נפל חזק

פרק24

אדוארד
אני שומע תריקת דלת ואני מקלל הפעם בקול ״כוסראבק״ היא חייבת להיות מציקה ? אני קם ממקומי ומתקדם לדלת של חדרי פותח אותה ומביט אל עבר הדלת , היא מתנהגת כמו כפוית טובה. הזמנתי לה אוכל , התחננתי לסליחה , היא פלירטטה עם בחור מול העיניים שלי .. בהתחשב לעובדה שאנחנו לא זוג זה הכעיס !
לפחות הבחור המזורגג חשב שאנחנו כן , אני מתכוון לזיין אותה ולקחת לה את הבתולים להפיק בה תקוות ולזרוק אותם ! לפגוע בה חזק שהיא תיפול חזק ממש כמוני . מתחיל להחשיך ועצם העובדה שהיא תסתובב ברחובות של מנהטן לבד ... לא מוצא חן בעיניי.
אני נועל נעליים ותופס את המפתחות של המכונית , אני אקח אותה לבית . אני תופס את השקית אוכל המעצבנת הזו ומתכוון לתת להומלס המעצבן שלמטה , הוא כל הזמן מעיק לכולם ..

אני יורד במעלית לכיוון החנייה , נכנס לאוטו ויוצא מהחנייה בנסיעה מהירה ועצבנית , עוצר מול ההומלס ומניח על יד ראשו .. הוא ישן מכדי להודות לי . אני נכנס לאוטו ומחפש אותה , איפה היא ?
מתחיל גשם וזה לא מוצא חן בעיניי , בכלל .
אני מביט בה שהיא עומדת ליד תמרור שמסמל את התחנה , אין מכסה אין כלום .. פאק קר לה , למה אני מרגיש חרא של בן אדם ? היא אמורה להרגיש ככה .. אני צופר ונעצר לצידה ראשה מושפל ונראה שהיא בוהה במדרכה לא שמה לב אליי .. היא מרימה את מבטה , זה בגלל הגשם או שהיא בוכה ?
״כנסי״
״לא כולי מים״ היא מתרצת
״כנסי , זין על המים״ אני רציני , הבריאות שלה יותר חשובה
״אני חוזרת הבייתה , אני לא באה אלייך״ היא מביטה ישר בעיניי ומשהו בי נפגע .
״בסדר אני אקח אותך רק כנסי ״ האוטובוס מאחורי צופר היא מזיזה את מבטה ורצה לאוטובוס ונכנסת . פאק זה לא קרה עכשיו נכון?
אני עוצם את עיניי חזק , האוטובוס ממשיך לצפור על מנת שיוכל לעבור .. אני יוצא מהאוטו ודופק על הדלת והנהג מפוחד הוא פותח את דלת האוטובוס ״חכה רק רגע ״ אני מלמל ונעצר על מבטה המובך של אלן .. האנשים מביטים והיא אדומה ומופתעת כלכך..
אני תופס בידה ״את מצחיקה ממש״ אני ציני ממש.
אני מושך אותה לבחוץ ״סלח לי״ אני מניח שטר של 50 דולר לנהג ויוצא .אלן נושפת בזעזוע אני מושך אותה לאוטו כולי מים אני בחולצה דקה של חליפה מזורגגת , קפוא בטירוף . אני נכנס לאוטו ונוסע מאפשר לאוטובוס לנסוע , עצרתי בשולי הכביש ויצאתי פותח את הבגד מוציא משם פוטר שחור של נייק .. יש לי בגדים ליתר ביטחון ואני גם ממש לא תמיד לובש חליפות , אני מוציא משם חולצה ארוכה פשוטה ונכנס במהירות למושב הנהג ״תורידי את החולצה״ היא מביטה בי עצבנית ״נראה לך?״ היא עצבנית ״באמת?״ הוסיפה לאחר שנייה
״תורידי את החולצה המזויינת ואל תתני לי לעשות את זה בכוח״ אני מאיים והיא נראת מהססת ושפתייה רועדות מקור , הפעלתי מזגן חימום מהשפתיים החסרות צבע האלה.. סעמק . אני רוצה לזיין אותה ולגרום לה להזיע מכל דרך אפשרית . היא עוצרת נשימה .. ברצינות.
״תסתובב ״ היא לוחשת ואני מגלגל עיניים ״טוב כיאלו לא ראיתי אותך בלי חולצה ״ אני מתעצבן
״תסתובב או שאני לא מורידה ״
״פאק את מעצבנת !״ אני מרים את קולי ומסתובב עוצם עיניים אני שומע את הרעש הזה שהיא מורידה את החולצה הספוגת מים שלה.
״מה עכשיו?״ היא נשמעת עייפה אני מסתובב מביט בה אני רעב אלייה .
״תסתובב!״ היא מרימה את קולה אני מושיט לה את הפוטר שלי
״לא אין לך מה להוריד עוד או לאיים עליי , אלא אם כן בא לך להוריד את החזייה?״ אני מתלוצץ והיא מביטה בי בהלם ואני מחניק גיחוח , היא חוטפת את הפוטר ושמה במהירות .
״רגע ״ אני מלמל מוריד את החולצה והיא נועצת את העיניים במשהו בחזה שלי ומהססת ״נעים שמסתכלים עלייך?״ היא חוצפנית.
״אני גבר ככה שלא אכפת לי״ אני שם את החולצה השנייה תוך כדי ומביט בה , הפוטר שלי עלייה נראה מושלם . היא כלכך מהפנטת.
אני ממשיך בנסיעה ויש שקט ברוב הנסיעה .
״שאנחנו מגיעים למנהטן אני קונה לך לאכול , אני גם ממש לא מתכוון להתווכח איתך״ היא לא עונה לי ומתעסקת בפלאפון שלה .
״הבכת אותי עם מה שעשית באוטובוס ״ היא מלמלת תוך כדי שהיא עדיין בפלאפון , אני שוקל לזרוק אותו מהחלון..
״אז היית צריכה להקשיב לי ״
״אתה לא אחד מההורים שלי ״ היא עוקצת . הורים , יש לה הורים . אני מקנא .. אלוהים ישמור - תסלח לי , אני מקנא בבחורה שלי.
״טוב ״ זה מה שאני מצליח לומר אבל אני רוצה לקלל את עצמי ברגע זה.
״טוב ״ היא חוזרת אחריי מנסה לחקות קול שלי .. בערך.
״זה בכלל לא מזכיר אותי ״
״זה בכלל לא מזכיר אותי ״ היא מחקה אותי ואז מוסיפה בקול עצבני ״אתה אפס ״ אני מעביר מבט אלייה ומגלגל עיניים וממשיך בנסיעה , מרוכז בכביש.. בערך .
איך אפשר להתרכז לידה בכלל ?