Love in jail

פרק 15

״תפסיק כבר״ ירדן התעצבנה ולקחה ממני את הסיגריה, זורקת אותה לרצפה.
הבטתי בה במבט עצבני.
״מה את פאקינג עושה?!״ צעקתי עליה והיא נבהלה וקפצה במקומה. שיט.
הכל בגלל הסיפור המזדיין הזה שרודף אותי, בגלל כל מה שגיליתי לאחרונה שקרה במשפחה.
זה לא נתן לי מנוחה ולוקח לי עדיין זמן לעכל את כל זה.
״שיט, סליחה דוני״ משכתי אותה אליי, מנשק את מצחה בעדינות ומלטף את שערה.
״הכל בסד נתי, אני יודע שאתה עובר משהו לא פשוט״ אמרה וחיברה את אצבעותינו.
״למה את כזאת טובה אליי?״ שאלתי והיא הרימה את ראשה מרגליי והביטה בי.
״כי אני אוהבת אותך נתי״ אמרה ונשכתי את שפתי.
״תודה שאת פה, דן״ לחשתי בחיוך והיא נישקה את שפתיי ברוך, מזכירה לי למה התאהבתי בה.
היא כזאת מושלמת, הלב שלי נטרף בגללה.
״אני תמיד פה בשבילך נתי״ לחשה ונישקה את שפתיי בשנית וליבי החסיר פעימה לרגע.
״אני פשוט לא מעכל את זה, איך כל זה קרה מבלי ששמתי לב?״ התעצבנתי וגיחכתי בשקט.
אני כזה דפוק ומפגר.
הייתי עסוק בלצאת כל היום ולשתות ולעשן שלא ראיתי את מה שקורה במשפחה שלי.
נזכרתי לרגע באדל שלי, אחותי הקטנה.
איך היא אמורה לגדול עם סיפור כזה? האם הם יחליטו לספר לה בכלל?
איך אמא מסוגלת בכלל לחשוב לחזור לאבא אחרי כל מה שעשתה לו? ואיך היא בכלל יכולה לתקן את כל מה שקרה?!
״נתי, הכל יהיה בסדר״ דוני לחשה והניחה את ראשה על חזי.
״אני מקווה״ לחשתי לה בחזרה ונישקתי את ראשה.
היא הדבר היחיד שמחזיק אותי כאן.
הדבר שהכי עיצבן אותי זה שאבא לא בא להעיד בעדי, איך הוא היה מסוגל לחיות בידיעה שהבן שלו בכלא ולא לבוא ולשחרר אותי?! כעסתי עליו, הרגשתי כלכך הרבה זעם בתוכי.
אני בחיים לא אהיה מסוגל לסלוח לו על דבר שכזה.
הוא החליט לברוח כמו עכבר ולא לבוא להציל את הילד שלו!
אכפת לו רק מעצמו, לא היה אכפת לו מאיתנו, הוא לא ידע מה קורה איתנו בכלל! איך הסתדרנו מאז! איך אדל הסתדרה עם אמא שהיא פסיכית!
היה קשה לי לעכל הכל והרגשתי שבעוד רגע אני אתפוצץ.
״בואי נחזור לחדר״ ביקשתי מירדן והיא הנהנה.
קמנו מהספסל ונכנסנו לבניין כשירדן מחזיקה לי את היד.
אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיה.
אני נשבע.

שכבנו במיטה שלי והבטתי באדל ששכבה עליי והניחה את ראשה על חזי.
ליטפתי את שערה בעדינות והרגשתי שלווה.
שלווה הציפה את כל גופי אחרי כל השבוע המסריח שעברתי.
היא גורמת לי להרגיש טוב יותר.
היא גרמה לי להרגיש שאכפת לה ממני, מאחד שהוא בכלא.
היא גרמה לי להאמין שהיא באמת רוצה אותי ואוהבת אותי בלב שלם.
אני בטוח שהיא הייתה יכולה למצוא מישהו הרבה יותר טוב ממני, אחד שלא מסתבך ואחד שלא נכנס לכלא.
אחרי שאני אצא לא יהיה לי מה לתת לה, יחשבו שאני עדיין רוצח, אלא אם כן אבא יערער על בבית משפט על הרצח ואז אוכל להשתחרר וכך אהיה חף מפשע, אבל אני לא צריך את הטובות שלו, אני לא רוצה לבקש ממנו שום דבר ואפילו לא להביט בו.

