נפל חזק

פרק 33

אדוארד
אני מביט בבחורה שמולי , מי היא ? מה לעזעזאל היא רוצה ממני? ואיפה אני עכשיו ? בית חולים?.. מה קרה לי?
הדלת נפתחת ונכנסים לשם ההורים שלי ״היי״ אני מלמל אליהם , הם נראים כיאלו ראו רוח רפאים.
הרופא עושה לי בדיקות , אני זוכר את כולם .. הבחורה ההיא לא מוכרת לי משום מקום , אני לא רוצה אותה כאן.
״איך אתה מרגיש?״ הרופא מחייך ״כי החברה שלך שם לא הפסיקה לדאוג!״ הוא אומר מתלוצץ ואני מגלגל עיניים , חברה ? היא החברה שלי ?
״אני רוצה שתלכי ״ אני אומר וכולם מביטים בי מוזר.
״מה? ״ היא נראת פגועה , לבושה בשמלה אדומה ומוזרה .. הבחורה נראת מוזר. זה בכלל לא מוצא חן בעיני .
״תלכי״ אני אומר שוב שהיא פשוט בוהה בי מבעד לעיניים נוצצות.
היא יוצאת והנשימה שלי שורפת , היא לא בחדר , ואני מרגיש חרטה קטנה ואני דוחק אותה הצידה.
״היי אדי״ אמא קוראת לי בכינוי המוכר
״מה״ אני מנסה להישמע בסדר , החוטים מציקים , המכונה מעצבנת , אני רוצה ללכת .
״אתה לא זוכר את אלן?״ אלן? ככה קוראים לה?
״היא מְגוּחֶכֶת , אין מצב .. היא בכלל לא הטעם שלי״ אני אומר ומרגיש רע שאמרתי זאת בקול , שון מביט בי במבט מעוצבן ואבא שלי נושם עמוק .
״אתה מתנהג כמו מאניק רציני״ לוחש שון
״זה בסדר .. הוא קצת בהלם״ אומר הרופא ״עוד מעט האחות תעשה בדיקות ותחזור ..ופעם הבאה תנסה להיות נחמד שהבחורה תיכנס״ הוא מנסה לעלות חיוך שנראה מעצבן בעיני .
הוא מדבר על אלן ? שאלן תיכנס?
״ אדוארד ״ אומר אבא שלי בקול שקט ״אלן דאגה לך , בכתה , בקושי אכלה .. אני בספק אם היא בסדר מבחינה בריאותית . אל תהיה מגעיל אלייה ״ הוא מנסה לתת לי היגיון , הכול פה דפוק מכדי לתת היגיון.
״טוב״ אני מנסה להשתיק אותו בעזרת ההסכמה שלי , זה מצליח.

הזמן עובר אני לא מוצא את הפלאפון שלי , אמא שלי דואגת לספר לי שנפלתי על יאכטה שלקחתי איתי את אלן .. היא אמרה שנעלם החפצים שלנו . אלן חזרה היא יושבת וזורקת לי מבטים שדי מעצבים אותי.
האחות נכנסת , וואו היא שווה.
בלונדינית בעלת עיניים ירוקות , הטעם שלי ..
״היי אדוארד איך אתה?״ היא מחייכת חיוך בעל גומה
״בסדר ״ אני מלמל חושב על דרך מקורית להתחיל איתה ״איך את?״ היא מצחקקת ומביטה לעבר אלן , היא כוסית ורואים שהיא כלבה רצינית .
״בוא נבדוק אותך .. אני אצטרך אותכם בחוץ״ כולם יוצאים , משאירים אותי עם החתיכה הזאת . לא רעיון טוב..
היא מתחקרת אותי , בודקת דופק וכל השיט הזה .
״אז את מתכוונת להביא לי את המספר שלך?״ אני מחייך אלייה והיא מצחקקת ברישול , די מעצבן . לא יודע למה אני עושה את כל זה..
היא כותבת על מספר והשם שלה צמוד ליד ׳סטייס׳ ,היא מניחה את הדף על השידה ויוצאת בחיוך קטן . אלן נכנסת מתיישבת על כיסא ובוהה בי , אני מביט לעברה ״מה ?״ אני אומרת בעצבים
״מה?״ היא מביטה בי בתמימות .. כזו שהורגת אותך .
״את מסתכלת עליי , תשחררי אלין״ אני מחרבש שם שקרוב לשמה , בכוונה לעצבן אותה , עיניה משתנות בעצב .
״אלן״ היא מתקנת
״לא אכפת לי״ אני מביט לעיניה
״טוב״ יש שתיקה מביכה , כזו שהורגת .. ממש כמו אלן . היא משתעלת קצת , אמא נכנסת לאחר חצי שעה עם שקית של אפל ״היי מאמי״ היא אומרת ואני מאלץ חיוך .. אין לי כוח כל כך לאנשים.
״הבאנו לך פלאפון , ניסו לשחזר לך את הדברים לפי המספר הקודם״ היא מוציאה פלאפון חדש מהקופסא , אני מדפדף בהודעות קודמות , מנסה להיזכר . עובר על שיחות שלי עם אלן , מביט בתמונות .. צילמתי כמעט הכול עם הבחורה הזאת . למה?
אלן משתעלת פעם נוספת אני מתעצבן מזה ״תבדקי את עצמך או מה?״
״מה?״ קולה חלש היא משתעלת שוב
״את משתעלת בצורה מעצבנת , או שתצאי או שתפסיקי״ אני מתעצבן היא נראת חיוורת .. בצורה שגורמת לכאב נוסף בגופי .
״מצטערת ״ קולה עדין חלש , אלן קמה ממקומה ויוצאת מהחדר אני בוהה בדלת שהיא יצאה . מרגיש חרטה..
אני רוצה שהיא תחזור , אני רוצה לעצבן אותה , אני רוצה להציק לה.
כמו ילד קטן . מה נסגר איתי? אני מרגיש מרושע .
״תרגע , לפני שאני מחזיר אותך לתרדמת״ נועץ בי מבט שון
״שתוק״ אני באמת משתיק אותו.

האחות הבלונדה משחררת מעלי את הכול ודוקטור סטיבן נכנס , אני עדין מחכה לאלן שתחזור .
״אתם משוחררים״ הוא מהסס ומביט לעבר המשפחה שלי ״אלן עושה כמה בדיקות היא כבר תצטרף ״ הוא אומר ואני מרגיש צורך לשאול.
״איזה בדיקות?״
״כלליות.. היא כנראה לא מרגישה טוב״
״טוב״ אני מתעצבן . הם יוצאים אני כבר משוחרר מכל החוטים האלה , יש מקלחת אני צריך להתקלח.. אמא שלי מושיטה לי תיק שאלן ארזה.
אני לוקח תחתונים וחליפת נייק נוחה .
מה נסגר איתי? אני מרגיש כיאלו.. משהו חוסם אותי.
למה?