"אנחנו ננתק אותה מהצינורות ונראה איך היא מגיבה" אמר הרופא והנהנתי אליו, משפשף את פניי בלחץ.
עבר שבוע וחצי והיא עדיין לא קמה ואני מרגיש עם כל יום שעובר שאני מת.
יצאתי למסדרון והרופאים טיפלו בה שם.
"אני אעשה הכל, אני נשבע אלוהים" לחשתי והתהלכתי במסדרון.
הרופאים יצאו לאחר כחצי שעה ואני נכנסתי לחדר, מביט בירדן השכובה ללא צינורות שם.
"בעיקרון אם היא לא תקום היום לא יהיה לנו מה לעשות" הרופא הסביר והניח את ידו על כתפי והנהנתי.
התיישבתי בכיסא מולה וליטפתי את שיערה.
"אני יודע שאת סובלת קטנה, אבל את חייבת לקום, אני מבטיח לעשות הכל, יש לי אפילו את הטבעת כאן" חייכתי והוצאתי האת הקופסא הקטנה מהכיס כשדמעות חוסמות את עיניי.
"היינו אמורים להיות היום שמונה חודשים ביחד" מלמלתי והבטתי בטבעת הכסף הנוצצת שקניתי לה לפני שבוע.
•פלאשבק•
התיישבתי בכיסא מול המיטה שלה והבטתי באצבעותיה הקטנות.
הבטחתי לה שאקנה לה טבעת נישואין.
לא אכפת לי שהיא צעירה, אני רוצה רק אותה ושום דבר אחר כבר לא מעניין אותי.
"אתם יכולים להישאר פה לאיזה חצי שעה?" שאלתי את עידו ושיר.
"ברור אחי, לך" עידו הרגיע אותי והנהנתי בחיוך יוצא מהחדר ויורד לחנייה.
האוויר הקר הכה בפניי כשיצאתי עם הרכב והדלקתי את החימום.
נכנסתי לקניון שהיה די ריק בגלל המבול בחוץ והתהלכתי בין החנויות עד שטבעת מיוחדת תפסה את עיני.
טבעת כסופה ועדינה תפסה את עיני, טבעת מיוחדת.
היו שתי טבעות מחוברות כשעל אחת הטבעות אבן נוצצת ומסביב אבנים כסופות ועל השנייה רק אבנים כסופות.
"היי" האישה המבוגרת בירכה אותי כשנכנסתי לחנות התכשיטים.
"שלום" חייכתי בחזרה והבטתי שוב בטבעת היפה.
"אני רוצה לקנות אתה" אמרתי והיא פערה את פיה בהתחלה ואז הנהנה, פותחת את אחת המגירות ומוציאה קופסא אדומה פתוחה שבתוכה אותה הטבעת.
"המחיר בשבילה הוא ארבע אלף שקל" אמרה והנהנתי, מוציא את האשראי.
"היא מיוחדת" המוכרת אמרה והביטה גם היא בטבעת.
"מאוד" הסכמתי איתה והתפעלתי מהטבעת.
"תודה רבה" הודיתי לה כששמה לי את הטבעת עם הקופסא בתוך השקית ויצאתי מהחנות, ממהר לבית החולים.
הרגשתי פתאום מאושר, אחרי הרבה זמן.
ברגע שהקטנה שלי תתעורר אני אציע לה ונהיה מאושרים לנצח.
חיכיתי ליום הזה שבו אוכל לקרוא לה 'ארוסתי' ובקרוב גם 'אישתי'.
אני מצפה לזה בקוצר רוח.
*סוף פלאשבק*
"אני רק מחכה שתתעוררי ואז אציע לך" לחשתי ונישקתי את גב כף ידה והנחתי את ראשי על המיטה.
•נקודת מבט ירדן•
"אני רק מחכה שתתעוררי ואז אציע לך" שמעתי את קולו וחייכתי מבפנים. הוא קנה לי טבעת.
אני כבר שבוע שומעת אותו בוכה ומדבר אליי, מתחנן שאקום אבל אני לא יכולה.
אני חייבת לעשות עוד מאמץ, ניסיתי להזיז את ידיי, רגליי, כל דבר, אך ללא הצלחה.
קדימה!
ניסיתי לפקוח את עיניי ואז אור סינוור אותי, הצלחתי!
התחלתי להשתעל ונתנאל ישר קם כשדמעות של אושר בעיניו והוא לוחץ על המתג כדי לקרוא לרופא.
"קמת!" הוא קרא בקול ונישק את פניי עשרות פעמים.
"אני לא מאמין" קרא בבכי וחיבק אותי חזק ואז הרופא נכנס.
"את קמת"הוא בכה ורעד והרגשתי שליבי נשבר, כמה זמן הוא חיכה לי ככה?
"זה נס!" הרופא קרא באושר והתקדם אלינו והביט בי ובנתנאל.
"אני אצטרך לעשות לך בדיקות אחרונות" אמר והנהנתי והוא יצא לרגע.
"יפה שלי" נתנאל ליטף את שיערי והביט בעיניי.
עיניו היו נראות כבויות ואדומות, שיערו היה פרוע והזיפים שלו כבר גדלו וצמחו.
"נתי" לחשתי וחיבקתי אותו אליי.
"אני פה, אני בסדר" אמרתי וליטפתי את שיערו, הוא סבל בגללי.
"אני חשבתי שאני מת ירדן, חשבתי שאני עומד לאבד אותך" הוא הרים את ראשו והדמעות זלגו על לחיו.
"אל תבכי נתי" הרגשתי מחנק בגרון וניגבתי את דמעותיו עם אצבעותיי.
"אני בסדר, הכל בסדר" נישקתי את ראשו והוא התפרק עליי. ליבי כאב, שרף.
