Love in jail

פרק 3

״היי, סוהרת״ אחד האסירים קטע את חוט מחשבותיי וקרא לי.
״כן?״ שאלתי והתקדמתי אליו.
הוא נראה בשנות העשרים המאוחרות לחייו ונראה מאיים ומפחיד נורא.
״מה כוסית כמוך עושה כאן? אפשר איזה סיבוב קטן?״ צחקק ופערתי את עיניי.
״איך אתה מעז?״ כעסתי והרמתי את קולי.
״אל תרימי עליי את הקול שלך!״ תפס בידי בחוזקה והכאיב לי.
״תעזוב״ ביקשתי והדמעות עמדו בקצות עיניי.
איך האסירים מסוגלים להסתכל ולא להתערב?
״תעזוב או שתישפט!״ אמרתי בקול שביר וניסיתי להעיף את ידו ממני.
״מי את חושבת שאת? אין לך שום זכות לאיים עליי״ גיחך ולא עזב את ידי.
״יש לי זכות, ותעיף את היד שלך אם אתה לא רוצה לשבת כאן יותר ממה שצריך״ אמרתי בקול חלש, מתאפקת לא לבכות.
פחדנית שכמותך.
איפה שיר הזאת?
״בטח״ צחק וראיתי שיש כבר סימן כחול על היד שלי.
״תעזוב!״ צעקתי וניערתי את ידי בכדי לשחרר אותה.
הוא חזק.
״תעזוב אותה כבר, חתיכת בן זונה״ נתנאל אמר וידי שוחררה מידו של הבחור שנבהל וזזתי אחורה במהירות.
הסתובבתי ונשפתי אוויר בהקלה והבטתי בנתנאל, שהיה עצבני.
הלב שלי דהר מפחד והבטתי בנתנאל, שנראה מלחיץ.
״תשמור ת׳זין שלך לעצמך! שמעת?״ נתנאל הביט בו בעיניי קרח.
למה הוא מגן עליי בכלל?
״למה מה תעשה לי? אה? אתה בדיוק כמוני, מחכה לשלוף את הזין שלך על הילדה״ צחק הבחור וראיתי את נתנאל מאבד עשתונות.
״אני ארצח אותך!״ נתנאל התעצבן עוד יותר ודפק עם ידו על הברזל.
״לא! די! תפסיקו!״ קראתי בהיסטריה והלכתי לנתנאל.
״נתנאל די! בבקשה!״ צעקתי ונכנסתי לפאניקה.
נתנאל לא הביט בי בכלל, אלא על אותו אסיר שרב איתו.
האסירים התחילו לעשות בלגאן ורעש חזק ושאגות נשמעו.
״די!״ צעקתי, אבל קולותיהם החזקים גברו על קולי החלש.
אני מפחדת! איפה שיר? היא הלכה לעשות שעה פיפי!
הרעש התעצם וכולם צעקו והשתוללו בתאים.
״מה הולך פה?!״ גל נכנס וקרא ופתאום דממה השתררה באגף.
אנחת הקלה יצאה מפי, חשבתי שהם הולכים עוד רגע לפרוץ את התאים ולריב מכות אחד עם השני.
זה היה מחזה נוראי.
התנשמתי בכבדות וסידרתי את נשימותיי והחזקתי את הדמעות שלא יתפרצו.
״אני לא מבין, כולם רוצים להישאר שנה נוספת בכלא?״ צעק והביט בי, משרה עליי רוגע.
״אתה מפחידים לי את הילדה״ אמר גל והתקרב אליי.
״את בסדר?״ שאל וחיבק אותי, בודק שאני בסדר.
״אני.. אני בסדר״ חייכתי חצי חיוך.
״אין לך מה לדאוג״ חייך אליי בחזרה וליטף את גבי בחום.
״תודה גל״ אמרתי והלחץ שבתוכי התשחרר מעט.
״אין בעיה, זה קורה כל הזמן, אין לך מה לדאוג״ אמר ובחעתי את רוקי.
קורה כל הזמן?!
״פעם אחרונה שזה קורה, אני לא צוחק איתכם!״ איים.
״נתנאל במיוחד אתה! אתה יודע שאני מת עליך אבל מה נהיה?!״ כעס והבטתי בנתנאל, שכעס עוד יותר והכה את ברזל בעצבים ואז הביט בי.
השפלתי את מבטי ושיחקתי בקווצת שיער בפחד.
״שירה ובן פה איתך באגף, תפני אליהם אם תצטרכי משהו״ אמר והביט בנתנאל פעם אחרונה והלך למשרדו ושירה בדיוק באה.
זה הפחיד אותי מה שקרה עכשיו, הסיטואציה נורא הלחיצה אותי.
אם לא גל, אני לא יודעת איך הייתי מצליחה להשתלט עליהם בכלל.
גל אמר שזה קורה כל הזמן, אז איך אני אצליח להתמודד עם זה בכל פעם?
לקחתי נשימה עמוקה ועברתי בין האסירים, לראות שכולם נרגעו.
״היי״ נתנאל אמר כשעברתי לידו.
״מה?״ שאלתי והבטתי בו בפחד.
הוא היה כלכך עצבני וזה הפחיד אותי והרתיע.
״סליחה שהתחלתי את כל הבלגאן״ אמר והידק את לסתו.
רציתי להעביר עליה את אצבעי.
״הכל בס..בסדר״ בלעתי את רוקי, הגבר הזה כלכך מושך.
״את בטוחה?״ שאל והביט לתוך עיניי עם עיניו הכחולות שריככו אותי לרגע.
״כן, תודה נתנאל״ חייכתי חצי חיוך.
״יש מצב שאני יוצא לעשן בחצר?״ ביקש.
לא יכלתי לסרב לעיניים האלה, למרות שפחדתי ממנו.
״כן, בוא, אני גם צריכה להירגע לכמה דקות״ נענעתי בראשי ופתחתי את התא שלו.
״שירה אני יוצאת עם נתנאל״ אמרתי לה ושירה חייכה חיוך ממזרי ואני גלגלתי את עיניי בחיוך.