כעבור יומיים
אלן
אני לא יודעת מה אני יותר מתגעגעת לאדוארד או אדוארד , בחירה קשה נכון?? גם אני חשבתי ככה . פשוט הבנתי שנמאס לי כבר לבכות מכמה שאני מתגעגעת לבן אדם כלכך יקר .
בן אדם שנכנס לי ללב בלי התרעה , פשוט נכנס .. מהר מדי .
אני בוהה בתיקרה המעצבנת , אני חייבת עבודה אחרת אתקע בלי שום שקל להביא לבעלת הדירה שבמקרה חברה שלי 500 דולר בחודש.. כולל החשבונות , יחסית יקר לשאר הדירות.
אני מתקלחת אחרי יומיים מאז שלא , העדפתי להשאיר את הריח הטוב שלו עליי אני מסיימת ומתחילה באירגון עם הרגילים שלי.אני לבושה במכנס פשוט מעלף בצבע גוף וחולצת בטן אפורה ונעלי וואנס , נשמע זוועה ואני נשבעת שזה מדהים פיצוצים.
״אחותי.. - וואו בידיוק באתי להגיד לך לצאת מהבית , לאן??״ היא מופתעת ואני מחייכת חיוך מאולץ , קצת קשה שאני יודעת שחצי מהלב שלי לא קרוב אליי אפילו בקצת .
״לא יודעת לחפש עבודה ״ אני מלמלת בפשטות
״מה עם החלק של אני אסדר ?״ היא קורצת מנסה לעודד אותי
״סיפרתי לך כבר .. לא מסוגלת״ אמרתי תופסת את התיק ומכניסה לתוכו את הפלאפון ..
״את יודעת , אני לא זוכרת שסיפרתי לך עם אדוארד-״ אני לא חושבת פעמיים וקוטעת אותה ומתרכזת בה בכל תצומת הלב שלי.
״מה איתו??״
״רגע תנשמי..״ היא מצחקקת ואז מוסיפה ״הוא חיכה פה ביום שלפני שעזב עד שהגעתי הוא היה נראה עייף .. אני לא חושבת שהוא חיכה המון זמן , הוא הודה לאלוהים בהקלה רבה שהגעתי וביקש שאסגור את הדלת כי את לא נראה לו שרצית לעשות זאת״ היא אמרה וליבי התכווץ , קרולין חזרה ארבע שעות אחרי שהוא יצא .. זה פאקניג לא הגיוני.
״למה לא סיפרת לי לפני?״ הבטתי בה בזעף קטן , היא לא חייבת לי כלום.. אני חייבת להירגע .
״לא יודעת חשבתי שאת יודעת , מצטערת״ אמרה בכנות וחיבקתי אותה
״תודה את באמת לא חייבת לי כלום.. ״ אמרתי בכנות והיא חייכה
״נזוז?״ אמרה והרמתי גבה לא מבינה ״אני על הדרך נוסעת לעבודה..״
״אה בטח בואי״ חיוכי מתוק כלפייה ..היא מלאך , אני מתה עלייה!אדוארד
כמו מה אני מרגיש? בואו נדמיין שוב ... תדמיינו שיש לכם בן אדם שאתם מנסים להתרחק ממנו ובטוחים שהוא יעשה אותכם מאושרים , אבל אתם דפוקים מכדי להסיב לעצמכם אושר אז אתם מתרחקים ומדברים כמו פאקניג דפוקים !
אז כן אני מתגעגע אלייה , אלוהים תסלח לי על היותי אידיוט ומאניק!
אני חושב שאני אחזור אלייה .. אני מתגעגע .
אני מתקשר ממספר חסוי והקול שלה , עדין .. אולי היא המשיכה?
״הלו ??״ היא מרימה את קולה מעט ואני נאנח מבלי לשים לב
״אדוארד ?״ קולה חלש אני עוצם את עיני , חתיכת דפוק !
״היי״ אני מצליח לדבר , יש .
״נהנת ?״ הקול שלה סדוק
״איפה?״ אני מרגיש מאושר שוב , היא מדברת איתי.
״אחרי שזיינת את מי שיותר שווה ממני , אני לא בידיוק שווה בשביל להשוות מישהי יותר ממני . ״ גרמתי לבחורה שלי לזלזל בעצמה.
״לא התכוונתי , מצטער .. איפה את ?״ אני נשען קדימה בשולחן
״זה לא עניינך זה שאנחנו ביחד או משהו כזה ״
״את כועסת בגלל זה?״ אני נושם עמוק , לעזעזאל היא נושמת מזה .. הקיום שלה זה בשביל להוציא אותי מדעתי ..?
״לא .. פשוט זה , אתה יודע מה?״ הקול שלה היה כועס ״אני כועסת בגלל זה ! בגלל שאני חשבתי שאנחנו ביחד ואתה סתם נתת לי לפתח ציפיות״ אני נושך את שפתי , רק מאחורי הפלאפון היא מסוגלת לדבר ככה . ניתקתי את השיחה מברר עם קרולין איפה היא .
הנה אלן קופר היקרה את בסוף תהיי מתחת לחופה ותקראי אלן קאלו ובסוף את תלדי את הילדים שתצטרכי ללכת , אם בכלל יצא מצב שנרצה ילדים .. אני לא עף על הרעיון אבל אם היא תרצה אני חוצה את האוקינוס בשביל הבחורה הזו.האוטו שלי נעצר מול הבניין שלה , היא יושבת על ספסל מתחת לצל כלשהוא אני מחנה את האוטו ויוצא ״אל ״ אני מכנה אותה היא לא שומעת אני תופס בידה והיא פולטת צרחה שקטה .
״היי ״ אני מגחח ומושך אותה ״אז מאחורי הפלאפון את אמיצה?״ אני מתגרה בה , והיא מצמצמת עיניים .. המבט הזה משגע.
״אתה חייב להפסיק לנסוע עד אליי , זה רחוק ״ היא מתעצבנת
״את יודעת מה בא לי לעשות לך על הספסל הזה אל תשחקי אותה עכשיו עצבנית גם את רוצה שאני אכנס לגוף הזה״ אני מדבר בגסות ועיניה נפתחות בהלם , גופי מתקשח... אני כלכך רוצה אותה .
את כל כולה .
״אז מה את אומרת , את מתכוונת לסלוח לי?״ אני נאנח
״לא ״ היא מורידה את ידיי ממנה ״אנחנו לא זוג . זוכר?״
״אז בואי נהיה״ אני נואש אלייה
״אתה אומר את זה כי אתה רוצה להכניס לי לתחתונים ,חתיכת שקרן״ היא זועפת ונראת חמודה .
״ועם זאת אני רוצה להכניס לך ללב , בבקשה אל . תאפשרי לי״ אני מתחנן ועיניה נוצצות , נגעתי לה בלב - אני יודע.
YOU ARE READING
נפל חזק
Romanceהתמימות שלה שיגעה אותו כמו שהקור שלו שיגע אותה. היא הרגישה שהיא הגיבורה מהספרים שהיא קוראת , היא נהייתה סקרנית כמו ילדה קטנה. הוא נפגש איתה בדרכי הגורל , דרכי האל. והעבר שלו לא היה מסוגל לו להמשיך , לא מסוגל להיות מאושר. הוא ידע שהיא תשמש אהבה למענו...