נפל חזק

פרק 8

אלן
אם אני אגיד כשהוא תפס אותי זה הרגיש נעים? למרות שהכוונה לא הייתה שיהיה לי נעים.

אני קצת דפוקה בכול מה שקשור למר קאלו, מאוהבת בבוס שלי ומקווה שיצא לנו סיפור אהבה כמו כל הספרים שאני קוראת.

שמתם לב מה הבעיה שלי? כי אני אפילו הבחנתי בה!

הבעיה שלי שאני קוראת יותר מדי ספרים וחושבת שאולי גם לי יקרה נס ואני אצא גיבורה כמו בסיפורים, שאני אשנה את הבן האדם ׳הנוראי׳ כמו שמתואר בסיפור.

אבל עוד לא קלטתי שהחיים הם לא סיפור, הם מציאות נוראית.

אני מחכה למעלית והיא מגיעה יחסית מהר, אז אני נכנסת ולוחצת על הקומה שמר קאלו אמר לי.

***

השעה שמונה בערב , סיימתי לעבוד.. נראה לי .
אני מרימה פלאפון אל מר קאלו ועונה לי קול נשי.

״הלו?״ קולה זהיר ומתוק.
״היי זאת .. אני אלן, אני עובדת עם מר קאלו.״ אני מרגישה צורך להסביר את המעמד שלי ומרגישה נוראית.
״להביא לך אותו?״ היא נשמעת נורא, כאילו בכתה לפני רגע או משהו.
״כן אני אשמח,״ אני אנוכית שלא שואלת לשלומה , אבל אם הייתי במקומה אני הייתי מעדיפה שלא ישאלו אותי למה איך כמה וכול זה..
״כן?״ הקול העבה שלו ממיס אותי.
״סיימתי הכול,״ אני מלמלת ומפהקת תוך כדי.
״מה?? עוד לא הלכת??״ הוא מתעצבן.
״בדרך כלל אתה אומר לי מתי ללכת.. אז חיכיתי שתגיע ולא הגעת..״ אני לוחשת בעייפות ותופסת את התיק מתקדמת למעלית.
״אני בא לאסוף אותך חכי למטה.״ הוא ניתק.

אני מחכה לו למטה ותוך שתי דקות עוצר מולי אוטו שחור של מרצדס G-500 .
מתאים לו..

אני מתקדמת לאוטו שלו.

״היי,״ אני לוחשת .
״אפשר להבין למה לא התקשרת עוד בחמש?״ הקול שלו עצבני.
״אני.. לא יודעת.״ אמרתי נבוכה והבטן שלי קירקרה , באמת הייתי רעבה תכננתי להגיע לבית ולהזמין משהו טעים ממש.
״פאק אפילו לא אכלת?״ אמר עצבני והפנה את האוטו שלו בחדות ברמזור והשתנקתי בפחד ממהרת להשים חגורה והוא זרק לעברי מבט נוסף.
״אנחנו הולכים לאכול. גם אני רעב,״ הוא היה כן איתי וזה מצא חן בעיניי ומה שלא מצא חן בעיניי זה איך תרגיש הבחורה שלו..

אנחנו נכנסים למסדעה בשרית וכול מה שאני רוצה זה המבורגר טוב , משהו קטלני כזה שאני אראה וארצה לאכול עוד ועוד .

המארחת דופקת מבטים פלרטטנית לעבר מר קאלו וזה צובט לי את הלב, פאק. ניגשת אלינו המלצרית עם התפרטים והיא ממש נחמדה!
״תודה לך,״ אני מלמלת בחיבה וחיוך קטן נחמד למלצרית ומרגישה את המבט של מר קאלו עליי.

״למה את תמיד נחמדה לכולם?״ הוא נשמע לא מרוצה.

״כי .. זה דרך חיים שלי , סוג של מוטו -להיות אנושית לכולם.״ אני מסבירה בקצרה והוא לא נראה מרוצה.

״אני דווקא חושב שאת שקרנית גרועה.״ הוא משחרר בעדינות את העניבה שהציקה לו. אני מצמצמת את עיניי אני לא שקרנית.. הוא חושב שההתנהגות שלי זה משחק?

״אין לי מה לשקר,״ נפגעתי.

״טוב אם לא שמת לב, נסיכה, את במנהטן.״ הוא אומר בפשטות כאילו הציג לי הוכחה ברורה למה צריך באמת להתנהג בקרירות לב.

״לא. זאת לא הוכחה מוצדקת. במקום שאין אנשים תלמד להיות איש.״ אני מחייכת אליו, זה המשפט.

״משהו לא תקין בך, אישה,״ הוא מלמל ואני מעבירה את עיניי על התפריט. אם אני ארצה הכול זה ישמע חזירי מדי?

אני רוצה את ההמבורגר הזה .. נשמע עסיסי.

המלצרית מגיעה, אוספת את ההזמנה ממר קאלו שבחר סטייק ויין מוסקט. מתאים לו. היא אוספת ממני את ההזמנה ואני בוחרת בהמבורגר והומפרייז ומים בטעם תפוח, אני לא שותה יין.

יין מוסקט הוא יין יבש ועם זאת חד וחריף, וטעים מאוד.. מעניין מה הטעם של מר קאלו , תרגעי אלן!! יש לו חברה , אנוכית שכמותי.

״מה את חושבת?״ הוא נשען אחורה בכיסא ומשלב את ידו על החזה.
״מעניין אותי לדעת מה עובר בראש שלך..״ הוא מוסיף ולחיי מתלהטות מהמבוכה.

״אה לא .. סתם, זה לא משנה,״ אני מלמלת ופניו משנות הבעה מרגיעה לכעוסה. מה כבר עשיתי?

״אני חושב שהעברתי לך את הנושא ברור, לא אומרים לי לא משנה. וכשאני שואל את עונה.״ הוא מעביר בי צמרמורת .

מה קורה לי ..?

״בסך הכוח חשבתי על זה שאני לא שותה יין, ״ אני מרגישה אשמה על השקר, בתאכלס זה חצי אמת.

האוכל מגיע ואני נזכרת, קראתי ספר שנקרא ׳בלו סקיי׳ ספר אחד הטובים. הסופרת הביעה את הדעה שלה כלפי הבחורה שלא מסוגלת לאכול בצורה נשית המבורגר, אמת .

מצדיקה מצדיקה מצדיקה מצדיקה מצדיקה .

טוב אז אני מניחה שאראה כמו חזירה לידו.