נפל חזק

פרק 22

אלן
הבנתי שאני מקללת זה מציק לו , אז אני מתכוונת לשגע אותו עד אובדן ההכרה שלו!
״חכה , פאק!״ אני מנסה והוא לא מתעניין בכך שהרגע קיללתי.
אנחנו נכנסים לבית שלו .. טוב אני צריכה לנסוע למנהטן -לבית שלי.
אני צריכה להתקלח מקלחת טובה או משהו..
״אני צריכה לחזור הבייתה״ גם אני ממש רוצה לקרוא את הספר!
״לא את לא ״ הוא מגלגל עיניים
״כן אני כן״ אני מתיישבת בספה , אדוארד מתקדם לכיוון המטבח ואני בוחנת אותו , יש לו חתיכת תחת סקסי.
הוא מסתובב ויוצא שזה כבר לא התחת.. הבנתם נכון?
״אני יכול להראות לך אותו מקרוב..״ הוא מלמל ואני מרגישה את לחיי מקרוב אני מתבאסת שאני לא הגיבורה האמיצה מהספר ׳מר סוואגר׳ , אחרת יכולתי לומר ׳מצטערת אין עליי את משקפי הקריאה׳ זה עקיצה משעשעת וקלאסית ביותר , נשבעת. אבל במקום זה אני רק מגלגלת עיניים ואומרת ״בכלל לא הסתכלתי לשם״
״בטח״ הוא לא מאמין
״תחשוב מה שבא לך לא אכפת לי״ אני מנסה להישמע אמינה , אכפת לי מה שיחשוב .. ברור שאכפת לי !
״מה את רוצה לאכול״ הוא פותח את המקרר ואני שמחה שבמקרר מול הסלון , אני בוהה בו ארוכות והוא מוציא בירה ולוגם ממנה מביט בי .. העיניים האלה גורמות לצמרמורת בעמוד השדרה שלי , זה הגיוני?
״נו אלן מה״ הקול שלו בדיוק כמו הקול שאחרי שבן אדם שותה מים קרים , מושך ביותר..
״לא יודעת״ אני אומרת בכנות ומורידה את הנעליים נשכבת בספה וממשיכה לבהות בו ״את חייבת להפסיק להסתכל עליי״ זה עקיצה ?אני בטוחה בכך ש ... הוא עוקץ אותי! איזה חרא!
״אתה חי בסרט או משהו?״ אני מגלגלת עיניים ועינו מתכהות , מממ הוא לא אוהב שאני מגלגלת עיניים ? אני קמה ממקומי במהירות ומתקרבת אליו הוא עומד שם כמו בול עץ ומחכה לפעולה הבאה שלי.
״מציק לך נכון?״ אני מתגרה בו ומגלגלת עיניים .. אני מרגישה פיקחת יחסית למישהי ששתתה אלכוהול .
״לא״ עינו מתכהות עוד יותר אני מחייכת חיוך קטן , שקרן!
״שקרן ״ אני מגלגלת עיניים בכוונה ואז מגדילה את חיוכי עינו מאיימות אני נשבעת שזה מפחיד עד רמה של צמרמורת .
״כן את מחפשת לעצבן אותי?״ הוא קר , אני שונאת את הקול הזה שהוא קר אליי.. לא יודעת איך התאהבתי בגבר המסחרר הזה.
״אולי כן .. ואולי לא״ אני נשענת על השיש בוהה בגבר הזה שבכלל שלי. אנחנו עושים קרב מבטים עיניים שחורות מאיימות מול עיניים חומות משעממות , ברצינות הבחור הזה.. מה הוא מצא בי?
אין לי כלום שיפה או חמוד או משהו חיובי , אני לא יפה , אין לי גוף מושלם , אין לי אופי חמוד אפילו.
״ואולי אני פשוט אזיין אותך כאן וארגיע אותך ?״ הוא נראה מפחיד פאק , למה הדיבור הזה גורם להורמונים שלי לקפוץ פעם נוספת?
״אאא לא ״ אני נבוכה כי אני יודעת מה אני מרגישה בגוף שהוא מדבר ככה , עינו מתרכות והוא מחייך הלב שלי פועם חזק , אני נמסה.
״אז מה הגברת כן רוצה?״ הלב שלך זה מה שאני רוצה.
״שתשמור על הפה שלך״ אני מצביעה לעברו בקטנה והוא מושך אותי אליו ואני מרגישה קצת היסוס במה שאני רוצה לומר .
״פעם אחרונה שאת מקללת אותי , אני ברור?״ נראה שהוא רב עם עצמו , מלחמה כזו מפגרת , מלחמה עצמית . פעם ראיתם בן אדם רב עם עצמו בשקט ? אם כן ככה זה נראה , עיניים נחמדות ואז קרות ואז נחמדות ואז שוב , כמו פיצול מפגר.
״אתה לא מחליט על הפה שלי״
״ברור שכן זה הפה שלי״ קצת חוצפן מצידו..
״לא נראה לי״ אני מכווצת את גבותיי והוא מתקרב , אלן אסור לך לפחד. בשום אופן!
״אה אם כך .. אז זה שלי״ הוא מעביר את האצבע שלו בקו ישר מהחזה שלי עד לאזור הפרטי שלי , למטה יותר..
״לא ״ אני מנסה לסדר את הנשימות שלי בכך שאני חוזרת לסלון .. מנסה להתעלם מהצחוק העוצר נשימה הזה. לעזאזל עם הבחור הזה!
״פאק אני שונאת אותך״אני מאבדת את הריכוז של עצמי לרגע , בגללו.
״כן ראינו ״ הוא לועג ואז מוסיף ״אני מזמין לאכול ״ אני מתעלמת ממנו , הוא .. מעצבן אותי !
אני מדליקה את הטלוויזיה ומעבירה לניקולודיון , בובספוג .. אני אוהבת. בחורה בת 20 שרואה בובספוג היא גברת אמיתית.
״תלמיכי״ הוא אומר מהמטבח מדבר בפלאפון אני שוב מתעלמת , עובר משהו כמו שלוש דקות הוא נכנס לכיוון של הסלון
״את שמעת מה שאמרתי?״ אני שוב מתעלמת ״טוב״ הוא נעמד מול הטלוויזיה אני מגלגלת עיניים בעצבים . מאניק חתיך אחד.
אני מסתובבת לכיוון הקיר ועוצמת את עיניי , קצת עייפה..
״את מקשיבה לי בכלל?״ אני שומעת את הצעדים שלו והוא עוצר , אני לא מצליחה להריח אותו .. כדי להריח הוא צריך להיות יותר קרוב.
״טוב אני מבין שאני אוכל לבד נכון?״
״כן״ הפעם עניתי
״את ממשיכה להתעלם ?״ הוא נוגע בגבי , אסור לתת לו להשפיע עליי!
היד שלו ממשיכה לגלוש ואני מרגישה אותה מתקרבת לישבן עיני נפקחות בתהדמה ואני תופסת את ידו מסתובבת במהירות ״אתה מגזים״
״אה חשבתי שאת נרדמת״ הוא מתלוצץ
״טוב אני חושבת שאתה אידיוט״ אני נושפת בזעזוע ״לגמרי !״
״וזה מה שאת אוהבת בי לא ?״ הוא צודק .