נפל חזק

פרק 26

אלן
״זה הולך לקרות?״ אמרתי לחוצה והוא כיווץ את עינו
״מה הולך לקרות?״
״לא יודעת.. אתה הולך לעשות איתי את זה?״ אני מרגישה אדומה
״לעשות מה?״
״אהבה ״ אני מרגישה אדומה עוד יותר
״אני נראה לך בן אדם של אהבה?״ הוא נראה כן מדי , אני חושבת שמה שהוא יגיד יפגע בי . ״את צריכה לדעת שמה שאני עושה זה בסהכ לזיין ..״ הוא אומר בפשטות ואני מרגישה אבן בלב , משהו מעיק .
״לא .. אני חושבת שזה פשוט ברור.. שזה .. טוב , ככה זוגות מתנהלים״ אני לחוצה ממש , הוא נראה מעט מבולבל .
״אלן , אנחנו לא זוג ״ הוא אומר ולבי מתכווץ
״מה ?״ אני מרגישה שזה האוצר המילים לי , חשבתי שכן.. כיאלו היה את כל הסימנים שאנחנו זוג , בלי לשים לב התיישבתי מעליו וממש לפני רגע שכבתי עליו . ״פאק תזוזי קצת״ הוא התקשח ויכולתי לחוש בזיקפה שלו , שוב מביך . אבל אני פגועה מדי כדי להיות מובכת..
״אה . טוב אז אנחנו לא עושים את הדברים האלה..״ אני אומרת או יותר נכון האגו אומר , הייתי ממש קרה אליו באותו רגע .. קמתי מעליו עומדת מול המיטה , הוא קם למצב ישיבה מביט בי .
״איזה דברים ?״
״אני מסכימה לעצמי להסתובב עם בנים ולעשות מה שרק בא לי , ואתה בכלל אבל בכלל לא מתנשק איתי או מגזים עם היידים .״ אני אומרת ברורה לחלוטין , הוא מביט בי בכעס .. זה כעס אני נשבעת.
״להסתובב עם אחרים ?״ הוא מביט בי ואני חושבת שהוא נגעל ממני ממשהו לא ברור .. הוא מוסיף ״לגעת בי עם היידים ? את פאקניג נהנת מזה ״ הוא אמר מרים את קולו אני מרגישה מושפלת מהמילים שלו.
״אני אהנה עם זה עם מישהו אחר , תודה בכל זאת״ אני חוצפנית .
״וואלה , אז תהני עם מישהו אחר כי אני ממש הולך לזיין מישהי בהרבה יותר שווה ממך״ הוא פוגע בנקודה רגישה שלי , עמוק אלן . תנשמי עמוק .
״מזל שעצרתי את זה בזמן״ לא התכוונתי לאף מילה . נשבעת .
״וואלה ״ זה הוואלה הכי פגוע בעולם ששמעתי .. פאק .
״כן״ אגו מזדיין.
״מזל באמת״ הוא עכשיו פוגע בי בכוונה? כי ממש מצליח לו.. ״זזתי״
״ביי תהנה לך , זיון מוצלח״ אני לועגת ושומעת את הדלת בית נתרקת , אני מרגישה את הצורך לפרוק בכי כמו תינוקת מזדיינת !
אני נשכבת על המיטה ומתחיל לבכות שגופי מכוסה בשמיכה .. בן זונה הוא ניצל אותי !

אדוארד
אני עומד מחוץ לדלת שלה מודע לכך ששכחתי את הפלאפון , אני פשוט אכנס ואקח את הפלאפון בשקט ? אני פגוע מהמילים המקוללות שיצאו לה מהפה . אני ממש הולך להחזיר לה בכך שאזיין מישהי אקראית.
״טוב קדימה ״ אני מלמל לעצמי ואז פותח את הדלת בשקט ממש ומתקדם לחדר שלה , אני שומע בכי .. הלב שלי נסדק . פאק .. היה כלכך נורא ? לענות על מה שאמרה.. אני פגעתי בה. אני מביט בשמיכה הרועדת אני מחזיק את עצמי חזק ואני נשבע ששוב זה לא אני אחראי למילים שיוצאות מהפה שלי ״את בוכה כמו תינוקת . תתבגרי אלן״אני מרים את השמיכה היא עם הפנים לכרית והבכי שלה גובר , אני נושך את שפתיי ומביט בפלאפון שחצי ממנו מתחתיה , אני שולח יד לפלאפון ומושך אותו .. רגע , זה לא שלי .
אני מחפשת אותו שוב , איפה הוא לעזעזאל . אני תופס את הפלאפון שלה ומתקשר אליי הצילצול בא ממש מתחתיה , מתחת לתחת , הגיוני?
איך אני שולח לשם את היד שלי .. אני מנתק את השיחה והצילצול נגמר. אני פשוט אחכה שזה יפסיק .. אני בטוח שזה יפסיק .
הצליל המייסר נרגע אני מודה לאלוהים , מצחיק שרק ברגעים מסויימים אנחנו נזכרים בו , ברצינות אנחנו נזכרים בו ברגעים מוקירי תודה או רגעים כואבים .
״אלן את על הפלאפון שלי ״ היא לא זזה ומושכת את השמיכה מעלייה , אני מרגיש רצון למשוך את השמיכה .. היא תחנק איתה. אני מושך אותה והיא מחזירה ככה במשך כמעט שמונה פעמיים!
״תפסיק ״ הקול שלה רועד
״תפסיקי את , את תחנקי!״ אני מתעצבן והיא מושכת את השמיכה
״גם אם אני אמות זה לא עניינך!״ הקול שלה רועד שוב אני נושם עמוק
״טוב צודקת ״ אני מתעצבן ושוקל מאיפה להכניס את היד כדי למשוך את הפלאפון המזויין , אולי בכלל אשאיר אותו פה?
אני מקרב את ידי ומכניס אותו בין רגליים היא גונחת בהפתעה ואני נושך את שפתיי היא כזאת משגעת , אני מרגיש את כל גופי מתקשח .. איפה הוא ...? ״אלן הפלאפון !״ אני מתעצבן ומושך אותו באגרסיביות והיא פולטת יבבה חלשה אני מביט שניות ארוכות בה ואז מתקדם לעבר דלת הבית יוצא משם בתריקה עצבנית . אני פשוט אחכה שתסגור את הדלת ? כן זה מה שאני אעשה .. אני מתיישב על הריצפה מחכה שזה מה שהיא תעשה . אני לא מתכוון לתת לאף נוכל באזור להכניס לבית הזה ולגעת בה או להפחיד אותה בכל דרך שהיא .
עובר שעה , שעתיים , שלוש , ארבע , אני מרגיש עייף .. כבר מאוחר.
המעלית נפתחת והנה חברה שלה הזו , קרולין!
״שומעת.. תנעלי את הדלת ? היא פשוט .. לא מתכוונת לעשות את זה״ אני נאנח ביאוש היא מהנהנת בבילבול ונכנסת לבית והקול נעילה מקל עליי , תודה אלוהים .. חשבתי שהרגע הזה לא יגיע לעולם.