Love in jail

פרק 14

״זאת הסיגרייה השמינית שלך היום״ שיר אמרה.
״אני אחיה עם זה״ עניתי ביובש.
כל היומיים האלה הייתי בדאון, דן הייתה חסרה לי כלכך.
״אתה ממתגעגע אליה?״ שאלה והתכוונה לירדן.
״כן, אני מת להסניף את הבושם המושלם שהיא שמה, מת לחבק אותה, היא כזאת גמדה חמודה וקטנה כזאת״ חייכתי ושיר צחקקה.
״זה חמוד איך שאתה מדבר עליה ככה, אתה מזכיר לי את עידו שלי, שניכם בול אותו דבר״ אמרה וחייכתי.
״כן, אני ועידו זה צמד חמד״ עניתי וזרקתי את הסיגריה לרצפה.
״למה נפרדת ממנה? אשכרה היא בכתה לי, המון ואני יודעת שלא סתם היית נפרד ממנה כי אני מכירה אותך טוב נתי״ שיר עלתה עליי ונשפתי ברוגז.
״אני מנסה להגן עליה, אם לא נהיה ביחד היא לא תידחף לעולם שלי, מבינה? לכל החרא שאני עמוק בתוכו״ הסברתי והיא הביטה בי ונענעה את ראשה.
״אתה חתיכת טמבל, ממש אבל״ התחילה להגיד וצחקתי.
״אתה חושב שעידו לא מסובך בדברים? עידו הסתבך בסמים ויש לו עסקים עם אנשים לא פשוטים ואני מתארת שגם לך, בטוח, אבל דאם נתי, אני לא הולכת לוותר עליו ואני הולכת לעזור לו בהכל ולהוציא אותו מהחרא והוא בתמורה הבטיח לי שלא יתעסק עם החרא הזה יותר״ הסבירה.
״זה לא כזה פשוט שיר, מה אם מישהו יפגע בדן? מה אז? אני לא יכול להגן עליה מהכל, ואם יקרה משהו אני אמות״ אמרתי.
״אבל אתה לא יכול להגן עליה מהכל נתנאל! תפסיק לחשוב שאתה סופרמן! אתה לא יכול לדאוג לכולם ולהרחיק את כולם כי אתה לא רוצה לפגוע בהם, מה אם היא תיפגע חס וחלילה טפו טפו אבל לא ממך? ממשהו אחר? אז לא הצלחת בכלום״ אמרה ונשכתי את שפתי, זין היא צודקת.
״אין לך מה להגיד אז פאקינג תסתום תפה ותלך אליה כי אז מישהו אחר יהיה איתה ואתה תתחרפן״ המשיכה.
״לא יכול״ עניתי וקמתי מהספסל, מדליק סיגריה נוספת ואז שיר קמה מהספסל וזורקת לי אותה.
״לא!״ צעקתי, מרים את הסיגריה.
שיט, היא מלוכלכת.
״תפסיק כבר!״ צעקה ודחפה אותי.
״לך אליה! עכשיו!״ המשיכה לצעוק וגלגלתי עיניים, נכנס לבניין והיא אחריי.
נעצרתי מול האגף וראיתי את ירדן, מדברת עם עידו.
היא כזאת יפה, נראית כמו איזו מלאכית קטנה.
בלעתי את רוקי וסרקתי את גופה במבטי, למה היא כזאת סקסית?
״תשתלט על עצמך יחתיכת דפוק״ שיר אמרה והוציאה אותי ממחשבותי.
״תפסיק לזיין אותה במבט שלך ועוף אליה עכשיו.
היי ירדן! לנתנאל יש משהו להגיד לך!״ שיר צעקה.
הילדה הזאת חולה בראש.
מבטה של ירדן הופנה אלינו וחיוכה ירד, היא הביטה בי ואז בשיר וקמה מהרצפה, מתקדמת אלינו.
״אני שונא אותך שיר יחתיכת מוח של פוחלץ״ סיננתי בחיוך והיא התפקעה מצחוק.
״אתה צריך לדבר איתי?״ כוסעמק עם השפתיים המושכות האלה שלה שאני מת לנשק עכשיו ונראלי שעומד לי בכלל ואני מקווה שהיא לא שמה לב.
למה אני פאקינג מסתכל למטה?!
״מה? אה, כן״ חייכתי וסימנתי לה שנצא החוצה, למקום הקבוע ליד העץ. איזה טמבל.
