פרק 41- הלוויה חלק א

2.3K 82 0
                                    

"עדיף לאהוב ולאבד מאשר לא לאהוב בכלל.״

-נקודת מבט אביאל-
(ממליצה להתחיל את השיר מעכשיו❤️)
הבית קברות היה עמוס באנשי עסקים, חוקיים וכאלה שפחות,
אנשי צבא,משפחות פשע שהיו חברים של דין אבוטבוך עליו המנוח,אני ואוריאל,משפחת אמסלם ומשפחת אסולין,כל החברים של כל אחד מהאחים,משפחת אבוטבול כמובן ובנות הזוג שלהן.

״איך את מרגישה?״ מלמלתי,אם היא הייתה יודעת כמה אומץ הייתי צריך לאסוף על מנעת לגשת אלייה

״כיאלו אכפת לך.״ טון קולה היה שקט ואמרה זאת בבוז וציניות

״אני יודע שאת חושבת שאני אולי סתם מניאק מזדיין ויש כאלה שיגידו שאת צודקת אבל עשיתי את זה בשבילנו.״ התוודתי

״לנטוש אותי עכשיו זה היה נראה לך בשבילי? פשוט תגיד שאתה אגואיסט זין שאין לו אומץ״ הרימה את טון קולה מעט

״יש פה בעיות?״ שתי גברים הנראים בסביבות גיליי 23-24 דיברו לעבריי באיום,הצחיקו אותי,הם באים לאיים עליי??
״יויו ונדב זה בסדר״ חיבקה את אחד מהם ודמי התחיל לבעבע
״סגנן ת׳דיבור שלך אליי״ אמרתי בערסיות
״למי אתה חושב שאתה מדבר ככה?סתום תפה זין״
״די נדב״ לחשה לבחור השני שלא חיבקה שכנראה שמו נדב ואני הנהנתי

״תקשיב לחברה שלך״ סיננתי בשיניים חשוקות אני יודע כמה ההלוויה הזאת חשובה לכולם ואני לא הולך להרוס אותה

״שומע טמבל דבר אלייה יפה״ עזב את אמור והתקדם אליי שהיינו במרחק נשימה והתקשתי מעצבים
״יש בעיות?״ אוריאל התקרב לעברנו והנדתי בראשי ״סתם שתי ערסים שחושבים שהם מישהו״ גיחכתי וגבר הזה נדב התקרב לאוריאל
״שנלמד אותם אחר-כך מה זה להתעסק איתנו?״ שאל אוריאל באיום ואני ידעתי שהוא באמת מתכוון לזה,אוריאל נחמד לכולם עד שזה מגיע אליי,הוא יכול להיות משוגע אם זה קשור אליי

״די״ אמור עצרה אותנו עם יידייה ״יויו ונדב אתם יכולים ללכת רגע?״ קולה שקט אך יציב ואני רק רציתי ליפול על שפתייה הרכות ״כן חיים שלי.אם את צריכה משהו אנחנו פה״ הילד שחיבקה נישק אותה על בזווית שפתייה ואני הייתי קרוב כל-כך
לשפץ לו את הפנים מחדש. ״גם אתה יכול ללכת?״ שאלה את אוריאל שהבין לבד את הרמז והלך

״אביאל.״ מלמלה מיואשת והסתכלה לכל מקום חוץ מאיפה שבאמת הייתי רוצה שתסתכל,לתוך עיניי.
״אם אי פעם הייתי חשובה לך או שאהבת אותי כמו שאמרת..
תיהיה פה בשקט ושאני לא אשמע אותך אפילו לא בצחוק. אם אתה לא מסוגל אז פשוט תלך יהיה טוב לשתינו..״ קולה דעך ממילה למילה עד שכמעט ולא נשמע וכאב לי בלב,שאני זה שגורם לכל הלחץ והעצב שהיא שוקעת בו,והוא הורג אותה.

נשמתי עמוק ופצעתי את פיי ״אני אוהב אותך אמור,לא אהבתי בלשון עבר. אני יותר ממתחנן שתתני לי להיות לה לצידך,אפילו אם את לא מסוגלת שאדבר איתך,אלה רק שאסתכל על יופייך, וידע שאת הכי בסדר שאת יכולה להיות.״ ליטפתי את פנייה וידייה נגעה בידיי גורמת לצמרמורת לעבור בכל גופי

Game over|| משחק גמורWhere stories live. Discover now