נפל חזק

פרק 10

אלן
אני במשרד עם קפה ביד , השעה שבע.

אני בקושי ישנתי מרוב בכי.

הוא פגע בי במקומות כואבים.

מה הוא בכלל יודע עליי? הוא יודע כמה סבל החזקתי בחיים כדי להגיע לתובנה של להיות אנושית לכולם?

הנחתי את הקפה בשולחן ולא טרחתי לאחל לו בוקר טוב .

״מה עם בוקר טוב?״ קולו היה צרוד.

״לא מגיע לך.״ אמרתי בכעס ונכנסתי למשרד מתעסקת עם מיילים חדשים ומסדרת את שאר הפגישות שלו. היום הזה פאקניג סיוט, ובכלל לא רציתי להיות כאן .

ידעתי שמבט אחד שלו יגרום לי לשכוח את הפגיעה ואת מה שגרם לשעות שינה שלי לא להתאזן.

***

סיימתי את כל העבודה וסגרתי את המיילים. יש עוד עשר דקות פגישה עם מישהו ואני צריכה להצטרף.

סידרתי את שמלתי המנוקדת... אהבתי אותה , התלבשתי היום מהמם. באמת.

הלב שלי הציק לי ואמר לי להיזהר ממנו ואני אמרתי ללב שלי שזה בסדר והשתקתי אותו ובסוף הוא בתהליך בשבירת לב .

אני מצטערת שלא הקשבתי ללב שלי מההתחלה.

התיישבתי מול מר קאלו הוא הרים את עינו אליי וזזתי באי נוחות. משהו במבט שלו גרם להורמונים שלי לפעול מחדש, רציתי אותו כל כך.

רציתי את מה שאסור.

״כן אלן,״ הקול שלו היה צרוד והלב שלי שוב דפק מהר. הזזתי את עיניי משלו והרמתי את האייפד, מתחילה להסביר את סדר היום של מחר. כשסיימתי מיקדתי את מבטי על שלו. ״שלחתי לך את זה למייל,״ הוא הנהן לחיוב בתגובה.

״יש פגישה עם מר קליין,״ המשכתי לדבר והוא העביר את ידו בשיער , ידוע לי שהוא שונא את מר קליין .. מר קליין אידיוט גמור וזה ברור לי ולמר קאלו ובטח גם למזכירה של קליין.

״כן בואי נזוז.״ אמר וקמנו באותו תזמון. מדויק. הוא בחן אותי בעיניו פעמיים והרגשתי נעים תחת המבט הזה שלו. תמיד זה הביך אותי אבל אהבתי את זה. הוא הסתכל עליי כאילו הייתי יפה.

משהו במבטים , בדיבור , בהתנהגות . אהבתי הכול. כל מה שקשור למנהל הארור שלי.

מר קליין ישב מולנו והתחיל לנהל שיחה שכבר לא קשורה לעסקה , עליי. גופו של מר קאלו התקשה וזה צימרר אותי. הבחנתי שמר קאלו היה עצבני הוא התנהג בלי היגיון.

״אני מבטל את ההעסקה.״ אמר בהחלטיות. שיט.

״מה? בסך הכול ביקשתי— מצטער, זאת לא היה הכוונה!״ אמר קליין לחוץ.

״אני החלטתי משהו, בואי אלן .״ אמר מאופק ויצאנו משם למעלית קליין אחרינו, תפס בידי חזק ונבהלתי.