נפל חזק

פרק 29

אדוארד
ביקשתי ממנה להיכנס לחדר , זה לקח אחריו וויכוח היא כועסת עלי ובסוף נכנסה לחדר מקשיבה לי.
מצלצלים בדלת אני פותח ואמא שלי מחייכת חיוך קבוע כזה אני מתרחק לפני שהיא מחבקת אותי ״בלי חיבוקים״ אני מבקש וזה צורב לי בלב , ברצינות הם שיקרו לי למה אני מרגיש אשם ..?
״בואו נסיים עם זה ״ אני מלמל ואנחנו ניגשים לסלון וגיין מגישה לנו מלא עוגיות ושתייה חמה , תה .
״גדלת״ אומר אבא בחיוך גאה
״נחש מה.. אני לא דומה לך״ אני עוקץ
״השתנו לך העיניים״ הוא נשמע מופתע
״כן בזכותכם ״ אני שוב עוקץ
״אתה לא חייב להיות מרושע ״אומר שון ואני מגחך
״אתה חתיכת מאניק אתה יודע? איך לעזאזל אתה מסוגל להגיד דבר כזה ?״ אני מנסה להישמע רגוע ולא פגוע , בא לי להרביץ לו.
״כי היינו חייבים ..לא היה ברירה״ הוא נשמע מתרץ
״לפחות הייתם לוקחים אותי אחריכם ״
״רצינו שתקח פיקוד בעתיד עם בנייני קאלו״ אמא מדברת ואני מגחח , אז אני נדפקתי בגלל הכסף המזורגג . מה כל כך מעניין בכסף?
״אז בגלל כסף .. לפחות הייתם מעדכנים חתיכת משפחה מזדיינת״ אני מרים את קולי ואנחנו גוררים וויכוח ולבסוף אני מציב את התנאים
״אתה מר קאלו היקר״ אני פונה לאבא שלי ״ מתחיל לעזור לי אני לא מתכוון להתעסק לבד עם העסק הארור שלך״ עינו חלשות , פגועות .
״גם אני אעזור , ״ אומר שון אני מהנהן לחיוב
״שמעתי שיש לך חברה״ אמא תופסת בידי ואני מזיז את ידי ממנה במהירות
״חבל שלא תזכי לראות אותה , אימוש ״ אני מעוצבן .. אמא נוצצת מדמעות אני מגלגל עיניים , איך היא יכולה לשחק אותה מסכנה.
אני מגרש אותם מהבית , ואז חוזר לחדר עצבני.. לא רעיון טוב.
גם אלן עצבנית , היא מביטה בי במבט כועס שנראה חמוד.. וזה מעצבן אותי כיאלו איך אני מסוגל לחשוב עכשיו על איזה מבט היא עושה?
״אל תסתכלי״ אני פוקד והיא ממשיכה עם המבט הזה
״אתה ממש חוצפן אתה יודע ?״ היא קמה מהמיטה ואני נשכב במיטה מביט בה עומדת לצד המיטה . ״אתה גם ממש לא הולך לישון!״ היא מוסיפה עצבנית , אין לי כוח לשטויות האלה שלה ..
״שתקי אלן אני עייף״
״אתה תמשיך להתנהג ככה ובסוף תשאר לבד״ היא פגועת בנקודה רגישה שלי .. אני רוצה להחזיר אבל מעדיף לשתוק .
תחזיר , האגו מאיץ בי.
״תחזרי ..לא אכפת לי״ אני מביט בה בקרירות
״פאק״ היא לוחשת ״ידעתי שלא הייתי צריכה לתת לך הזדמנות״ היא מלמלת ומתחילה לארוז את החפצים שלה אני מסתובב על הבטן ומקווה שאני אקום היא עדיין תהיה כאן . הדבר האחרון שאני רוצה להבריח זה אותה.

אני מתעורר וקם במהירות מהמיטה מתחיל לחפש את אלן , לבי הולם בחוזקה .. פאק . הנה היא , יושבת על הספה עם המזוודה בצד והיא מתעסקת בפלאפון .
״אני מצטער קטנה״ הקול שלי מהסס
״יופי לך״ הקול שלה עצבני אני מהסס מה לומר כי כל דבר מעצבן אותה
״טוב ..אז אני מצטער שוב״ אני מתיישב לצידה ומושך אותה אליי , קרוב .. כן , ככה אני צריך אותה -קרוב .
״אתה ביקשת שאני אבוא להיות קרובה אלייך למה אתה מתרחק״
״אם אני אספר לך מה קרה לי ביומיים האחרונים את לא תאמיני ..״
״נו תנסה אותי״ היא אומרת בשיא התמימות , לנסות אותה?? באיזה דרך לנסות ?? למה כל הדברים האלה נשמעים תמימים ממנה וגורמים לי לרצות לזיין אותה ? אני מפחד ולחוץ מעצמי.
״באיזה מובן ״ אני מכניס את ידי לחולצה והחזה שלה עולה ויורד
״במובן של איך לנסות אותך?״ אני מגחח והיא מחמיצה פנים
״נו תספר לי מה קרה״ היא לוחשת בקול רועד , אני יודע שזה מטריף אותה.
״בסדר״ אני מגחח ואז מושך אותה מעליי ״ההורים שלי התרסקו עם מטוס בגיל עשר ״ אני אומר בפשטות ״ולא מזמן הם החליטו להופיע מול עיני״ אני מרגיש כעס , ידה של אלן עוברת למתחת לחולצתי וזה כבר מרגיע .
״וזה לא טוב?״ היא מביטה בי בבילבול
״אלן זה ממש לא טוב הם שקרנים מסריחים ״ אני נאנח בכעס ״אני שונא שקרנים״ אני אומר בכעס והיא שותקת לרגע
״אבל הם חזרו״
״והם גרמו לי להאמין להכול , אלן את לא יודעת מה עברתי בגלל הזיון שכל שלהם והפחד העקום שלהם״ התעצבנתי
״אוקי אוקי אתה צודק״ היא אומרת שוב וזה מרגיע אותי
״אני תמיד צודק״ אני משוויץ והיא מגלגלת עיניים בחיוך קטן
״אני חושבת שאתה צריך .. ״ היא עוצרת רגע ״לסלוח ״
״למה לי״ אני מנסה להיות רגוע
״כי לנקום או לשמור טינה לבנאדם זה לא טוב.. זה מקשה ״ היא מסבירה בצורה כל כך מתוקה שגורמת לי לרצות לתת לה ביס בשפה שלה . פאק ... אני מרגיש משוגע , אם אני משוגע זה משוגע עלייה.
תתרכז אדוארד , מציק לי הקול המעצבן בראש .
נכון.. פוקוס , לא לנסות ל.. די אדוארד די . פאק ... מה קורה לי?
״אתה בסדר ?״
״לא ״ אני אומר במהירות ומסובב אותה שאני מעלייה