״מה יש?״ שאלה ונשענה על הקיר.
״נפרדתי ממך כי אני פוחד, אוקיי? אני מסוכסך עם עבריינים, אני לא רוצה שתיכנסי לעולם המזויין שלי, אני לא רוצה לפגוע בך! אני רוצה להגן עלייך מהכל״ אמרתי בכל בנשימה אחת ואז השפלתי את מבטי אליה.
״אבל אתה לא יכול נתי, אתה לא גיבור על״ לחשה וגיחכתי.
״זה מה ששיר אמרה לי בדיוק״ גלגתי עיניים.
״מה אתה מתכוון לעשות?״ שאלה ועיניה החומות חדרו לעיניי.
״לפרק את זה, רק רציתי להגיד לך את האמת״ עניתי.
׳לא, רצית לתפוס לה במותניים ולנשק לה את הצורה׳ התת מודע אמר.
כן, האמת שרציתי לעשות את זה, אבל אני לא יכול.
״אוקיי״ היא התכוונה ללכת, אך חסמתי את דרכה עם ידי ומבטי חדר למבטה.
״דוני אני מטורף לך על הצורה, אוקיי? אני מצטער, אני מנסה להגן עלייך״ הסברתי ועצמתי את עיניי.
״אני לא רוצה שתיכנסי לתוך החרא שלי, אני לא רוצה שתהיי חלק מהבעיות שלי״ נאנחתי.
אני מרגיש שיש עליי עומס בזמן האחרון, קשה לי.
״אבל אני כן רוצה להיות חלק מהבעיות שלך נתי, אני רואה שקשה לך עם כל העומס ואני רוצה להיות כאן בשבילך כדי לעזור!״ כעסה ואז התרככה לרגע והניחה את ידיה על פניי.
״בבקשה, אני מתחננת, תן לזה הזדמנות, בבקשה נתי״ התחננה.
הראש אומר לא, אבל הלב אומר כן.
כן. לא. לא. כן.
נשכתי את שפתיי והבטתי בה, זין על הכל. לא יכלתי להתאפק.
תפסתי במותניה, מרים אותה כך שרגליה סביב מותניי ונישקתי את שפתיה, אוח, שפתיה הטעימות והמגרות האלה.
הבטן שלי התהפכה והפרפרים עפו לכל עבר, פעימות ליבי האיצו והרגשתי כאילו עוד שנייה יוציאו את הלב שלי מהמקום מרוב התרגשות.
דמעותיי התערבבו בנשיקה ונתנו לה טעם מלוח אך עם זאת מתוק.
הרגשתי את כל הרגשות מתערבבים לי והרגשתי מאושר.
הרגשתי כלכך טוב, לעזאזל.
התגעגעתי אליה כלכך, השתוקקתי אליה כמו ילד קטן שמשתוקק לסוכריה.
היא הסם שלי, הסיגריות שלי, האוויר שלי לנשימה, האור שבחיי.
מילים לא יכולות להגיד את מה שאני מרגיש עכשיו.

התנקתנו מהנשיקה מתנשפים וירדן הביטה בי, ומרגיעה אותי בשנייה.
״אני פה אהוב שלי, אני פה״ לחשה והצמידה את מצחה למצחי.
״תודה דוני, אני אוהב אותך, כוסעמק העולם אני אוהב אותך״
(נצ׳י נצ׳ המלך- הערת הכותבת).
היא חייכה והורדתי אותה בעדינות וחייכתי, הרגשתי כלכך מאושר עד כדי כך שנישקתי את פניה ללא הפסקה והיא לא הפסיקה לצחוק.

אחרי הארוחת ערב חזרנו לתא, אני ודן.
היום היא לא צריכה לשמור בלילה, כך שהיא יכולה להיות אצלי בתא.
נשכבנו במיטה וליטפתי את שיערה בעדינות, מרגיש שלווה.
״אל תלך ממני יותר בחיים״ שמעתי אותה אומרת וליבי נמחץ.
״אני מבטיח דוני, נשבע לך״ עניתי ונישקתי את ראשה בעדינות.
ראיתי אותה עוצמת את עיניה ואז חייכתי, מרשה לעצמי לעצום עיניים גם.
הלוואי שהרגע הזה לא ייגמר לעולם.