הבטתי בירדן שכבר נרדמה וחייכתי חיוך קטן.
היא כלכך יפה, כאילו היא איזה מלאך קטן.
אני שמח שהיא איתי כאן, אחרת היית מתפרק לחתיכות.
היא מחזיקה אותי כאן, בזכותה אני פחות עצבני ממה שהייתי.
הנחתי נשיקה קטנה על מצחה ועצמתי את עיניי, נסחף לשינה עמוקה.

״יש לך שיחה״ דוני אמרה אחרי ארוחת הבוקר, כשהתכוונו לצאת החוצה.
״אני לא רוצה שיחה מהם״ התעצבנתי ושמעתי צעדים והרמתי את ראשי.
מה הוא פאקינג עושה כאן?!
״מה הוא עושה כאן?״ שאלתי בכעס וירדן נגעה בידי בכדי להרגיע אותי.
״הוא בא לשחרר אותך, בבקשה נתנאל תן לזה הזדמנות!״ ביקשה וגיחכתי בזלזול.
״ירדן נשארו לי עוד שלושה חודשים ואני משתחרר, אני לא צריך את העזרה המזויינת שלו״ גלגלתי את עיניי וראיתי אותו משפיל את מבטו.
שיכאב לו, שיכאב לו כמו שהכאיב לי, מגיע לו.
״נתנאל, בבקשה, אתה תוכל להשתחרר תוך חודש״ התחננה ונשכתי את שפתי.
מצד אחד אני לא רוצה שום עזרה מסריחה ממנו, הוא זבל של בן אדם ואני שונא אותו. שונא.
מצד שני אני יכול להתשחרר ולצאת חף מפשע, לעשות כל מה שארצה בחוץ ולא יסתכלו על העבר שלי שהייתי עבריין בכלא.
״נתי..״ התחננה ואחזה בידי.
״אני לא צריך את העזרה שלו ירדן!״ כעסתי והיא גלגלה את עיניה.
״מה הבעיות שלך נתנאל?! למה אתה כזה עקשן?״ רקעה ברגלה בעצבנות.
״תירגעי, אני לא רוצה שהוא ישחרר אותי״ אמרתי והבטתי בו בזלזול כשהוא עמד שם וחיכה בשקט.
״אל תהיה אגואיסט, הוא עשה את זה למענך! נתנאל אתה תוכל לצאת חף מפשע!״ ידיה של ירדן חזו בפניי והבטתי לתוך עיניה.
״אגואיסט?! הוא הסתיר ממני כלכך הרבה זמן את הסיפור! איך אפשר לסלוח לבן זונה הזה?״ כעסתי כלכך.
״נתנאל זאת ההזדמנות שלו להחזיר לך, בבקשה!״ התחננה.
אם אני אצא חף מפשע אוכל לתת לה עתיד טוב יותר.
״טוב״ גלגלתי את עיניי וירדן קפצה עליי באושר.
״קבענו כבר משפט לעוד שבועיים״ אמר אבא.
ברור, הוא ידע שאני אכנע בסופו של דבר.
״נצא החוצה?״ ירדן שאלה באושר והנהנתי, תופס בידה ויוצא החוצה.

״אני כלכך רוצה כבר שתצא מכן!״ צווחה באושר וקיפצה במקומה ואני צחקתי כשהבטתי בה.
זרקתי את הסיגרייה הגמורה על הרצפה ודרכתי עליה.
משכתי את ירדן אליי מהמותניים ונישקתי את שפתיה.
הכל בזכותה, אני די בטוח שהיא זאת שביקשה מאבא שלי לבוא כדי לשחרר אותי.
אני אוהב אותה כלכך.
הרמתי אותה כך שרגליה מסביב למותניי והצמדתי את מצחי למצחה.
״תודה על הכל קטנה שלי, אני כלכך אוהב אותך״ אמרתי לה והיא חיבקה אותי חזק.
״אני אוהבת אותך נתי״ לחשה ואז נישקה את שפתיי ברוך.
הרגשתי רעד בלתי נשלט בגופי, הרגשתי כלכך טוב.
לא רציתי שהרגע הזה ייגמר לעולם, שנהיה רק אני והיא בעולם הזה שלנו.
כשנצא מפה אני והיא נשכור דירה ונגור בה שנינו בלי שום הפרעות מהצד.
בחיים לא הרגשתי משהו עם אף אחת כמו שאני מרגיש ככה
איתה.
נישקתי את צווארה והיא עצמה את עיניה בעונג.
״אני אוהב אותך״ לחשתי לה שוב ושוב והיא חייכה.
״אני אוהב אותך״ לחשה גם היא ומשכה אותי לנשיקה סוחפת.