נפל חזק

פרק 23

אלן
״ממש לא , אני בכלל לא אוהבת אותך״ אני מזיזה את עיניי ממנו.
את כלכך כן! , המעצבנת מתת המודע מציקה לי .
״טוב״ קולו חלש אני בטוחה שזה מציק לו הוא מתיישב בספה יחסית רחוק ממני ומעביר את הסדרה ושם אליטה , שמעתי על זה..
מגיע קטע גס שרואים אותם .. שוכבים ? אני מכסה במהירות את עיני מנסה להתעלם מהגניחות שם . אמאלה איזה מביך !!
״תעביר !״ אני מתלוננת ואני יכולה להרגיש במבט שלו
״את ילדה קטנה את יודעת?״ הוא מתלונן , הרעש נפסק אני מזיזה את ידי מעיני ומביטה בו ״אני לא , אתה פשוט סוטה שרואה את זה״ אני מצביעה לעבר הטלוויזיה והוא מרים גבה .
״אני בטוח שאם זה היה אני ואת לא היית קוראת לי סוטה רק היית מבקשת שאמשיך״ הוא נראה כלכך נינוח.
״ממש לא ״ אני מאדימה עוד יותר הוא מגלגל עיניים אני קמה ממקומי ולוקחת ממנו את השלט מעבירה לבובספוג ומרגישה שוב , את המבט המציק הזה!
״מה״ אני מלמלת תוך כדי שאני מביטה בבובספוג הבוכה ומחפש את גרי החיית המחמד שלו , איזה שלב מרגש שיט .. כל פעם שאני רואה את הפרק הזה דמעות עולות לעיניי .
״את בוכה בגלל תוכנית ילדים?״
אני לא בוכה אני דומעת.
״מה זה משנה מה את ?״ למה יש לי הרגשה שאמרתי את זה בקול..
״מה ? אמרתי את זה בקול?״ אני מופתעת ואדוארד קם ממקומו ומתקופף אליי ואוחז במשהו מאחורי ובידו השנייה מנגב את הדמעות
״לגמרי ״ הוא מלמל הצילצול בדלת מפריע לרגע החמוד הזה , הגבר שלי מנגב לי את הדמעות שבאו על ידי תוכנית ילדים ..
״האוכל הגיע״ הוא מתרחק ופותח את הדלת לשליח , אני מתקרבת אחריו .. היי זה גרג !!! חבר ממש טוב שלי שעזר לי בשישה חודשים שלי שהייתי פה לבד!!
״היי גרג!״ אני מופתעת והוא פותח את ידו ואני מחבקת אותו
״בידיוק אמרתי לחבר שלך .. שהוא קצת נדיב , מדי!״ לחש את הסוף כמעט בצעקה וצחקתי
״טוב גבר תשחרר ממנה״ הוא מקנא אני זורקת לעברו מבט קטן , נראה שאני צריכה לחבק אותו . החבר שלי ? אדוארד לא העיר לי על כך כלום. אז לא מפריע לי ..אני מקרבת את ידי בעדינות אל אדוארד ומחבקת אותו ומביטה בגרג
״אז מה אתה עושה כאן במנהטן?״ אני מרגישה קצת לא בנוח שאנחנו מדברים במפתן הדלת אבל זה לא הבית שלי..
״עברתי .. לפני שבוע וקצת.״ הוא נראה מרגוש אני מחייכת ״סלחי לי על הגסות רוח אבל אם לא אספיק לחלק את ההזמנות בזמן הבוסית הפצצה שלי תרצח אותי״ הוא מתלוצץ ואני צוחקת ומחזקת את האחיזה על אדוארד בתקווה שיחבק אותי בחזרה או משהו.. יאוו.
״ביי מתוקה נתראה , ביי בחור אדיב שכמותך״ הוא נראה שמח ואני מחייכת הוא מתקדם למעלית ואדוארד תורק את הדלת מתרחק ממני ומניח את השקית על השיש שבמטבח ״האוכל , בואי״ הוא פוקד אני מביטה בו בכעס .. מה לעזעזאל הסיפור של הבחור ?
״מה הקטע ?״
״איזה קטע?״
״קטע של.. אני בן זונה רצח ששם עלייך זין ״ אני מתעצבנת והוא מזיז את מבטו אליי עם עיניים כהות , הוא נראה מאופק למשהו כלשהוא.
״אם את לא סותמת אני נשבע ש..״ הוא עוצר לרגע אני בוהה בו הוא מאיים עליי? באיזה קטע ?
״נשבע שמה?״ אני מתה לדעת מה עבר בראש שלו שהוא איים עליי!
״תעזבי אותי אלן , אני כבר לא רעב״ הוא מתקדם למסדרון ונעלם באחד החדרים ... אני מביטה בשקית של מקדולנס ונאנחת , הוא הזמין , השקיע , והתייחס אליי כמו זבל . טוב תודה אדוארד אני רעבה אבל בכל זאת יש לי ערכים ככה שאני לא אוכלת בלעדייך.
אני מתיישבת בספה על הבטן וחושבת מה לעשות , מנסה לסדר את הראש.. קטע של כותבים כזה. טוב נראה לי שאני אחזור לבית .. אבל שיחשיך קצת , עוד שעה ? אולי עכשיו ? כן עכשיו . אין לי מה לעשות פה עוד שעה.. רגע אבל מי יסגור את הדלת ? אני אצטרך לפנות אליו..
אני עושה את צעדי לעבר החדר דופקת בקטנה והוא לא עונה אז אני פותחת , הוא מתעסק בפלאפון
״אתה בא לסגור את הדלת ?״ קולי חלש , איזה נקבה!!! אה אני באמת נקבה , משעשע ..
״יש לך נכות בידיים?״ הוא עוקץ
״אני חוזרת לבית , אין לי איך לסגור״ אני מרגיש צורך להסביר
״אכלת?״ הוא מעביר נושא
״אני לא רעבה״
״טוב תאוכלי ותלכי ״
״אתה שמעת מה אמרתי?״
״ואת שמעת מה שאני אמרתי ?״ הוא מרים את קולו מעט אני נאנחת . חתיכת מעצבן , זה מה שהוא .. מעצבן!
״אמרתי לפנייך״
״אני אמרתי הרבה לפנייך .. אני זוכר בפירוש שביקשתי שלא תקללי את אמא שלי אבל את מתחשבת בעובדה שאת שמה זין על מה שאני אומר .נכון?״קולו ממש כועס ושאני אומרת ממש אני מתכוונת לזה.
״זה בגלל שקראתי לך בן זונה?״אני לוחשת את הקללה הארורה שהוא כלכך שונא , עינו מתכהות שוב וגופו מתקשח במעט .
״טוב אתה מתנהג כמו תינוק , אני הולכת ״ אני עצבנית גם , בגלל קללה? אוי אלוהים ! אני מביטה בו כמה שניות מחכה שיעצור אותי או משהו לעזעזאל ! הוא לא עושה כלום חוץ מלקלל אותי בלב.