Love in jail

אפילוג

ידיי הזיעו והרגשתי את המתח באוויר כשסידרתי את העניבה והבטתי במראה.
הכל היה מושלם.
הייתי מאורגן כבר, שיערי היה מרוח בג׳ל וזיפים קטנים הופיעו על פניי.
אם היו אומרים לי שאתחתן בגיל 21, הייתי פורץ בצחוק.
בחיים לא הייתי מאמין שתהיה מישהי שבאמת אוכל להתאהב בה, שמישהי באמת תכיל אותי ותאהב אותי כמו שירדן אוהבת אותי.
אף פעם לא דמיינתי לעצמי שמישהי תקבל את הדברים הרעים שבי ואת העבר שלי, אבל ירדן קיבלה.
ירדן קיבלה אותי והכילה אותי ועזרה לי בכל דבר שהצטרכתי, היא הייתה כאן כשהייתי צריך אותה, היא הייתה כאן כשהייתי שבור וכשהתרסקתי ועל זה מגיע לה אלפי תודות.
״אתה מוכן?״ אבא נכנס ושאל.
הבטתי בו דרך המראה והנהנתי.
אבא היה גם לחוץ, הוא תמך בי כלכך הרבה מאז שהשלמנו והראה לי שזה שסלחתי לו עשה רק טוב לשנינו.
הסתובבתי אליו והבטתי בטוקסידו השחורה שלבש.
״אתה נראה טוב, אבא״ חייכתי אליו והוא משך אותי אליו לחיבוק.
״תודה נתנאל, אני לא מאמין שהרגע הזה הגיע״ אמר והתייפח.
״גם אני לא״ הסכמתי איתו ונשפתי אוויר בלחץ.
״יאללה מתוקים, צריך ללכת״ שירן, מנהלת האירוע פתחה את הדלת ואמרה.
״באים״ אמרתי והבטתי באבא שוב ואז יצאנו.
הלב שלי דפק כלכך חזק עד שחשבתע לרגע שייצא מהמקום.

•נקודת מבט ירדן•
״היי! יהיה בסדר״ שיר הרגיעה אותי ואז סובבה אותי אל המראה.
פי נפער כשראיתי את עצמי בשמלה הלבנה והעדינה.
השמלה הייתה כלכך יפה ועדינה וקלעה בול לטעם שלי.
השמלה הייתה צמודה והשרוולים היו שקופים עם פנינים וכסף עליהם, השמלה הייתה ארוכה מאחורה והשתלשלה מאחורי רגליי.
״וואו״ פלטתי ואז הבטתי בפניי שהיו באיפור עדין ובשיער שהיה אסוף לפקעת.
אני כלכך מאושרת להתחתן עם נתנאל.
הוא היחיד שגרם לי להתאהב ככה, שגרם לי להרגיש ככה.
הוא הנשיקה הראשונה שלי, הסקס הראשון שלי, הוא הראשון בהכל ואני שמחה שהוא הראשון.
הוא גורם לי לכלכך אושר ואהבה בו זמנית.
אני מרגישה כלכך מאושרת עכשיו, כמו שמעולם לא הייתי.
אני ונתנאל מתחתנים, אנחנו נתחתן ונקים משפחה ובית ונביא ילדים.
אנחנו נטוס מסביב לעולם ונעשה מלא שטויות כמו שרק אנחנו יודעים.
נשכתי את שפתי באושר והדמעות עמדו בקצוות עיני.
לא לבכות. לא לבכות.
״את כלכך יפה!״ אמא צווחה באושר והסתובבתי אליה.
״תודה אמא״ חיבקתי אותה חזק.
״תודה שהיית כאן לצידי״ הבטתי בה והיא חייכה אליי באושר ומחתה כמה דמעות שנפלו על לחיה.
אמא שלי עשתה מעל ומעבר בשבילי, היא הגנה עליי כשאבא שלי איים עלינו וכשפגעו בי בבית הספר, היא תמיד הייתה שם.
אמא שלי היא לביאה.
אמא שלי אישה כלכך חזקה ואני מודה לה אינספור פעמים שעמדה כאן לצידי.
״קדימה יפה שלי, צריך לצאת״ אמרה והנהנתי, מסותבבת לשיר שחייכה גם היא באושר ואז חיבקה אותי.

אמא עמדה מצד אחד ועידו מהצד השני כשנכנסנו לחופה.
האורחים מחאו כפיים וראיתי אפילו כמה שנורא התרגשו ובכו.
הלב שלי דפק חזק ממש וידיי הזיעו, הייתי כלכך בלחץ.
נשפתי אוויר וניסיתי להרגיע את עצמי מהלחץ ששהיתי בו.
נעמדנו בקצה המדרגות של החופה ואמא ועידו עזבו אותי והלכו לכיוון החופה, לבפנים ליד אבא של נתנאל.
מבטי עבר לנתנאל ואז ליבי קפץ והחסיר פעימה.
נתנאל לבש טוקסידו שחור ושיערו היה מסורק ומרוח בג׳ל.
ברקע התנגן השיר ׳בואי בשלום׳ של בן סנוף.
נתנאל חייך אליי והתקדם אליי, מנשק את מצחי ואז מוריד את ההינומה על פניי.
״את האישה הכי יפה שפגשתי, אני נשבע״ הוא לחש ואז אחז בידי כשעיניו נוצצות מאושר.
נתנאל הוביל אותי לחופה והרב התחיל לברך.
נתנאל ברך על היין, בורא פרי הגפן.
נתנאל שתה את היין ואז הרים את ההינומה שלי ונתן לי גם לשתות.