Love in jail

פרק 2

״אני צריך אותך שנייה״ גל, המפקד, קרא לי כשנכנסתי לבניין.
״כן?״ שאלתי והתקדמנו למשרדו.
״את סוהרת באמת טובה, ראיתי שבשבועיים האחרונים את מתפקדת מעולה ורציתי לתת לך תפקיד אחר״ אמר וסיקרן אותי.
״יש איזה אסיר, נתנאל לביא״ התחיל להגיד וצמרמורת עברה בגבי, זה אותו אחד שמתחרמן על עדי
״אני צריך שתשמרי עליו, שבוע שעבר הוא התפרע בגלל מקרה מסויים״ הסביר והנהנתי.
״עדי לא יכולה לשמור עליו, אני לא סומך עליה בשיט״ אמר וצחקקתי, כנראה שגם הוא לא סובל אותה.
״אז אני אשים אותך, בסדר? אל תדאגי, כל דבר שתצטרכי יש לך את שירה ובן וכמובן גם אותי״ חייך.
״תודה גל״ חייכתי בחזרה וחיבקתי אותו.
הוא כמו האבא שמעולם לא היה לי, הוא נותן המון חום ואהבה.
הוא תמיד שואל לשלומי, בודק שאכלתי, שתיתי, הוא ממש כמו אבא בשבילי.

יצאתי ממשרדו והתקדמתי לאגפים.
אני מתה לראות כבר מי זה נתנאל.
שמעתי רק משירה שמועות עליו, אבל אף פעם לא ראיתי אותו באמת.
עדי דיברה עם מישהו מאחד התאים וישר ידעתי שאיתו היא מדברת והתקדמתי אליהם.
״מה את רוצה?״ עדי שאלה בזלזול כשהגעתי אליהם.
״אני פשוט.. גל שם אותי כאן לשמור על נתנאל״ אמרתי ושיחקתי באצבעותיי בשקט.
״מה?!״ עדי צעקה והרמתי את מבטי אליה, פניה נחרדו.
״תירגעי לא יקרה כלום״ גלגלתי את עיניי.
״זה כלכך לא פייר!״ רקעה ברגלה.
״אם יש לך בעיות כלשהן תלכי לגל!״ שירה אמרה ונעמדה לידי.
עדי נשפה אוויר כועס והלכה משם ברוגז כשהיא מוציאה צרור של קללות מפיה.
הבטתי בשירה והתפקענו מצחוק, ״היא כלכך דרמטית״ שירה צחקה, ״לא נורמאלית״ צחקתי גם אני.
אני לא יודעת מה היה כלכך מצחיק, אבל פשוט צחקנו.
״תסתמו כבר״ קולו של נתנאל קטע את צחוקנו והסתובבתי אליו.
שיערו השחור נפל על פניו וצלקת הייתה על הגבה שלו, הוא נראה מושך מאוד, במיוחד עם השיזוף שלו, ועיניו הכחולות חדרו לעיניי.
זיפים קטנים ושחורים עיטרו את פניו ונתנו לו מראה סקסי ביותר, צלקת נוספת הייתה על שפתו והעגיל שלו באוזן נצץ והבטתי בגבתו, שגם שם נח לו עגיל.
שרוול קעקועים עיטר את ידו הימנית, קעקועים שלא כלכך הצלחתי לזהות.
הוא כלכך חתיך אבל עם זאת נראה כלכך מאיים ואפל, מה שהפחיד אותי מעט.
הייתה לו חזות של עבריין וזה הלחיץ אותי.
הוא לא הפסיק להסתכל עליי והשפלתי את מבטי וצמרמורת עברה בגבי.
״אז מה, את השומרת החדשה?״ גיחך ובחן את גופי כאילו בעוד רגע הוא הולך לטרוף אותי.
״כן״ לחשתי והרמתי את מבטי אליו.
כשכחול פוגש חום.
״נחמד״ אמר וקם מהרצפה.
״עכשיו תקשיבי, שומרת, אני חייב סיגריה, ואני רוצה את ההפסקה שלי עכשיו״ אמר בקול מחוספס ששלח זרמים לכל גופי, ואז נתנאל תפס בידי.
נבהלתי וזזתי אחורה כשעיניי פעורות.
נתנאל צחקק והביט בי.
״תירגעי, אני לא אעשה לך כלום״ הרגיע אותי והבטתי בו.
פתחתי את דלת הברזל של התא ונתנאל יצא.
ליוויתי אותו לבחוץ והתיישבנו על הספסל כשאני מושיטה לו את הסיגריה שלו.
״תודה״ אמר והדליק את הסיגריה.
״כמה התגעגעתי לסיגריה הזאת״ התענג ושאף שאכטה.
״אז מה, מחר את חוזרת הביתה״ אמר והביט בי.
״כן, סוף סוף״ חייכתי והתרגשתי.
״אני הולכת לחזור הביתה סוף סוף! לבישולים של אמא, לריח של האוכל, למיטה הנעימה שלי!״ אמרתי ועצמתי עינייים באושר.
נתנאל צחקק והביט בי, ״את ילדותית״ אמר וחיוכי נמחק.
לרגע שכחתי שאני ליד נתנאל והתלהבתי יותר מדי.
״מה הבעיה בזה?״ שאלתי והבטתי בו.
״כלום״ שתק והידק את לסתו.
אני לא ילדותית, טוב אולי קצת, טוב נו, קצת הרבה, אבל מה זה עניינו?
הבטתי בו והפרופיל שלו נראה מושך למדי.
ניערת את ראשי, די עם המחשבות האלה, הוא עבריין.