נפל חזק

פרק 13

כעבור חודשיים-

אדוארד
ברצינות החוזה שלי ושלה נגמר עוד חודש , היא כל הזמן מחייכת אליי ונחמדה אליי ואני מאופק -מדי . אני חולם שוב על השפתיים האלה , הצחקוקים המתוקים שלה , פאק אני מאוהב לאישה בצורה.

״לא .״ היא מתווכחת בשולחן שבחדר פגישות היא לא שמה לב שאני עומד בכניסה , אף אחד לא שם לב .
״אני לא אאשר דברים כאלו , מר סמית׳ .. אני לא ארשה לכם להתחיל בלעדיו.״ היא נשמעת זועפת ומתוקה .. התעכבתי והיא דאגה לעכב אותם.

״שלום,״ אני משמיע את קולי ונועץ את עיניי באלן המתוקה היא מחייכת אליי ובעיניה אני רואה את אותו העיניים היפות כשאני מביט בה , מהופנט מעל הראש.

התקרבתי והתיישבתי לצידה , ההתקרבות שלי באותה רגע הייתה אלוהית ומסוכנת , ידעתי שאני צריך להתרחק ממנה .. לפטר אותה כדי להתאפס על עצמי.

״חיכינו לך.״ מר סמית מזייף חיוך ואני מחזיר לו מבט אטום ולוחץ את ידו .. אלן שותקת ופותחת את המחשב , במהלך השיחה הוא מתמקח איתי על הסכום ולבסוף אני יוצא חכם , שוב .

מיליון יותר מיליון פחות - שאתה עשיר אתה שם זין .. לא אכפת לך כלכך מהכסף שלך כרגע , אתה חמדן ... תמיד אתה רוצה יותר ויותר.
בסוף יצא שמר סמית׳ קנה את הבית קפה והציע בנוסף לכל אחוזים , טיפשי מצידו.. אני כמובן הסכמתי ואלן דפקה לי מבט - היה לי ולאלן משהו משותף.. תמיד שלקוח יצא לא חכם במיוחד אלן כיווצה את אפה בקטנה ושירבבה את שפתייה בצורה מתוקה ולפעמיים זה הקשה עליי והתאפקתי חזק .

״הוא יצא אידיוט גמור , איך זה יתכן? !״ אלן התלוננה וחייכתי חיוך קטן מהנהן לחיוב.

״צודקת , טיפשי מצידו.״ אמרתי מצדיק אותה .היה שקט כמה שניות.

״עוד חודש אני עוזבת , בחזרה הבייתה..״ היא חייכה חיוך קטן ונראה שהציק לה .

״כן ״ קולי השתנה , לא אהבתי לדבר על העזיבה שלה .. אני מניח שהגיע הזמן , היא המזכירה הכי משגעת שהייתה לי .
בחיים לא חשבתי שארגיש לא נוח ליד בן אדם , היא הגיעה ושינתה את כל מה שחשבתי .
חזרנו למשרד והיא עזרה לי במיילים והכול היה מהיר , הגיע פגישה שלי יום אחרי יום במשך שבועים ביפן ... פגישה שווה.
״חייבים לזוז,״ הבטתי לעינייה המבולבלות .
״למה שנלך?״ היא הביטה בי בדאגה .
״פגישה ביפן , עוד הערב צריך לתפוס טיסה ..״ אני מציע היא מהססת ואז מהנהנת לחיוב .. היא באה איתי ליפן . אני לוקח סיכון שאולי לא אשלוט בעצמי שאראה אותה שוב מתעוררת .. מחייכת .. אוכלת..

פאק ! אפילו נושמת!

*****

הכול היה מהר , אני נשבע .
הפגישה , האירוע , נשאר לנו פה יומיים חופשיים .. ואין לי כלכך זמן לבזבז מיותר . אבל שמדובר זמן עם אלן אני לא מסוגל לעמוד בזה.
היא לבושה בצורה מתוקה בחליפה משובצת צהובה ואני בוחן אותה שוב , היא תמיד אהבה משבצות ופרחים על הבגדים שלה..
זה מיוחד , אני מניח.

״היי,״ היא מתיישבת על המיטה שלי אני מרים את מבטי אלייה ומסתבך עם העניבה היא רוצה להציע לי לעזור ואני מתחנן שדבר כזה יקרה.

״תעזרי לי.״ אני מסתובב ומתקדם אלייה היא קמה מהמיטה מה שגורם לכל מרחק להיעלם .

הקרבה הייתה שוב , מסוכנת ואלוהית.
האם אני אוהב את אלן ? יש מצב .
האם אני מתייחס אלייה גרוע? כן.
האם גרמתי לה לבכות ? המון.
האם זה מה שהופך אותי למאניק מוחלט ? קרוב לוודאי.
האם אני שונא את עצמי ? ללא ספק שכן.
האם זה אכפת לי ? חח לא , בכלל לא .

היא מניחה את ידיה בעדינות ומסובבת ומתחילה לסדר לי את העניבה , היא עושה צעד יותר קרוב ואני מצליח להריח את הריח המתוק שלה , ריח של בושם נעים עם ריח גוף של וניל .. שככה יהיה לי טוב .
האישה מוציאה אותי מהמגבלות שלי , אני בוהה בשפתייה זזות -היא מדברת ואני בוהה בשפתיים של אישה .
מה נסגר איתי לעזעזאל ? אני מתאפס ומנסה לרכז את עצמי בשיחה.

״אתה מקשיב?״ היא עושה צעד אחור .

״כן בטח .. אא תודה״ אני נבוך , לראשונה .
אמרתי כבר שהיא מוציאה אותי מדעתי ? בודקת את הגבולות שלי?
בחיים לא הייתי נבוך -אני נשבע!

״נצא ?״ היא מחייכת בנימוס ואני מהנהן לחיוב , היא ביקשה בבוקר שבגלל שזה יום חופשי שנצא ללכת לטייל בחנות כול שהיא שחפרה עלייה.

אלן מתלהבת מכל הדברים שבחנות ואני מנסה להסתיר את החיוך שלי כמה שיותר.. אם יש משהו שאני רוצה יותר מהכול זה.. אלן .
אני חושב שהיא הבן אדם שבאמת מצליח להוציא אותי מהנוחות שלי ולהרגיש שזה בסדר להיות מאושר , הבחורה הזו עושה אותי מאושר ומערערת את המחשבה שלי שכל הנשים דוחות בצורה מחרידה.
אני .. שונא אותה ואוהב בו זמנית . היא משגעת אותי , בחורה ארורה שכמותה .. רוצחת אותי באיטיות מייסרת.