Love in jail

פרק 10

פרק בונוס!!!
תהנו יפות שלי😍

״היי״ בן תפס בידי כשעברתי באגף וקטע את מחשבותיי.
בדיוק חזרתי מהקיוסק הקטן שיש פה, קניתי לי ולנתי גלידות וכמה חטיפים כדי שלא יהיה לנו משעמם.
אני מרגישה מחוברת אליו ברמות והתרגשתי כלכך מהמילים שהוא אמר לי אתמול, אני רק מקווה שהוא לא יתהפך שוב פתאום ויהפוך למניאק.
״היי בן״ אמרתי ללא חיוך והבטתי בידו שאחזה לפתע במפרק ידי ותחושה רעה עברה בגבי.
״אני רוצה לשאול אותך שאלה״ אמר והביט בעיניי במבט מאיים.
״אוקיי״ עניתי, מה הוא רוצה כבר? אני פחות מסתובבת איתו מאז שהוא קילל את נתנאל ואמר לו דברים כלכך רעים.
זה היה כלכך מגעיל כל הדיבור הזה שלו והאמת שמגיע לו כל המכות שנתנאל הביא לו.
״את רוצה לצאת איתי?״ שאל ופי נפתח ונסגר.
מה אני אמורה להגיד בדיוק?!
״אני מצטערת בן, אני לא יכולה״ סירבתי ונשכתי את שפתי.
זה לא נעים להיות במצב הזה.
״זה בגלל נתנאל הזה? בגלל העבריין הזה את מסרבת לי?״ גיחך בזלזול.
״אין בת שלא רוצה אותי, את באמת מעדיפה אותו על פניי?״ העביר את מבטו על גופי בזלזול ופי נפתח בהפתעה.
״איך אתה מעז לדבר עליו ככה? אתה חושב שאני באמת אצא איתך?! מי אתה בכלל? שחושב שיש לו כסף וכל הבנות ירדפו אחריו?! אני לא אחת מהן בן!״ כעסתי והוא כעס ולפת את ידו בחוזקה על מפרק ידי שהפכה לאדומה מעט.
״תעזוב!״ צעקתי והתמלאתי חרדה, פחדתי שירביץ לי.
״מי את חושבת שאת? חתיכת זנזונת קטנה! למדת מנתנאל לפתוח את הפה? בטח פתחת את הרגליים בשבילו״ אמר וצחק בעצבנות.
עיניי התמלאו דמעות והרגשתי אותן זולגות.
״אתה בחיים לא תשתווה לנתנאל שלי! בחיים! אתה חרא, בן!״ צעקתי וידי כאבה כלכך מאחיזתו.
״תעזוב את היד!״ צעקתי שוב והוא עזב את ידי שההפכה לסגולה וצחק, מביט בי שוב בזלזול והולך.
הבטתי בו פעם אחרונה ונשענתי על הקיר, נושכת את שפתיי בכאב.
אני שונאת אותו!
רציתי ללכת לנתנאל אבל אם הוא יראה שבכיתי הוא יפרק את בן ואני לא רוצה שנתנאל יעוף מהכלא כי הוא גם ככה על תנאי.
החלטתי ללכת לחדרי, אבל בכל מקרה נתנאל יראה אותי כי כשהולכים לחדרים אז צריך לעבור באגף האסירים.
התפללתי שנתנאל ישן או משהו.
הדמעות המשיכו לזלוג על לחיי, לא ציפיתי מבן.
הוא הכאיב לי כלכך ביד וגם אמר מילים שפגעו בי כלכך.
הוא חושב שבגלל הכסף שלו אני אצא איתו?!מי הוא בכלל?!
כלכך נפגעתי, אני נפגעת מכל דבר.
עברתי ליד התא של נתי ועצמתי את עיניי בחוזקה.
״היי דן״ קרא לי והושיט את ידו אליי, נוגע במפרק ידי.
״אח!״ קראתי בכאב ומשכתי את ידי ממנו והוא הביט בי בבהלה.
״פאק! דן, מה זה?״ נבהל והביט בידי ואז בעיניי הדומעות.
״זה כלום״ אמרתי וגוש עמד בגרוני והרגשתי גל של דמעות מגיע.
שנאתי להרגיש כלכך שברירית.
״מי עשה לך את זה?״ שאל בקשיחות.
״מה זה משנה?״ ניסיתי להתחמק ועיניו של נתנאל הפכו לכהות ומפחידות.
״תספרי לי!״ הרים את קולו.
לא ראיתי את נתנאל ככה כועס המון זמן.
״אני עייפה נתנאל, אני אלך לחדר״ סירבתי ונתנאל לפת את הסורגים בידיו ואצבעותיו הלבינו.
״אני נשבע לך שאם לא תספרי לי..״ התחיל ועצמתי את עיניי, מרגישה שוב את הדמעות זולגות.
תפסיקי לבכות כבר! בכייניית!
פתחתי את התא וסגרתי אחריי בלי לנעול, ונתנאל משך אותי אליו לחיבוק.
״אני נשבע שאני אהרוג את מי שפגע בך, אני אחנוק אותו, אף אחד לא יפגע בך ולא יוריד שערה מהראש שלך״ אמר וליבי החסיר פעימה.
נתנאל נרגע מעט ושריריו התרפו תחת חיבוקי.
״היי קטנה, מי פגע בך?״ שאל והחזיק בפניי בעדינות.
״זה..כלום נתי״ ניסיתי להעיף את הנושא, אבל אני יודעת שנתנאל לא יעזוב.
״דן מי זה? תגידי לי״ אמר ועיניו הכחולות חדרו לעיניי.
״אני דואג לך״ הניח נשיקה על מצחי וצמרמורת נעימה עברה בגופי.
בן בדיוק עבר במסדרון והביט בנתנאל בחיוך מרושע והזזתי את מבטי ממנו בפחד.
״אני לא מאמין..״ נתנאל לחש.
״אני הורג אותך!״ צעק ופתח את התא, קופץ על בן ומפיל אותו לרצפה.
שיט! לא סגרתי את התא עם מנעול!
״נתנאל!״ צעקתי ויצאתי מהתא.
״יחתיכת בן זונה, יש לך כוח על נשים אני רואה אה? ובמיוחד על דן!״ הטיח אגרוף בפניו ופניו של בן התמלאו דם.
״בן זונה, מגיע לך! אתה ראית מה עשית לה! אתה פגעת בה! בדבר הכי טוב שקרה לי בחיים!״ צעק והרגשתי את ליבי שוב מחסיר פעימה.
״נתנאל די בבקשה!״ נגעתי בידו של נתנאל וידו עפה לפניי בטעות והרגשתי דם זולג מאפי.
״דן! שיט!״ קרא וקם מבן ששכב על הרצפה ובקושי זז מרוב כאבים.
״אני בסדר״ אמרתי ותפסתי בידו בעדינות.
״יורד לך דם דן״ אמר והבטתי בפניו שגם דיממו בגלל המכות שחטף מבן.
״מה פאקינג קורה כאן?״ גל צעק ושנינו הסתובבנו אליו.
הוא הביט בבן ששכב על הרצפה ואז על ידיו של נתנאל שדיממו מרוב עוצמת המכות שנתן לבן.
״שוב פעם שניכם?!״ צעק והביט בנו והשפלתי את מבטי.
״למשרד!״ צעק והביט בבן.
״תתקשר לאמבולאנס דחוף״ הורה לאחד השומרים והביט בנו שוב בזעם.