נפל חזק

פרק 19

אלן
אני פוקחת את עיני מתחושה נעימה ורעש של טיפות , אני מביטה באדוארד שיושן צמוד לגופי .. נראה כמו ילד אבוד , מותש מהחיים.
אני מעבירה את ידי בבלורית הפרועה שלו , אהבתי את זה.. הוא נראה סקסי שהשיער משוחרר .
הגשם התחיל - החורף הגיע . ו.. אני חושבת שאתמול איבדתי את הבתולים? אולי ככה קוראים לזה? אני לא מבינה בזה כלום.
אני משחקת בשיערו של אדוארד ובסוף מכניסה את ראשי לשקע צווארו מריחה את הריח הגברי הזה , ריח ממכר כלכך.

״התעוררת״ הקול שלו גורם לי לפרפרים בבטן ? ככה קוראים לזה?
״כן ״ אני מחייכת בקטנה ״אפשר לדעת למה לא הורדת את החולצה?״ הוספתי בשקט , לא מבחינה במילים שיוצאות מהפה שלי .. יכולתי לחוש בחיוך שלו ולחיי נאדמו. ״בשבילך אני אוריד אותה״ אמר אדוארד וזז ממני מוריד אותה באמת העברתי עם עיניי על מכות יבשות - צלקות . זה ישמע פסיכי אם אני אגיד שזה סקסי בטירוף ?
״מה אלן״ הקול שלו השתנה , העברתי את האצבע על הצלקת שהתעצבנתי לראות הוא נאנח בשקט .
״זה.. מזעזע״ קולו צרוד .
״לא דווקא זה בסדר גמור , תראה גם לי יש״ אמרתי מצביעה על הסימן שעשה לי בבטן , היקי .. קוראים לזה ? הוא חייך חיוך קטן וגילגלתי עיניים ואדוארד נושך את הצוואר שלי בעדינות .
״אני צריך ללכת לעבודה תשארי זמינה בסדר ?״ אמר בשקט קם מהמיטה והנהנתי לחיוב . לא רציתי שילך , אבל גם לא רציתי שיפסיד כסף בגללי.. הוא נשק לשפתי ושמעתי תריקת דלת .
מעניין מה שלום קרולין .. האם היא ראתה אותנו עושים את ה..דבר הזה ?

נכנסתי למקלחת נותנת למים הנעימים לנקות אותי , הרגשתי קצת מסריחה ממה שקרה אתמול .. לא היה אמור להיות דם על המצעים או משהו? פאק אני מרגישה תמימה..
בספרים הם פירטו , אבל לא כזה קראתי בפקידה , תמיד רפרפתי על החלקים הגסים מדי כי זה גרם לסומק על הלחיים שלי.. הרגשתי שאני יודעת יותר מדי תמיד ולכן פחדתי ולא קראתי אותם.

צחצחתי שיניים ושתפתי את פניי עם סבון פנים , לבשתי הלבשה תחתונה ועליונה תואמים, בגד גוף לבן ושורט גינס וגקט של החליפות האלה .. בצבע ורוד גוף כזה.. שמתי גם וואנס והתחלתי אירגונים כללים . שסיימתי תפסתי אוטובוס ישר לסיטאל - לאדוארד.

הגעתי למשרדי קאלו ויש לי שקית של מקדולנס ביד , בום הפתעה..
נכנסתי למשרד והוא לא היה שם קראתי ביומן , הוא אמור להיות בפגישה .. לסיים בערך כול רגע .
הדלת נפתחת בעצבים ואני שומעת אותו מדבר בפלאפון ״כן , מה ? , מר קליין אני לא מוכן לשמוע ״ אמר לפלאפון ואז מביט ישר לעיניי ומנתק את השיחה ״היי יפה ״ קולו היה עדיין עצבני משתדל לא להתעצבן עליי.
״הבאתי אוכל ״ אמרתי מצביעה על השקית בחיוך מתוק
״אין לי זמן לאכול״ אמר מתיישב בכיסא וקמתי ממקומי מתיישבת על אדוארד , המבט הרעב שעל פניו היה מתוק .
הרגשתי אותו מתקשח מעט... והבטתי לעינו ״אני אאכיל אותך , מבטיחה״ קרצתי לו והוצאתי ציפס דוחפת לפיו הוא לעס אותו ואז הוציא המבורגר מהשקית והיה כמובן עוד אחד , כי אנחנו שני אנשים.
אבל הוא העדיף לחלוק את שלו איתי , ביס ביס .
הסתובבתי שאני יושבת עליו שרגליי בצדדים ואני משחקת עם שיערו והוא בוחן את כל חלקיקי פניי.
״מה את עושה נסיכה ״ אמר מצקצק בלשונו שהתקרבתי
״לא יודעת ״ אמרתי מסמיקה והוא הוריד את ראשו מתחיל לצחוק ..
״אני .. פאק . את כזו מתוקה ״ אמר נושך את שפתיי ואני התרחקתי בכאב קטן הוא גיחח מחבק את גופי ״מצטער קטנה״
״אני מחבבת אותך .נראה לי״ אמרתי בחיוך קטן ולא שמתי לב למילים שיצאו מהפה שלי , שוב . הייתה שתיקה מציקה .. הוא לא אוהב אותי.
״טוב- אא אני אחזור לבית נראה לי״ אמרתי נבוכה והוא לא הגיב רק בחן את צעדי ודברי וקמתי ממני בזהירות והוא משך אותי מעליו
״אני לא מצליח להגיד את זה , אל תכעסי ״ הוא נאנח בתבוסה
״למה״
״כי .. לא יודע .. אני מניח שיום יבוא ואת תדעי למה״ אמר מעביר קבוצה של שיער מאחורי פניי .
״עכשיו״ קבעתי .
״אלן״ קולו הזהיר .

אדוארד
ידעתי שאני מאוהב לה בצורה , אבל לא הצלחתי לבטא אהבה בצורה כזו - אני מניח ששוב החיים שלי אשמים. היא נפגעה והציבה לי זמן , אני שונא שאומרים לי מה לעשות , אבל זו אלן ואני רק הזהרתי אותה שהיא חורגת ממקומה .
״אולי תתן לי ביס ״ היא הביטה בצ'יפס ושילבה את ידיה וחייכתי היא רצתה שאני אכיל אותה .
״לתת כמו ריצ'ארד בראונשטיין?״ אמרתי בהרמת גבה והיא חייכה חיוך מתוק ואמרה ״אפשר לתת מבלי לאהוב, אך אי אפשר לאהוב מבלי לתת.״ עולמי קפא . מאיפה היא הביאה את זה ?
״מה זה ?״ אמרתי שהיא אמרה את המשפט המוכר
״זה משפט שריצ'ארד אמר ״ אמרה בחיוך מתוק .
״למי הוא אמר ?״ הצקתי לה והיא גנחה בתסכול גורמת לי להתקשח ,שוב..