הרופאים אמרו שהטיפולים שלי מתקדמים ממש טוב ואני בדרך להחלמה מלאה.
עבר חודש אז שקמתי, חודש אינטנסיבי שבו רק עברתי המון טיפולים, הסרטן רק קטן וקטן ברוך ה' ואני מתחילה להחלים כבר.
לא נשארו הרבה טיפולים ואני בטח אשתחרר עוד מעט כי כמעט סיימתי הכל וההחלמה מהירה.
הרופא אמר שיכול להיות שגם אשתחרר מחר כי מחר הבדיקות הסופיות לראות אם באמת ניצחתי את הסרטן או לא.
נתנאל היה שם בשבילי והחזיק לי את היד בכל שנייה ולא עזב ואני אסירת תודה לו.
שבוע הבא יש לו יום הולדת ואני בטוחה שעד אז נהיה כבר בבית ואוכל לתכנן לו הפתעה כמו שצריך.
"היי" נתנאל נכנס לחדר, עייף מעט ומחזיק ביד שתי קופסאות של אוכל סיני.
"אוכל!" חייכתי והוא צחקק בתגובה והגיש לי את המזלג והקופסא, מתיישב לידי ומתחיל גם הוא לאכול.
המתח שרר ביני ובין נתנאל, בקושי נתתי לו תשומת לב בזמן האחרון בגלל כל הטיפולים שעברתי, הייתי חלשה ולא היה לי כח לכלום, אפילו לא לנתנאל.
אני יודעת שקשה לו אבל הוא כאן בשבילי ומבין אותי ואני מתה לנשק ולחבק אותו אבל אין לי אנרגיות.
החלטתי שאחרי האוכל נצא לסיבוב בחוץ קצת כפיצוי.
"נתי" קראתי בשמו והוא המהם בתגובה בפה מלא.
"אני מצטערת" לחשתי ומבטו עבר אליי בבלבול.
"על מה?" שאל בולע אות האוכל ומנגב את פיו במפית.
"שאני לא נותנת לך תשומת לב בזמן האחרון" אמרתי וניגבתי את פי גם אני.
"קטני הכל בסדר, אני יודע שאת לא במיטבך והכל טוב יפה שלי" אמר וחייך.
"למה אתה כזה מדהים?!" שאלתי ותפסתי במזלג, מכניסה עוד נודלס לפי.
"כי אני חאיך" אמר שוב בפה מלא וצחוק התגלגל מפי תוך כדי אכילה.
"ברור, אין חתיכים ממך" אמרתי והוא סיים את האוכל וזרק את הקופסא לפח ואז תוקע גרעפס.
"איכס" צחקקתי וזרקתי גם אני את הקופסא הריקה לפח.
"בוא נצא החוצה" הצעתי והוא הנהן בחיוך.
נתנאל עישן את הסיגריה שלו ואני הנחתי את ראשי על חזו בתגובה והוא ליטף את שיערי.
"כמה עברנו בזמן כזה קצר אה?" הוא גיחך והוציא את העשן באיטיות.
"תשעה חודשים" אמרתי וחייכתי אליו והוא הוריד את מבטו אליי, מנשק את מצחי.
"אלה התשעת חודשים הכי טובים שהיו לי" אמר ובתגובה נישקת את שפתיו נשיקה קצרה כי עישן.
"גם שלי" חייכתי ואז הוא זרק את בדל הסיגרייה על המדרכה, מועך אותה ברגלו.
"יש לי טיפול עכשיו" קמתי ממקומי והושטתי את ידי לנתנאל שמשך אותי אליו בתגובה ועטף את שפתיי בשפתיו הרכות.
"את החיים שלי" לחש לשפתי באמצע הנשיקה וצחקקתי.
"הטיפולים מתקדמים מעולה והגידול כמעט ונעלם מגופך, מחר יהיו הבדיקות הסופיות כי מחר זה הטיפול האחרון שלך ונראה בוודאות אם הגידול נעלם לגמרי" אמר בחיוך והנהנתי.
"שיהיה לכם ערב טוב" אמר והחזרנו לו בחזרה כשהוא יוצא.
"זהו, כל הסיוט הזה נגמר!" חיבקתי את נתנאל חזק והוא צחקק.
"כן, אני שמח" אמר והתנתקנו מהחיבוק והבטתי בפניו, דמעות עמדו בעיניו.
"נתי?" שאלתי והוא עצם את עיניו לכמה שניות.
"אני מתרגש, למה אני מרגיש כמו כוסית? בכיתי יותר ממך" הוא גיחך וגלגלתי את עיניי.
"תפסיק, זה חמוד כשאתה בוכה" ליטפתי את פניו.
"מה אני כלב? מה חמוד?" הוא אמר ופרצתי בצחוק.
YOU ARE READING
Love in jail
Romanceירדן היא סוהרת בשירות צבאי ששומרת על האגפים. היא נדרשה לשמור על אחד הסוהרים, נתנאל, שעושה בלגאן לא קטן. שניהם מתחברים ומתאהבים והיא מגלה בו צדדים אחרים, לא רק פושע ועבריין. מתקיימת ביניהם אהבה סוחפת ומלאת תשוקה. עיניו האפלות הביטו בשלי וידו הייתה מע...