"כמו שאנחנו רואים יש לך עדיין חלק מהגידול, אבל גם חלק ניכר ממנו החלים בזכות הטיפולים" אמר הרופא ונתנאל חיבק אותי אליו בחיוך.
"הפעם ללא ספק אני בטוח שתחלימי" הרופא חייך אלינו והושטתי את זרועי אליו בכדי שיזריק לי את החומר בשביל הטיפול.
"אני בסדר נתי" הרגעתי אותו והוא יצא.
"הוא לא עזב אותך לרגע" הרופא חייך והסמקתי.
"הוא התפרק, אני נשבע לך שבחיים לא ראיתי אהבה כזאת" הרופא המשיך.
"תודה" חייכתי אליו במבוכה והוא התחיל בטיפול.
כלכך התגעגעתי לנתנאל, התגעגעתי למגע שלו, לנשיקות שלו, להכל.
אני בטוחה שהוא התייסר המון בגללי אבל עכשיו הכל בסדר וסוף סוף נוכל לחזור לשגרה שלנו.
"היי" נתנאל חייך ונכנס אחרי הטיפול לחדרי כשהמבורגרים עם ציפס ושתייה בידו.
"היי" חייכתי בחזרה והוא הביט בי לרגע ואז התיישב.
"איך את מרגישה?" שאל ונגע בידי בעדינות.
"בסדר גמור, יותר טוב" לחשתי ואז לקחתי ממנו את ההמבורגר, הייתי כלכך רעבה.
"אתה חייב להסתפר" צחקקתי ונגעתי בשיערו שכבר הספיק להתארך.
"תאמיני לי שזה הדבר היחיד שמעניין אותי עכשיו" אמר ונגס בהמבורגר.
"אני יודעת" אמרתי בעצב והמשכתי לאכול.
"איך היית?" שאלתי, איזו שאלה מטומטמת, הוא בטח היה מפורק.
"הרגשתי כאילו לוקחים לי חתיכה מהלב ודורכים עליה, הרגשתי כאילו נשרפה לי הנשמה" הסביר והשפלתי את מבטי.
"היי קטנה, הכל בסדר עכשיו ואין מאושר ממני שאת מרגישה מעולה" אמר וזרק את העטיפה הריקה שלי ושלו לפח.
תפסתי בפניו היפות וליטפתי את זיפיו הארוכים בעדינות, מביטה בכל פניו היפות שכבר כמעט ושחכתי.
"אני אוהב אותך" אמר וליבי קפץ.
הוא הוציא 'קופסא קטנה מהכיס שלו ואז כרע ברך. הטבעת.
"קטני שלי, האוצר שלי, הדבר הכי יקר לי בחיים האלה" אמר ודמעות עלו בעיניי.
"אני אוהב אותך, אני כלכך אוהב אותך עד שנשרפת הנשמה מאהבה,
אני אוהב אותך עד אין סוף, אני אוהב אותך עד הירח והכוכבים והפלנטה המזויינת בשמיים,
אני אוהב אותך כמו שאף אחד לא יכול לאהוב, אני אוהב כל דבר בך
אני אוהב את השפתיים היפות שלך, העיניים החומות האלה שכוסעמק מהפנטות אותי כל פעם מחדש,
אני יודע שאת שונאת לערבב קטשופ ומיונז, ואני יודע שאת שונאת מלפפונים חמוצים ושאת שונאת שוקו,
אני יודע שאת הכי ביישנית שיש אבל כשאת איתי את מפלצת קטנה, אבל המפלצת שלי,
אני רוצה לנשום אותך כל דקה, כל רגע, כל שנייה, אני רוצה לחיות את חיי איתך לנצח, אני רוצה אותך,
אני רוצה להקים איתך משפחה, אני רוצה שנעמוד מתחת לחופה ואני אשבור את כוס ואקרא לך 'אישתי', אני רוצה שיתרוצצו בין הרגליים שלנו ילדים קטנים ומתוקים, אני רוצה לנשק את הבטן ההריונית שלך אינספור פעמים, אני רוצה לבנות לך בית, אני רוצה הכל, רק תגידי כן" אמר והדמעות כבר נזלו והרטיבו את כל הכותונת שלי.
"כן!" צעקתי באושר וקפצתי עליו כשהוא קם ומסובב אותי.
"את האישה שלי" הוא לחש והוריד אותי בעדינות ואז התכופף אליי, מוציא את הטבעת מהקופסא ומשחיל לתוך אצבעי.
הבטתי בטבעת הנוצצת שעל ידי ונשכתי את שפתי באושר.
"אני כלכך אוהבת אותך"אמרתי וכרכתי את ידיי סביב צווארו, מחבקת אותו חזק.
"אני אוהב אותך עד כאב יפה שלי" לחש ונישק את שפתיי ברוך.
אני מאושרת, מאושרת שיש לי את הגבר הזה לידי, לא יכלתי לבקש יותר טוב ממנו.
הוא האושר שלי, המלאך השומר שלי ואני כלכך אוהבת אותו.
נתנאל שלי האהוב שלי, אני אוהבת אותך.
------------------------------------------------
איזה חמודים נכון?!
אל תדאגו יש עוד פרקים זה לא הסוף בננות.
מקווה שאהבתן את הפרק, אוהבת אתכן.
YOU ARE READING
Love in jail
Romanceירדן היא סוהרת בשירות צבאי ששומרת על האגפים. היא נדרשה לשמור על אחד הסוהרים, נתנאל, שעושה בלגאן לא קטן. שניהם מתחברים ומתאהבים והיא מגלה בו צדדים אחרים, לא רק פושע ועבריין. מתקיימת ביניהם אהבה סוחפת ומלאת תשוקה. עיניו האפלות הביטו בשלי וידו הייתה מע...
