נפל חזק

פרק 34

אלן
׳את תהיי בסדר .. ׳ הרופא הביט בי במבט מודאג , הוא ביקש שאשאיר פרטים על מנת שיוכלו להגיד את התוצאות של הבדיקה .
אני מרגישה נורא , נפשית ופיזית .
אני מתקדמת אל המכונית השחורה ונכנסת למאחור מתיישבת לצד אדוארד , שון ישב קרוב לחלון השמאלי אדוארד באמצע ואני במקום הפנוי לצד אדוארד .. הוריו ישבו מקדימה .
״מתוקה הכול בסדר?״ אמה אמרה בחום והסתובבה אלי והנסיכה התחילה
״כן , בטח התצטננתי או משהו״ אני משקרת , אפילו אני מפחדת.
אני זזה באי נוחות במושב , אדוארד עסוק בפלאפון ולא מתעניין בי אפילו , אני מביטה לעבר החלון בוהה לשמיים .. הם אפורים וקפוא בחוץ .
אנחנו מגיעים אל הבניין , אני ואדוארד יוצאים ואני נפרדת מכולם לשלום , במעלית שוררת שתיקה .
גם בבית .. שוררת שתיקה , אני מרגישה כל כל רע . בא לי לפרוץ בבכי משחרר .. בכי שעומד לי על קצה הגרון . לעזעזאל עם היקום הלא הוגן הזה .
״מה זה?״ אני מלמלת אוחזת בפתק עם מספר וכתוב עליו ׳סטייס׳
״אה זה האחות הבלונדה״ הוא מגחח בסרקזם אפילו לא תורח לזרוק לעברי מבט , אני מרגישה קנאה .
״למה יש לך את זה?״ אמרתי בכעס
״כי ביקשתי את המספר שלה״ אמר זורק לעברי מבט , הרגשתי .. נורא. לא רצויה , לא אהובה .
״למה שתעשה דבר כזה ?״ אני מרגישה את הכעס מבעבע בגופי
״ככה , אולי תשחררי?״ הוא רגוע כל כך , קר כל כך .. מתנהג אליי כזרה.
״טוב״ אני קורעת את הפתק וזורקת לפח ״אתה מתנהג אליי כמו זרה״ אני אומרת מתקרבת אוחזת בעורפו בעדינות , הוא מזיז את ידי .
״את חתיכת מוזרה .. אלוהים אדירים״ הוא לוחש ואני מרגישה שוב , נורא . אני מתרחקת בגלל שאני מרגישה משהו בגרון , אני משתעלת קלות .
״אני חושב שאנחנו צריכים לגמור את זה ״ הוא מצביע עלי ועליו ואני מרגישה כיאלו העולם עשה מרחק . עולם התנתק ממני.
״מה?״ אני משתעלת שוב
״היחסים בנינו , ״
״לא ״ אני אומרת בכעס ״אתה תיזכר , הרופא אמר..״ אני נשמעת עם תקווה והשיעול מונע ממני לנשום , הנשימות שלי כואבות .
אני שותה מים ומבטו נעוץ בי .

***

עבר זמן מה , אני מרגישה חסרת פואנטה בעולם.
אדוארד עובד מהבית , הוא לא מתעניין בקיומי .
מתקשרים אליי ממספר לא מזוהה , אני עונה.
״היי מדברת מבית החולים״ היא מסבירה בנימה רגועה
״היי״ הפחד נתקף בי אני שמה על רמקול ומניחה את הפלאפון על השולחן .
״נצטרך שתגיעי בהקדם האפשרי לבית החולים , גברת קופר,״ קולה מרגיש כמו שעון מתקתק , אני מרגישה שקורה לי קצת יותר מ׳לא מרגישה טוב׳ .
״אוקי ״ קולי חלש ״אני אצא אליכם ממש עכשיו״ אני מאלצת להישמע בסדר.
״אוקי נחכה ,״
״להתראות״ אני מנסה להישמע נוראמלי , השיחה נותקה .
אני מתארגנת והדלת נפתחת שאני מוכנה ״לאן ?״ הקול שלו עמוק ומצמרר , אני מתגעגעת אל אדוארד .. זה שזכר אותי.
״אני .. אה סתם סיבוב ״ אני משקרת הוא מביט בי ארוכות , אני עוקפת אותו ויוצאת מהבית , תופסת מונית ונוסעת .. אל הבשורה שאני בטוחה שלא תהיה נוראית כל כך .
זה לא כיאלו אני עומדת למות , בטח דלקת .

״שלום ״ אני מחייכת אל הרופא נכנסת לחדר , הוא מתיישב מולי . רגוע כל כך .
״יש לך בעייה בריאותית״
״והיא?״ אני מנסה לחשוב חיובי .
״מחלה , לא טיפלת בה .. היא התפשטה ״ הוא מסביר
״אוקי , מה עושים?״ אני מרגישה רועדת , קר לי .
״קוראים לה מחלת ריאות חסימתית כרונית , COPD״ הוא מסביר בעדינות ומביט ישר לעיני .
״אאא.. אני לא מבינה״ אני מרגישה מפגרת
״זו מחלה , העלמה קופר ״ הוא מחייך חיוך עצוב , מרחם.
אני בולעת רוק , אני עומדת למות?..
״היא נגרמת מעישון או זיהום אוויר וזה יכול להיות גנטי..״ הוא מסביר ואני נושמת עמוק , אבא שלי מעשן , הוא היה מעשן לידי שהייתי קטנה .. אבל אני לא חושבת שזה זה .
״אני לא מעשנת , אבל אבא שלי עישן לידי בילדות.״ אני מרגישה שוב מפגרת
״מה שאומר שזה זיהום האוויר ..״ הוא מסביר , טוב אני בטוחה כבן אדם חסר מזל .. זה העונש שלי .
הצלתי את אדוארד , נתתי לו את חיי.
״מה עושים?״ אני נושמת עמוק , אין לי תקווה כבר .
״יש טיפולים .. זה יכול לגרום לך להאט אותה אבל זה יכאב״ הוא מסביר .אני לא רוצה כאב .
״ואם אני אחליט לא לטפל בה?״ הוא מביט בי כמה שניות
״אז ישאר לך כמה שנים טובות.. ״ הוא מנסה להראות אופטימיות
״תודה״ אני קמה ממקומי ״תחשבי על זה , בבקשה החיים לפנייך..״ הוא מסביר ואני נושמת עמוק מהנהנת לחיוב .
החיים לפני ? איפה בידיוק ?
ביקשתי מאלוהים את החיים של אדוארד על תמורת שאתן לו את חיי , הרגשתי פחות בקשה . הרגשתי כיאלו עשיתי עסקה עם השטן , לוקח את חיי בדרך מייסרת .
איך אני אספר על זה לאדוארד ? לא יכאב לו עלי ? אלוהים מה אני עושה ? אני מרגישה חסרת אונים.
הנשימות שלי עדין כואבות , אני מחכה בגשם הנורא למונית .
רכב שחור עוצר מולי , אדוארד ..?