אדוארד
אני מרגיש עצבני .. פאק אני רותח.
אני רוצה לתפוס את דין ולעצב את הפנים שלו מחדש. פלרטטן מזדיין.
היא אשכרה הסמיקה מהמחמאה שלו וזה הטריף אותי..
אני מקנא לה כי אני רוצה .. לא יודע!
אני רוצה להרוג את שניהם מתוך כעס וקנאה.
אני ממשיך לעבוד עד שנשבר לי מהעבודה .
השעה אחד בלילה ואני בדיוק יצאתי מהמקלחת ושמתי בוקסר אקראי ואכלתי סושי שהזמנתי לפני שעה. עכשיו אני במיטה וחושב על אלן, כי היא לא יוצאת לי מהראש אני מרגיש טיפש. אני רוצה לשמוע את קולה. אני מתקשר אליה ומחכה שהיא תענה כמו.. לא יודע מה!
״הלו?״ קולה ישנוני ואני נושך את הלחי מבפנים.
״ישנת?״ אני מניח את היד מאחורי העורף ומביט לתקרה.
״כן. אממ... מר קאלו?״ היא נשמעת מופתעת .
״כן אין לך את המספר שלי?״ אני לוחש.
״ברור שיש .. פשוט התעוררתי ולא ראיתי מי זה.. ופשוט עניתי.״ היא מלמלת ואני מהנהן וחושב כמה אידיוט אני, כי היא לא רואה אותי.
״אה,״ אני ממהרת להוסיף.
״למה התקשרת?״ היא מגיעה ישר ולעניין.
״מחר בלי איחורים.״ אני מלמל ומרגיש אידיוט אפילו יותר.
״בגלל זה התקשרת?״ היא לוחשת בכעס ואני מחייך .
״לא - כן. טוב לכי לישון, מצטער.״ אני מלמל והיא גונחת בעצבים ושוב זה קורה היא מרימה לי זיקפה! פאק! טוב זה ירגע כבר..
״לילה טוב מר קאלו,״ קולה חלש אני מנתק ומרשה לעצמי להירדם, סוף סוף .
העייפות עוטפת אותי ואני מהסס אם להירדם , בדרך כל הסיוטים שרודפים אחרי .
********
אלן
השעה שבע וחצי , אדוארד לא כאן .. מה שמוזר .
אני מניחה את הקפה על השולחן ומהססת אם להתקשר, אני נכנסת למשרד ומתחילה לסיים את העבודה שלא הספקתי אתמול.
הזמן טס והשעה תשע וסיימתי את העבוד. אני קמה ממקומי פותחת את הדלת .. מוזר. מר קאלו לא כאן. הוא ביקש שאביא את הקפה כול יום.
מה הקטע?
אני מרימה פלאפון אליו הוא לא עונה.. אני מנסה שוב ו..בינגו!
״הלו?״ הקול שלו צרוד ואני בולעת רוק באיטיות.
״א.. אתה מאחר, ״ אני מלמלת והוא שותק לרגע.
״פאק תשע בבוקר,״ הוא גונח בעצבים ושוב אני מרגישה את ההורמנים , הם מרקדים בצורה מעיקה!
״כן , דווקא חשבתי שאתה בן אדם שעומד בזמנים .״ אני מקניטה וזה מכעיס אותו .
״אני כן ,״ הקול שלו נשמע מעוצבן אני מחייכת .
״מילים ומעשים זה לא בידיוק הקטע שלך?״ אני שוב עוקצת.
״ביי אלן.״ הוא עצבני ואני מצחקקת. הוא ניתק.
אני מחליטה לקחת את הזמן ולקנות לו קפה נוסף. אני חוזרת והוא כבר במשרד . ״בוקר טוב מר קאלו,״ החיוך שלי משועשע מהפרצוף העצבני שלו , ׳היידה ! איזה כיף.׳ - ציניות ציניות ציניות !
״למה לא היית פה?״ הוא קר כלפיי והקול שלו כועס.
