Love in jail

פרק 11

לא יכלתי להפסיק לחייך כל היום.
הרגשתי כאילו הבטן שלי מתהפכת המרוב אושר.
אבל מצד שני טיפה פחדתי, פחדתי שזה מוקדם מדי להתאהב בנתנאל, לא רציתי להיפגע ממנו.
הרחקתי את המחשבות הרעות וחשבתי רק על הטובות.
נתנאל הוא מושלם, הוא תמיד מגן עליי ודואג לי.
״אני אתגעגע אלייך״ נתנאל חייך.
״גם אני״ חייכתי והוא הניח נשיקה על מצחי.
״שמרי על עצמך, טוב?״ ביקש והנהנתי.
נסעתי באוטו חזרה הביתה ושמעתי את השירים היפים שהתנגנו.
תוך שעה כבר הייתי בבית.
חייכתי חיוך קטן כי התגעגעתי לאמא שלי ברמות.
חיוכי ירד בפתאומיות וכיווצתי את מצחי.
השטיח שהיה אמור להיות ליד הלדת היה בכלל על הדשא והדלת הייתה חצי פתוחה.
״אמא״ קראתי כשנכנסתי הביתה בחיוך, היא תשמח שהגעתי שבוע לפני שהייתי צריכה לבוא.
״אמא!״ צעקתי ופחדתי לרגע שקרה לה משהו.
״יפה של אבא, בואי הנה״ ראיתי אותו ונחרדתי לרגע.
הוא התנדנד ובקבוק של וויסקי ריק היה בידו.
הוא השתנה מהפעם האחרונה שראיתי אותו, לפני שנתיים.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי בקשיחות, מנסה לשמור על ארשת פנים קשוחה.
״מה זה המדים האלה? את בצבא?״ צחק בזלזול ותפס בקיר בכדי לא ליפול.
הרגשתי פחד נוראי והתפללתי שרק יילך ולא יעשה לי כלום.
״איפה אמא?״ איגרפתי את ידיי, אני שונאת אותו.
״אמא שלך הלכה לסבתא, הזקנה המקומטמת הזאת, ויש לי מפתח, את תמיד מחביאה בעציץ״ גיחך והתקרב אליי.
״מה אתה רוצה?״ סיננתי בכעס, אבל מבפנים רעדתי מפחד.
״באתי לראות שאתן בסדר״ חייך ופתח את ידיו לחיבוק.
״תעוף ממני, שנתיים לא באת, אז החלטת לבוא עכשיו?!״ דחפתי אותו כשבא לחבק אותי.
מבטו הפך לכועס פתאום ועיניו הירוקות התכהו.
״את חתיכת זונה, כל מה שעשיתי בשבילך את לא מעריכה״ אמר והרגשתי עצם תקועה לי בגרון.
גיחכתי בזלזול, אחלה הפתעה כשאני באה הביתה מהכלא.
״אין לך שום זכות להגיד דבר כזה, לא עשית למעני כלום!״ צעקתי והדמעות התפרצו.
״הלכת כל יום והשתכרת, לקחת כסף ממני ומאמא, הכל בגללך! בגללך הצלקת הזאת!״ חשפתי את ידי תוך כדי שהדמעות לא מפסיקות לרדת.
רציתי באותו רגע לחזור לכלא, אני נשבעת.
״זה סתם שריטה, תפסיקי להתבכיין״ צחק וחשבתי שאני עוד רגע ואתחרפן.
״תעוף! תעוף מפה!״ צרחתי והוא נבהל לרגע.
״את תראי שאני עוד אחזור! את ואמא שלך תהיו מסכנות!״ הטיח את בקבוקו ברצפה וקפצתי בבהלה.
הוא יצא מהדלת וטרק אותה אחריו.
נשענתי על הדלת ונתתי לעצמי להתפרק קצת.
רציתי לצרוח, לקלל, לא יודעת מה.
הרגשתי כלכך עצבנית מבפנים.
מה הוא חוזר פתאום?! הרי אין מצב שיחזור סתם!
הוא בטוח היה צריך משהו!
כלכך הייתי צריכה את נתנאל עכשיו.
אני אוהבת את הנשיקות במצח שהוא נותן לי, את זה שהוא תמיד משרה עליי רוגע ומגן עליי.
אמנם אני מכירה אותו רק ארבעה חודשים , אבל בהחלט התאהבתי בו.
ניגבתי את הדמעות ורציתי לחזור כלכך לנתנאל עכשיו.
קמתי על רגליי וטיטאתי את הזכוכיות.
רציתי לעוף מפה כמה שיותר מהר לפני שאבא יחזור שוב.
לקחתי את התיק ויצאתי מהבית, נועלת אחריי ומזכירה לעצמי שאני צריכה להחליף מנעול דחוף.
״אמא״ אמרתי כשהיא ענתה לטלפון.
״חיים שלי!״ קראה בהתרגשות.
״היי אמא, מה.. מה קורה?״ שאלתי בקול חלש.
״בסדר ירדי, מה קרה?״ שאלה כששמעה את קולי השבור.
״איפה את?״ התעניינתי, רוצה לוודא שלא תחזור הביתה כדי שלא תיתקל באבא.
״אצל סבתא, צריך להגיע בשעות הערב מנעולן כדי שיחליף מנעול, פחדתי להיות לבד בבית אז אני אצל סבתא״ הסבירה ונאנחתי בהקלה.
״אבא לא היה פה נכון?״ שאלתי אותה.
״לא מאז הפעם האחרונה למזלי, אבל אל תדאגי הוא לא יטריד אותנו יותר, לא יהיה לו מפתח״ אמרה.
״אוקיי״ אמרתי והנחתי את המטאטא והיעה בצד לאחר שסיימתי לנקות.
״איפה את נשמה שלי?״ אין מצב שאגיד לה שחזרתי, אם היא תראה אותי היא תדע שבכיתי, אני גם לא רוצה שתחזור הביתה רק בגללי, כי היא אצל סבתא והיא רצתה לבקר אותה כבר המון הזמן.
״בכלא״ לחשתי, הרגשתי שוב את הגוש עומד בגרוני ועצמתי את עיניי כדי לא לבכות.
״קרה משהו ירדן?״ שאלה.
״לא אמא, אני פשוט סתם עייפה״ אמרתי וניגבתי את עיניי.
״אה יופי אהבה שלי, תשמרי על עצמך חיים שלי ותנוחי״ אמרה וחייכתי.
אני כלכך אוהבת אותה.
״אוהבת אותך דנדי״ קראה בשם החיבה שלי וחיוך עלה אוטומטית על פניי.
אני מתגעגעת אליה, אבל אני לא רוצה שתדע, שבוע הבא אחזור שוב.
״גם אני מאמא״ חייכתי וניתקנו את השיחה.
נכנסתי לאוטו והשענתי את ראשי על המשענת.
הכל יהיה בסדר, אני חיובית.

