-
״מה קרה עם הטמבל שנכנס לפה?״איתמר פתח את השיחה ראשון לאחר שליאב וסער יצאו
״עזוב את זה,ליאל חשובה״ מילמלתי והוא הסכים איתי
״יש לך רעיונות איפה היא?״ שאל והנדתי לשלילה
״אולי טילור יחפש?״
״צודקת״ איתמר הסכים איתי והלך כנראה להתקשר לחוקר

-שלחת הודעה ל-ליאל אחותי היפהה🤚🏼-
אתה:׳איפה את? כולם פה באטרף למצוא אותך׳
אתה:׳אם את אצל מי שאני חושבת שזה,תצאי.עכשיו.׳

התנקתי במהירות שראיתי את איתמר חוזר ״יש חדש?״
״אמן״ מלמלתי
״הוא בודק,גג שעתיים והוא מוצא לנו אותה״
״מה אז הוא ימצא אותה רק בעשר?״
״אני ערה מארבע וחצי בבוקר ועכשיו כבר שבע וחצי״
״לכי לישון נסיכה קטנה״ המליץ לי
״יש משהו במה שאתה אומר״ מלמלתי מתחפרת בחזהו

-נקודת מבט ניק-
צרחות נשמעו במהומם בגלל הנייר דבק שדבוק לפייה
״שתקי זונה״ גבריאל נהם
״באונה מלא הודעות מש לך בטלפון״ מלמל והיא ניסתה לצעוק לעזרה בשארית כוחותיה האחרונים ״אמור אחותי,סער ליאב איתמר,משעמם משעמם משעמם״ מלמל וזייף פיהוק
״סעמק הם בטוח יבדקו איפה היא״ מלמלתי בלחץ
״על זה אני בונה״ צחק
״יש לך משאלת התאבדות ולא ידעתי?״ השתגעתי מלחץ
״הכלבה תיהיה כבר מתה.את אמור הם לא יביאו ומישהו בטול ישאר לשמור עליה,שתיים נגד שתיים. כל הסיכויים לטובתנו״
לא הסכמתי עם שום מילה שלו ״זאת תוכנית מטומטמת.רק אדיוט יובל את עצמו לכזאת מלכודת גביראל״
״לשחרר אותה לא בא בחשבון ניק,השרמוטה תרוץ אליהם לספר להם איפה אנחנו ושאנחנו עשינו את זה. אתה רוצה שמחר בבוקר נקום ולא יהיה לנו ראש?״
״אנחנו לא הורגים אותה״ הודעתי
״אנחנו גם לא משחררים אותה״ צליל הודעה נשמע מטלפונה של ליאל ״מי זה אהובך? הוא שלח הודעה״ גביראל צחקק ברשעות וליאל התחילה להתחרפן
״גבריאל אנחנו עושים טעות״ שפשפתי את ריקמותי בלחץ
״ניק כוסעמק תפסיק להוציא אותי הרע פה!אתה לא רוצה להוכיח את עצמנו להורים? לך נמאס שאוראין שולט ולי שסתיו״ נשם עמוק והוסיף ״אז פאקינג תתאפס על עצמך ותהרוג את השרמוטה אם לא אתה מוזמן לאסוף את עצמך וללכת״
״תתפאס על עצמך אתה! אני מכיר את ליאל מאז שהיא בת אפס!אז תסתום תפה שלך יבן זונה ותדבר אלייה יפה.
ממש לא בא לי להיות בכוונת של אבוטבול ובטח שכחת שאבא שלהם לא מת נשמה הוא רק בכלא והוא ישתחרר בסופו של דבר״ שאגתי עליו את דבריי ולקראת הסוף קולי נחלש,שחררתי נייר הדבק מפיה והיא צרחה
״ניק בבקשה״ יללה בבכי ״ניק אני מתחחננת״ היא הייתה נשמעת חסרת עונים ״שתקי כלבה״ גבריאל הפיל את הכיסא שעליו הייתה קשורה ״די גביראל דיי״ בכתה כמו מטורפת
״שתקי מפגרת״ בעט בבטנה וכעבור שנייה ליאל הקיאה דם
״גביאל לך אחורה עם ידיים למעלה״ הטענתי את אקדחי,שקט. זה היה הכל חוץ משקט.
יש כמה סוגים של שקט,הסוג הראשון זה הסוג הגרוע ביותר
שקט שהוא שקט שמחריש אותך,שקט שהוא הכל חוץ משקט,אתה שומע הכל גם אין כלום. אתה כבר מתחיל לחשוב שאתה משתגע,הוא הורג אותך מבפנים.
ויש עוד סוג אחד של שקט,שהוא באמת שקט. השקט שאחרי ההסערה,השקט של המוות. אתה לא שומע כלום,לא רואה כלום,לא זז או נושם,שקט.
והוא עשה כרצוני או לפחות כך חשבתי,הוא ירה ברגלה של ליאל שצרחה מכאב וכיוון את האקדח
״ביי ב-״

בום, בום ,בום

גביראל נופל על הקרקע חסר רוח חיים,עיניו פתוחות לא מביעות שום רגש ואני מביט בהלם מסביב,מעקל את מה שקרה כאן

״אתה כל כך חייב לי״

-נקודת מבט איתמר-

״נו איפה אתם?יצאתם בשש וחצי ועכשיו כבר כשר מה לוקח כל כך הרבה זמן?״ מלמלתי לטלפון לאחר שסער ענה לי בעודי מתיישב על מיטתי
״אנחנו בדרך״ דיבר קצר וקולע
״תזדרזו לחזור לבית,טילור אמר לי איפה ליאל״
״נו אז מה אתה עושה בבית,תלך כבר״ קולו של ליאב נשמע מבעד לטלפון
״פשוט תגיעו אני לא רוצה שתעשו משהו שבהחלט נתחרט עליו״
״עכשיו אתה סתם מלחיץ אותנו״ ליאב מלמל ואני בטוח שאם השיחה הייתה מתקיימת פנים מול פנים גלגול עיינים היה מופיע על פניו. שתקתי מתקדם לכיוון חלון חדרי המשקיף לים

״תבואו ותבדקו שאף אחד לא עוקב אחריכם אני מבטיח שאתם לא תתחרטו״

Game over|| משחק גמורWhere stories live. Discover now