פרק 5

4.9K 159 5
                                    

הנעתי את רגלי בעצבים ושאכפתי עוד שאכטה מהסיגריה.
רציתי כלכך לראות כבר את אדל שלי ואת אמא.
אדל אחותי הקטנה בת שלוש, אני מטורף לה על החיים.
היא כזאת מתוקה קטנה, והלב שלי כאב על זה שהפסדתי שנתיים מהחיים שלה, כאב לי שלא הייתי בשביל אמא שלי כשהיא הייתה צריכה אותי.
ואמא שלי.. אמא שלי היא הלב שלי, היא מגנה עליי ועל אדל כמו לביאה, היא נלחמה על שנינו בשיניים, היא המלכה שלי.
אבא שלי עד לפני שנתיים היה בסיפור.
הוא היה האבא הכי מדהים שאפשר לחלום, היינו משחקים כדורגל, וצופים במשחקים ומפצחים גרעינים, באמת שהיה לי את האבא הכי הכי.
הוא היה עצבני לפעמים ורב עם אמא, אבל בסוף הוא תמיד היה מביא לה פרחים ומבקש סליחה, עד לאותו רגע.
היה להם ריב רציני כנראה, ואני חזרתי בדיוק מאיזו מסיבה עם חברים.

פלאשבק
פתחתי את הדלת וראיתי אותם שוב רבים.
גלגלתי את עיניי והלכתי לכיוון החדר, הם עוד רגע יירגעו ויתחבקו.
שמעתי צרחה מצמררת והסתובבתי במהירות, אבא שלי הצמיד סכין לצווארה של אמא ועיניו נראו כאילו בעוד רגע וירצח אותה.
״אבא לא!״ צעקתי ורצתי אליהם, אוחז בידו של אבי.
״תעוף מפה, נמאס לי״ קרא בכעס ואז כיוון לליבה.
תפסתי גם אני סכין מהמגירה ואיימתי עליו.
״אם תעשה את זה, אני אהרוג אותך״ איימתי בפחד.
הלב שלי דהר על מאתיים ופחדתי כמו שלא פחדתי מעולם.
הוא צחק בזלזול ואני הבטתי רק בסכין שהיה מכוון לאמא.
העברתי את מבטי אליו והתקרבתי אליו עוד יותר, זה לא הוא, הוא בחיים לא היה עושה דבר כזה.
״אבא די, זה לא אתה״ קראתי בפחד.
בחיים לא חשבתי שזה יגיע לסיטואציה כזו.
״תתרחק!״ צעק והתרחקתי מעט, העיקר שלא יעשה כלום.
הוא חתך את ידה ורצתי אליו, דוקר את ליבו שלוש פעמים ושומע צרחה נוספת.
הבטתי באמא והחוורתי לרגע.
אבא צנח לרצפה כשהוא רועד ומתכווץ.
שתיקה שררה בבית והבכי של אדל נשמע מהקומה העליונה.
אף אחד מאיתנו לא זז ודמעותיה של אמא ירדו.
״זאת לא הפעם הראשונה שהוא איים עליי בסכין״ הודתה ועיניי הופנו אלייה.
״ולא אמרת לי?!״ צרחתי.
״הוא היה שנייה מלרצוח אותך! את רצינית?״ המשכתי לצעוק בהיסטריה.
״היחסים שלכם היו כלכך טובים, שלא רציתי לפגוע בהם״ הסבירה ומיררה בבכי.
״את לא נורמאלית! מה נדפק לך בראש?!״ המשכתי לצרוח עליה.
היא לא נורמאלית! הוא איים עליה כמה פעמים והיא לא עשתה כלום!
בעטתי בכיסא שנפל ברעש על הרצפה והיא קפצה.
״את חולת נפש! לא נורמאלית!״ המשכתי לצרוח.
״עד שזה לא הגיע לרצח אף אחד לא הבין!״ כעסתי והבטתי בגופתו שדיממה.
״תתקשרי למשטרה המזויינת הזאת, שתבוא לפנות את החרא הזה״ סיננתי בכעס והבטתי בו בשנאה, הבטתי בו במבט שלא הבטתי בו בחיים.
בחיים לא חשבתי שיהיה מסוגל לעשות דבר כזה, הוא היה האבא הכי טוב שהיה לי, הוא תמיד היה מפנק את אימא, היינו המשפחה המושלמת.
בחיים לא העליתי בדעתי שדבר כזה יקרה, איך הכל התהפך בשנייה אה?
והיא שתקה כמו מטומטמת! לא ייאמן!

Love in jailWhere stories live. Discover now