״יפה שלי!״ מה קרה?״ שיר רצה אליי כשנכנסתי לאגפים.
״אני בסדר שירשור״ חייכתי חיוך מזוייף.
״למה חזרת?״ הביטה בפניי בשאלה.
״אני.. זה.. לא משנה שיר, אני אספר לך אחרכך, אוקיי?״ אמרתי.
לא היה לי כוח לכלום עכשיו.
״יפה שלי״ חיבקה אותי וליטפה את שיערי ברוך.
״את יודעת שאני פה בשבלך, נכון?״ שאלה והביטה בי והנהנתי.
״כן אני יודעת אהובתי, אני מבטיחה לספר לך אחרכך״ חייכתי חיוך קטן והיא חייכה בחזרה והנהנה והלכה לעידו.
כנראה העיניים שלי ממש אדומות מהבכי.
״היי קטנה מה קרה?״ נתנאל שאל בבהלה והסתובבתי אליו.
״אני בסדר״ אמרתי ללא חיוך, אין לי כוח להסביר לאף אחד עכשיו למה אני ככה.
״קטנה שלי מה יש?״ שאל שוב בדאגה ועיניו התרוצצו על פניי לראות שלא נפגעתי.
״אני בסדר נתי״ התחמקתי משאלתו והוא הביט בי, והתקרבתי אליו, והוא תופס בידי בעדינות.
״בואי נצא לסיבוב״ ביקש והנהנתי, אולי זה יעודד אותי קצת.
פתחתי את התא ונתנאל עטף אותי בחיבוק.
חיבקתי אותו בחזרה ועצמתי את עיניי, מסניפה את ריח הסיגריות הנעים שלו.
התנתקנו מהחיבוק והבטתי בפניו היפות.
הוא מושלם.

