- נקודת מבט אביאל בוזגלו -
״ומה עושים עם הטמבל המושתן שהשתמש בחצי מהחומר שהוא היה צריך למכור?״ שאל אוריאל אחי האוהב ושותפי לעסק ״צריכים ללמד אותו לקח״ קבע בזמן ששאף עוד שכטה ארוכה מהסיגר היוקרתי שלו.תאמינו לי או לא,הכל אצלו זה פוזה מזדיינת. אבל הוא עושה את העבודה שלו כמו שצריך ויותר,אז אני לא מתלונן .
אה ומיותר מיותר לציין שאוריאל זה יד ימיני.
״אני אומר לסיים את העבודה.״ התערב אדיר דייגו,הבן של חברו הטוב ביותר של אבי הנח על משכנו לשלום.
״מה אתה אומר בוס?״ שאל החייל הטירון החדש שאת שמו לא זכרתי עדיין. פיהקתי עמוקות והצלחתי לצאת מהבהייה שלי בשלושת הגברים שעומדים במשרדי.
״אני חושב שאני אשמח לשבת איתו לשיחת ארבע עיניים,להסביר עיניין״ דיברתי לראשונה מזה חצי שעה בזמן שאחי ואדיר מביטים בי ומבינים את משמעות משפטי,והחייל הטירון לא מבין מה אנו רוצים ממנו. ״לגבי יקיר אמסלם, אם הוא נוגע בעוד עסק עם פרוטקשן שלנו תעדכנו אותי, ואל תהססו לפנות לבניו ולאיים , בינתיים תתנו לעסק שהוא נגע בו סכום מכובד.״ קמתי מהשולחן וסידרתי את החליפה שלי. הבטתי לכיוון אוריאל שפתח את פיו אבל לא יצא ממנו קול, הסתכלתי עליו במט שואל ״לסתיו וגביראל אמסלם?״ אמר במין חשש ״אוריאל בוזגלו אתה מפחד מחבורת ילדים?״ אמרתי בטון מזלזל ומלגלג
״ממש לא״אמר במבט גאה אך לאחר שנייה הוסיף ״לדעתי זה יהיה צעד פזיז,הרי הם מקושרים היטב עם משפחת אבוטבול״ , ״אני לא מפחד מאף אחד,ובטח שלא ממשפחת אבוטבול״ לקחתי את קופסאת הסיגריות ואת המפתחות לאלפא רומאו שלי.לא הייתי בחור ראוותן אבל מכוניות היו מאז ומתמיד החולשה שלי, לצד בחורות יפות ואלכוהול משובח, אני גבר טיפוסי קלאסי, אבל יש בי צד מעודן ללא ספק. ״אביאל.״ אדיר רץ ריצה קלה לכיווני בכדי להספיק להגיע אליי ולהתהלך לצדי, לא התייחסתי אליו כמו תמיד בערך, לא התייחסתי לאף אחד אבל הם ידעו שאני תמיד, אבל תמיד מקשיב.
״אל תשכח שאתה נפגש עם אבוטבול בבית שלך הערב,״ הוא הזכיר לי ופתחתי את המכונית בעזרת השלט, הנחתי את ידי על כתפו לפני שנכנסתי אליה, בכדי להראות לו ששמעתי וגם בתור תודה קטנה. ככה זה בעסקים כאלה.הטובים ביותר לא מרבים לדבר,כמו שאומרים: ידע זה כוח.
התנעתי האוטו ויצאתי מהחניה ששמורה במיוחד בשבילי.אבוטבול המזדיין הזה הולך לאכול בדיוק את מה שמגיע לו. מי שמבשל דיסה שיאכל אותה. חיכיתי לפגישה הזו בדיוק חודש מאז שחזרתי לישראל והספקתי להתאבל על אבי שנרצח בצורה הכי משפילה ונוראית שיכלה להיות. בבית הכנסת כשהכיפה על ראשו וספר תורה בידיים שלו.נשבעתי לו ולעצמי שלא משנה מה, אני אהרוג כל מזדיין שהייתה לו יד בדבר הזה, כל אחד מהם יסבול בצורה הכי מזעזעת שמישהו יוכל להעלות על הדעת, מהרוצח ועד למי שמכר לרוצח את הרובה בין אם ביודעין את המטרה או בין אם לא.
אם לא אבא שלי שנרצח הייתי נשאר בשיקאגו, מנהל את עסקי הנדל״ן והחוקי שלי בשקט ולא אמור להיכנס לעסקים המלוכלכים של העולם התחתון של מדינת ישראל.
שנאתי את ישראל, שנאתי את החברה, שנאתי את המזג אוויר, שנאתי פוליטיקה, שנאתי את הכלכלה, שנאתי את האווריה, שנאתי כל דבר שקשור בישראל.והסיבה שגרמה לי לחזור אליה לא גרמה לי לאהוב אותה יותר,אלא הפוך,להצטער על כל רגע מזדיין פה.החלטתי שאחרי שאני אסיים את העניין עם אבא שלי ואתן לכל אחד את העונש האישי והמזעזע שיתאים אישים לכל אחד. נשבעתי שאני מסיים לחזור לעסקים שלי ולחברים שלי אבל עד הייתי חייב לקחת את העסק בידיים שלי ולהמשיך להחזיק את העיר שלי בביצים בדיוק כמו שאבי עשה. כנראה שבכל זאת זה עובר בירושה.