״קניתי לך קפה..״ אמרתי והגשתי את הקפה.
״אף אחד לא אמר לך לעשות את זה.״ וואו , הוא מה-זה חוצפן!!!
״תגיד תודה .״ אמרתי בכעס קטן מנסה לשמור על הפה שלי מלהחזיר.
״אין על מה להגיד , תחזרי למשרד ותדפיסי לי עותקים ממה ששלחתי לך במייל ותסדרי את שאר היום. עוד חצי שעה יש פגישה ואני יוצא. לבד.״ אדוארד אומר מדגיש את המילה האחרונה.
נשפתי בכעס.
הפגישה עם דין.
לחיי מאדימות שוב.
הסיטאוציה מביכה.
״או-קיי.״ אני מנסה להישמע רגועה ועוצרת את הנשימה. אני נכנסת לחדר סוגרת את הדלת ומשחררת את הנשימה באותה במהירות.
אני מסדרת המיילים ומצלמת עותקים שלהם בנוכחות של המשרד של מר קאלו , כי המכונת צילום אצלו במשרד. הוא לא טורח להרים מבט אליי , מעלים עין ממני.
״טוב , הנה,״ אני מושיטה לאחר שאני מצליחה לסדר אותם.
״תשאירי ותחזרי לעבוד. ״ הוא קר כלפיי , ואי.. די עם זה !
״טוב״ אני מנסה להישמע אדישה וחוזרת למשרד .
חתיכת.. מנוול !
אדוארד
אני יודע שזה הכעיס אותה איך שדיברתי ובאמת שלא אכפת לי , אני נזכר בדין המאניק ורוצה לבטל אותו אבל אני צריך אותו .
הוא עורך דין מעולה ואני חייב את העזרה שלו לבטל תביעה של אחד הלקוחות נגדי , הבן זונה הזה שניסה לתבוע אותי .. בגלל שפיטרתי אותו יום לפני ההסכם. אני לא אביא לו אפילו 50 סנט!! מאניק נוכל.
זה הפרינציפ , בן זונה מזורגג גם דין הזה.
אני קם ממקומי מסדר את החליפה ואלן בדיוק יוצאת מהמשרד בוהה בי בתשומת לב וסקרנות .
״אני יוצא לפגישה עם דין,״ אני אומר את שמו בסרקזם ולחייה מאדימות.
״אה , אני סיימתי את המיילים.״ היא מלמלת, ״אפשר לבוא ?״ היא מוסיפה בהתחננות. אני לא מצליח לסרב למבט הזה .
״כן , בלי פלירטוטים.״ אני מזהיר והיא מגלגלת עיניים נראה שזה פגע בה , ולא אכפת לי -היא פלירטטה איתו לא אני.
״טוב .. אני לא יודעת מה תפסת ממני, אני הכי לא כזו!״ היא ממהרת לומר ואני מחייך , לדמיין אותה כסוג של זונה .. קצת משעשע.
״טוב.״ אני מבטל את המחשבות שלה ומביט לעבר החולצה שלה שקצת נופלת קדימה , אני מתקרב והיא מתרחקת .
״מה.. מה אתה עושה?״ היא לחוצה .
״תסתדרי את החולצה שלך,״ אני מלמל והיא מסמיקה ומושכת אותה לאחור .
״אלוהים״ היא לוחשת במבוכה ואני מגחח.
הבחורה הזו..אני .. לא יודע מה נסגר איתה ואיתי.
YOU ARE READING
נפל חזק
Roman d'amourהתמימות שלה שיגעה אותו כמו שהקור שלו שיגע אותה. היא הרגישה שהיא הגיבורה מהספרים שהיא קוראת , היא נהייתה סקרנית כמו ילדה קטנה. הוא נפגש איתה בדרכי הגורל , דרכי האל. והעבר שלו לא היה מסוגל לו להמשיך , לא מסוגל להיות מאושר. הוא ידע שהיא תשמש אהבה למענו...