״אני יודע שמשהו לא בסדר קרה, אחרת לא הייתי חוזרת״ אמר כשישבנו בספסל.
״אבא שלך חזר שוב, נכון?״ קרא אותי והנהנתי, מרגישה שוב את הדמעות עולות.
״הוא פשוט.. אמר שאני חתיכת זונה ושאני לא מעריכה אותו וניפץ בקבוק של וויסקי על הרצפה״ לחשתי.
״הוא חתיכת בן זונה״ נתנאל אמר ושאף שאכטה לריאותיו.
״אני יודעת״ גיחכתי.
״אני אהרוג אותו״ נתנאל התעצבן וקם מהספסל בעצבים, בועט באבן.
״נתי תירגע״ ביקשתי וקמתי מהספסל.
״אני אשבור אותו על כל דמעה ודמעה שהוא הוריד לך מהפנים היפות שלך״ הוא אמר ואגרף את ידיו בעצבים.
״היי, תסתכל עליי״ עליתי על קצות האצבעות ואחזתי בפניו.
״אתה לא תעשה כלום, די״ ביקשתי ונתנאל הניח נשיקה על מצחי.
״אני מצטער, אני מצטער שאני תקוע פה ולא יכול להגן עלייך״ שיפשף את פניו בחוסר אונים ואז חיבק אותי אליו והתקדמנו לעבר הספסל.
״אם לא הייתי בכלא הייתי מזיין אותו במכות, מי הוא שיוריד לאישה הכי יפה בעולם דמעות?!״ התעצבן והעביר את ידו בשיערו.
ליבי החסיר פעימה לרגע וחייכתי, תופסת בפניו.
״אתה לא מבין כמה אני מעריכה אותך אפילו״ נישקתי את שפתיו היפות.
״אחרי שנצא מהמקום החרא הזה, הכל ישתנה״ חייך חיוך גדול והלב שלי התכווץ.
״אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך, אני נשבע בחיי״ אמר ונישק את מצחו כמה פעמים והשרה עליי רוגע.
״תעמדי על הספסל״ אמר וקם בחיוך, מסמן לי לעלות על גבו.
עליתי על הספסל וצחקתי, תפסתי בכתפיו וקפצתי על גבו.
נתנאל התחיל ללכת, החלטנו לעשות סיבוב קטן בחוץ.
״אני בטח ממש כבדה״ אמרתי.
״בכלל לא, את כמו נוצה״ חייך.
״נתי תודה שאתה כאן״ אמרתי והנחתי את ראשי על כתפו בעדינות.
״אני תמיד אהיה כאן, קטנה״ לחש.

חזרנו לתא ונתנאל משך אותי אליי לחיבוק לפני שנכנס.
״בבקשה תשמרי על עצמך״ ביקש ומבטו נדד לעבר מפרק יד, שעדיין היה קצת סגול ואז מבטו עבר לעיניי.
מבט קשוח היה על פניו והוא העביר יד בשיערו בעצבנות.
חייכתי אליו והנחתי נשיקה קטנה על שפתיו.
״אל תתעצבן נתי, מה שהיה, עבר״ ליטפתי את זיפיו.
״אני אלך להתקלח ואז נלך לחדר אוכל ביחד״ אמרתי והנחתי נשיקה נוספת על שפתיו.
סגרתי את התא והלכתי לחדרי, רוצה לשטוף ממני את כל היום המגעיל הזה.