אבל למה לא אחי אתם שואלים? אם כמה שאני מעריך את אחי,הוא לא אחד שיהיה יודע לנהל דברים כאלה.אין לו את המוח הזה, אני תמיד הייתי המוח מאחורי דברים והוא במסל מראה לכולם למה הוא חולל ועולל.ככה זה מילדותנו.
עד שעזבתי את הארץ נשמתי את העסק של אבא שלי, נשמתי את אבא שלי, ידעתי טוב מאוד איך לפעול, איך להתנהג, מה להגיד ואיך להגיב.זאת אחת הסיבות שאני הייתי צריך לחזור לארץ.אחי היה עסוק רק בפוזה מועודונים אלהוכול ובחורות.
אז בשתי מילים איך מגיבים? קור רוח. ובשלוש? פוקר פייס מזוין.
לא אשקר, הרתיח אותי החרא הקטן שהשתמש בחומר שהיה צריך למכור, ליקיר אמסלם רציתי לתלוש את הביצים ולתלות לראווה מעל המיטה של אמא שלו, לסרס את הזין הקטן של אור אוחיון והבן שלו אוריאן, ויותר מהכל בשניה שנחתתי רציתי לקחת את הרובה שלי, לפוצץ לסער אבוטבול את הראש ולמרוח את המוח שלו על הרצפה. מול כל מדינת ישראל,שיראו כמה קטן היה סער. אבל למדתי ששום דבר טוב לא יוצא מאימפולסיביות וחשק עז של רגע בודד, וששום דבר טוב לא יוצא מפעולה שהיא תוצאה של עצבים, ובגלל זה נאלצתי לחכות בשקט ולהתאזר בסבלנות עם כל דבר שרציתי לעשות.ידעתי שהגנב הקטן ישקשק כאשר הוא ישב אצלי במשרד ויצטרך להסביר לי לאן נעלמו חצי מיליון שקל של הימורים , גם יקיר אמסלם לא היה גיבור גדול ממה שהבנתי, וגם אור אוחיון שהוא איש המעשים של העולם התחתון,אך כמו שאמרתי שום דבר טוב לא יוצא מתוצאה של עצבים, אך סער אבוטבול היה המשימה האמיתית שלי, ידעתי שהוא לא פראייר, אומנם פזיז ועוד דבריפ רבים אך פרייאר הוא לא וגם לא שני האחים האחרים שלו.
שלושה בנים... חלומו הרטוב של כל מאפיונר.
ולפי ידיעתי גם יש לו שני בנות קטנות,ממש אימפריה. מעניין אותי מתי הוא הצליח לעשות כל כך הרבה ילדים אך עוד יותר
הפליא אותי, איך אישתו לא מתה בזמן הריון,בכל זאת גם אם היא דמות מוכרת או לא,היא אישתו של העבריים המבוקש ביותר בישראל. אך כרגע התחת שלו נמצא עמוק עמוק בתוך בכלא.
________________________________
אני רק רוצה לעשות לכם קצת סדר:
1.רוב הסיפור הוא מנקודת מבט של אמור אלא אם אני אומרת אחרת, למשל היום זה היה אביאל אבוטבול.
2. המשפחות פשע והשמות הולכים ככה:
משפחת אבוטבול: ליאב,איתמר,סער,ליאל ואז אמור
משפחת בוזגלו: אביאל,אוריאל
משפחת אסולין: אוריאן,ניק
משפחת אמסלם: גבריאל,סתיו
3. בעיקרון עלילה הולכת ככה: אביאל בוזגלו חושב שהאחים של משפחת אבוטבול (סער ליאב ואיתמר) רצחו את אבא שלו ושל אח שלו (אוריאל) , הוא חזר לארץ כדי לברר את זה , הוא חשד שזה הוא בגלל שאבא שלו הפיל את אבא של משפחת אבוטבוך לאחר ריב בין משפחות, אז הכי הגיוני היה נראה שזה הם... תגלו בהמשך אם הוא צדק או טעה, אבל תהיו בטוחים שכל מה שיכול להסתבך,יסתבך.😉
רוצים שאני אפרט בקצרה על כל דמות ממשפחות הפשע חוץ מאבוטבול בפרק הבא? אם כן תרשמו לי למטה👇🏼❤️
מקווה שאתם אוהבים את הסיפור ויותר מאשמח שתגיבו מה דעתכם❤️
YOU ARE READING
Game over|| משחק גמור
Romance״למה אתה כזה?״ ״כזה מה?״ שאל משועשע ״כזה חמוד,אבל בעצם שטן.אני יודעת מה אתה מעביר את אחים שלי אביאל״ ״אם את לא יודעת למה אז אל תתערבי״ אמר בקשיחות ״חצי מליון שקל וככה אתה שונא אותנו?״ ״זה לא על החצי מליון אמור״ ״אז על מה זה?״ ״למה נראלך חסר לי הכסף...
