נפל חזק

פרק 28

אלן
הוא לא אמר את זה נכון? אוי שיט הוא כן .
בא לי ממש לנשק אותו .. איך אני עושה את זה .
קדימה אלן הכול בסדר לא ימות העולם אם תעשי צעד , קדימה כל מה שבא לך זה אותו , אלן נווו.
צעד , ידיים בחיבה של העורף , ומושכת אותו אליי בעדינות ..
ידו מוצאות את מקומן במותני ושפתיו על שפתי , הוא מעמיק את הנישקה ואני גונחת שהוא משלב את הלשון שלו לתוך הפה שלי , זה מדגדג ונעים.. גורם לעיקצוצים בבטן , נתתי לו את הלב . אנחנו מתנתקים , שפתיי מרגישות מעט נפוחות
״בבקשה תזהר ״ אני מלמלת והוא מהמם
״בואי נעלה , אני צריך אותך השבוע לצידי ״
״א-הא״ הוא רוצה אותי ? אוי אלוהים .

אנחנו נכנסים לבית וקרולין מקבלת אותנו בברכה ודופקת לי מבטים שגורמים לחיוך קטן לעלות על שפתי , אדוארד נכנס לחדר וקרולין צוחקת ומחקה את מה שאמרתי לה עד לא מזמן
״לא קרולין , הבטחתי שאני לא אחזור אליו״ הקול אפילו לא דומה!
״היי זה לא נכון״ אני צוחקת והיא מצקצקת בלשונה ואני בורחת לחדר , אדוארד מתעסק בפלאפון ואני מהססת מה לעשות , הוא מרים את מבטו אליי ומחייך ״למי את מחכה?״
״אה?״ אני מבולבלת
״תארגני תיק . אני רציני אלן ״
״אבל לאן?״
״נמאס לי שאנחנו רחוקים תביאי איתך דברים שתצטרכי״ הוא נשמע די כועס ואין לי כוח להתווכח איתו , מה הקטע בחורציק לפני רגע ביקשת את הלב שלי ועכשיו אתה מכעיס אותי ? ממממ לא .

אנחנו עכשיו בבית של אדוארד ונחשו מה בא לי לעשות.. חוץ מלהתנקש עם אדוארד!
בא לי לאכול , ממש לאכול .. בא לי עוגת שוקולד .
״אולי ננסה להכין עוגת שוקולד ?״
״עכשיו?״ הוא נראה מופתע
״כן.. אני רוצה עוגת שוקולד ״ אני מחייכת חיוך קטן ונבוך
״בואי נכין ״ הוא מגחח ועושה שיחה ״חצי שעה נכין בסדר?״
״אוף זה המון זמן״
״תסמכי עליי ״ הוא מלמל ונכנס למקלחת

החצי שעה עברה , הדלת נפתחת ועוזרת הבית ג'יין עומדת בכניסה
״היי יפים ״ היא מחייכת ואני מחזירה ״היי ג'יין ״
״העוגה מוכנה״ היא קורצת לנו ואני פותחת את עיני בהפתעה
״אנחנו באים״ אמר אדוארד צוחק והיא יצאה
״היי אבל רציתי שאנחנו נכין״
״אבל רצית לאכול משהו אכיל נכון?״ יש בדבריו רמז לעקיצה.
״טוב ״ אני מכווצת את גבותי בקטנה .
אנחנו אוכלים ואדוארד מקבל שיחה ויוצא לעבודה , למה הוא משאיר אותי בבית שלו ? הוא ביקש שנהיה ביחד .. שלא נהיה רחוקים , אז למה הוא הולך לעזעזאל ?
״היי מאמי״ ג'יין הוציאה אותי מהמחשבות שבלעו אותי
״היי ג'יין , מה איתך?״ אני מנסה לחייך חיוך
״מה יש , בובה?״ היא מחייכת חיוך חם
״אמ.. הוא הלך״ אני מנסה לדבר אבל כל רגע מחשבה אחרת קופצת ומציקה לי , לעזעזאל .
״נכון , רק שתדעי שהוא חייב ללכת לעבודה.. את יודעת שהוא די לבד בעניין הזה״ היא מלמלת ואני רוצה לשאול מה הסיפור אבל זה לא קורה , ככה שזה מעצבן ממש .. אוף .
״צודקת ״ אני מנסה להראות ביטחון ללא הצלחה .

השעה מאוחרת והוא עדיין לא חזר , זה מעצבן כי הוא אפילו לא עונה להודעות .. הוא בעבודה נכון? אני לא צריכה לדאוג נכון?
הדלת חדר שינה נפתחת ואני מציצה במהירות , אדוארד.. מי זו עוד יכול להיות?. . אני חייבת להפסיק לקרוא ספרים ולראות סרטים!!
״אדוארד״ אני קוראת לו בהפתעה ועינו עייפות הוא נשכב לצידי ונרדם בלי להוסיף מילה , איך הוא נרדם כזה מהר ? מה אין לו מחשבות ?
אני מביטה בפרצופו הרגוע ומתקרבת מעט מחבקת אותו , כדי להרגיש את חום גופו על שלי , החזה שלו עולה בזמן ששלי יורד - תיאום מושלם. זה מוצא חן בעיני .. הגבר המושלם הזה שמושלם לי הוא שלי.

***
אדוארד
הם חזרו לחיים שלי באורך פלא מזדיין , ההורים שלי אלה שנהרגו בטיסה ואח שלי זה שהיה אמור להיות קבור עמוק באדמה ..
אני אידיוט , איך לעזעזאל נתתי להם לעבוד עליי ?
מסתבר שעד עכשיו הם היו בספרד! אתמול היה יום מעייף ושיקרתי לאלן , היא לא ידעה מה קרה לי .. מה עבר עליי .. מה פאקניג נסגר איתי. היא די בטוחה שאני עייף בגלל עבודה מזורגגת -הלוואי שזה היה רק עבודה , הלוואי .
״אתה מקשיב לי?״ היא מתלוננת מעט ואני מרים אלייה את עיני בקטנה
״כן בטח , מה אמרת ?״
״אוף ״ היא מתעצבנת ויוצאת מהחדר , היא לא רואה שאין לי זמן להתעסק בסיפורים שלה ? פאק איזה מעצבנת .
אני מדבר עם שון אחי הקטן - זה שהיה אמור להיות רחוק מכדור הארץ ... בלי אורח חיים או נשמה או משהו בסיגנון . מת פשוט מת.
אני קובע איתם שיגיעו עוד חצי שעה לכאן , כולי לחוץ .. אני נכנס להתקלח ומתארגן רשמי כיאלו לעשות עליהם רושם טוב , רושם שיראו מה הפכתי בלעדיהם .. שיהיה להם פאקניג מצפון !
למשפחה השקרנית שלי , אני בחיים לא שיקרתי חוץ מאתמול לאלן שאני הולך לעבודה ובעצם הלכתי לפגוש אותם לשמוע את ה-אמת.
ממש כמו האמת מאחורי השקר.