נפל חזק

פרק 32

כעבור שבועיים

אלן
תשאלו איך זה קרה .. סתם אל תשאלו , אני בעצמי לא יודעת.
״היי״ דוקטור סטיבן נכנס בחיוך רחב , הוא אדם עם חיוך מדבק .
״היי״ אני מחייכת חיוך קטן ״יש שינוי?״
״לא .. אבל נבדוק ״ הוא מרים אגרופים בצורה מתפללת
״אמן שיהיה תשובה חיובית״ אני לוחשת , מתפללת שוב לאלוהים .
הוא יקום .. אני לא מאבדת תקווה.
״אני צריך שתצאי , גברת קופר״ הוא אומר ברישמיות אני מהנהנת לחיוב , רופאים נכנסים ..
אני מביטה לעבר אימו של אדוארד , היא לחוצה לא פחות ממני , כנל לגבי אח שלו הקטן ולגבי אביו . הם היו לחוצים ברמה מטורפת . אני התפללתי לשלומו ונלחצתי , לקחתי את האחראיות .
״הוא יהיה בסדר״ אחזה אמה בידי
״אני מקווה״ עצמתי את עיני בזמן שאני יושבת על הכיסא , הכנסתי את ראשי בין ידי ומרפקי היו על רגלי , הייתי מתוסכלת .
לא אהבתי את החיים בצורה כזו , רציתי את האדם הזה בריא ושלם.
״מאמי את חייבת לחזור לבית שלכם , להתקלח לאכול נורמאלי״ הציעה אמה - אימו של אדוארד.
״אני בסדר״ לחשתי , הייתי ההפך מבסדר , בקושי אכלתי .
היה לי דודא מפגרת לכל דבר . ובעיקר דודא לאדוארד.
החיים לא הוגנים , זה לא מגיע לאדוארד .
הוא חטף המון בחיים .. ומי כמוני יודעת כמה? הוא סיפר לי מה הרגיש , מה חווה .. וכאב לי .
״היי״ יצא דוקטור סטיבן בחיוך מצטער
״הוא לא התעורר ״ דוקטור סטיבן אמר מוציא אותי מהתקווה שהייתה לי לפי שנייה . אני נושמת עמוק . ״רוב הסיכויים שהזיכרון שלו נאבד״ הוא מודיע ולבי מתכווץ , אין מצב שהוא ישכח אותי , את ההורים שלו , את אחיו , את החיים עצמם .
אני נכנסת לחדר במהירות ומתיישבת בחזרה לצד אדוארד אוחזת בידו ״היי אני לא רוצה שתשכח אותי״ אני מתחננת מרגישה שאני עומדת לבכות , אני מצפה שיתעורר כמו בסרטים . זה לא קורה .
״מתוקה ״ הרופא נכנס ״אני בטוח שאת צריכה לחזור לבית״ הוא אומר בחיוך מצטער , מרחם עליי.
״טוב, אני אחזור עוד שעה״
״כן״ אומר שון ״אני אקפיץ אותך״ .

הנסיעה עברה מהר . אנחנו בבית , שון מכין משהו במטבח ואני בנתיים מתקלחת נותנת למים לשטוף ממני את התסכול והצער .
אני מסיימת מתנגבת במהירות ולובשת אתה הלבשה תחתונה ועליונה והשמלה הפרחונית , השמלה שאדוארד פגש אותי בה , שמלה שלבשתי למועדון .
היום הראשון שראיתי את אדוארד , אולי יש לי תקווה שזה מה שיעיר אותו? אני מסרקת את שיערי ומייבשת אותו , אוספת לצמה פשוטה ושמה וואנס.
״אני יוצא לסופר , תזהרי לא לאכול . תאוכלי הכול! ״ שון אומר ואני מצחקקת בלי הומור , אני מרגישה כיאלו הוא המבוגר האחראי מבנינו.
״היי אני המבוגר האחראי״ אני מגלגלת עיניים בחיוך קטן
״טוב . אדוארד יהרוג אותי שיקום וידע שלא האכלתי אותך בכוח עד עכשיו״
״זה לא שלא אכלתי ״
״לא נדבר על זה עכשיו״ קולו מצחיק אני לא יכולה לצחוק , אין בי את הכוח לצחוק . שון יוצא ואני אוכלת כיאלו בחיים לא אכלתי..
גוועת בטירוף . אני שותה ואוכלת עד שהצלחת נקייה לגמרי .
אני מסיימת ואורגת בגדים לאדוארד ולי , במידה והוא יקום..
הבית חולים כבר יותר קרוב כי העבירו אותו בית חולים , ההורים שלו דאגו לכך .
אני מסיימת אירגונים אחרונים ואוחזת בפלאפון החדש שלי , שלי ושל אדוארד צלל עמוק למים . איבדנו את החפצים שאיתם באנו , הבעל היאכטה התנצל על המצב .. למרות שלא היה צריך .
הכול מרגיש מהיר ואיטי , ביאכטה הכול קרה מהר .
כרגע הכול עובר לאט והזמן מעיק עליי.

הדלת נפתחת שון נכנס בחיוך מתוק , עם עגלת קניות .
אני עוזרת לו לסדר את המצרכים במקום .. אנחנו מכינים ארוחה להורים שלו ועוד אוכל למקרה ואדוארד יקום .
שון הביט בי כמו משוגעת , זה ברור שאדוארד לא יתעורר בגלל אוכל . אבל אני לא מאבדת תקווה. בחיים לא .

ההורים של אדוארד ושון בקפיטריה אוכלים מה שאני ושון בישלנו , אני מרגישה צורך לדבר עם אדוארד ״היי אד״ אני לוחשת מלטפת את ידו בעדינות ״אני ממש מתגעגעת אלייך״ אני נושמת עמוק ומרגישה את הריאות שלי כואבות לפתע . ״אא״ אני נתקעת באמצע הדיבור שלי , מה קורה לי ?
״כואב לי בלעדייך״ הנשימות שלי נעשו קצרות , אני אוחזת בחזה בכאב . ההרגשה מעורפלת תופסת אותי ..
״אדוארד תעזור לי״ אני מתחננת הפעם לעזרה מבן אדם בלי הכרה .
הדלת נפתחת והאחות עומדת שם , אני מנסה להתנהג רגיל .
״היי הכול בסדר?״ היא שואלת ואני מהנהנת , כואב לי הלב .. הוא דופק במהירות , אני יכולה לחוש את המהירות .
״הכול מושלם״ אני צינית והאחות מחליפה את האינפוזיה שלו .
היא יוצאת ואני נשארת עם כאבים , אוחזת בידו ״אם הייתי יכולה לקחת ממך את הכאב .. הייתי עושה זאת בלי לחשוב פעמיים״ אני מדברת מהלב , האצבע שלו זזה .
״אדוארד״ אני נושפת בבהלה , הוא נוהם בשקט ועינו נפתחות באיטיות .
״אלוהים אדירים״ אני מודה לך בלב , תודה אלוהים .
״איפה אני ?״ לבי צורב איך מספרים לו
״אתה בבית חולים.. כואב לך?״ אני מחייכת חיוך עדין ואוהב
״מי את ?״ קולו קר אלי ולבי עוצר .
מה הולך כאן ?