Love in jail

פרק 7

״אחי״ עידו קרא לי והבטתי בו מבעד לסורגים.
התא שלו היה מול התא שלי וככה יכלנו לדבר שעות.
עידו הוא החבר הכי טוב שלי כאן, הוא נכנס לפני שלוש שנים לכלא על החזקת סמים לא חוקיים, ואמור להשתחרר עוד חצי שנה, כמוני.
״איזה יפה שיר, אה?״ הוא חייך ולראשי עלתה פתאום ירדן.
״כן אה״ חייכתי בחזרה.
״תפסיק לחשוב על ירדן יחתיכת חרא״ צחק.
״לא חשבתי עליה״ הכחשתי.
״תתחיל איתה כבר, מה הבעיה?״ שאל והידקתי את לסתי.
״זה לא יקרה, אני רוצח״ העברתי את ידי בשיערי.
מאז המקרה לא הפסקתי להאשים את עצמי, היינו יכולים למנוע את זה.
אבל הגנתי עליה, אמא שלי היא הדבר הכי חשוב לי בחיים האלה.
״אחי, אתה הגנת על אמא שלך, תפסיק להאשים את עצמך״ גלגל עיניים.
״זה לא משנה, אני רצחתי אותו״ השענתי את ראשי על הקיר ונשכתי את שפתי.
״אבל אותך היא כן תרצה״ אמרת והבטתי בעידו.
הוא גבוה, נראה טוב, למה ששיר לא תרצה אותו?
״מה אתה דפוק? לקחתי סמים, אין מצב״ הניף את ידו בביטול וצחקתי.
הבנות בדיוק נכנסו והבטתי בירדן.
שיערה הארוך והמתולתל הגיע עד סוף גבה ועיניה החומות דבש הביטו בי וחדרו לעיניי.
״היי נתי״ חייכה והעבירה קווצת שיער סוררת לאחורי אוזנה.
״היי דן״ חייכתי ושיחקתי במצית הריקה.
״איך אתה מרגיש?״ שאלה וישבה על הרצפה, מולי.
״רגיל כזה״ עניתי והעברתי את מבטי אליה.
״איך את?״ שאלתי, ראיתי את המבט המוטרד על פניה, משהו עובר עליה.
״אני בסדר, זה..זה סתם״ נענעה את ראשה.
הנהנתי והמשכתי להתעסק במצית.
״תגידי, את חושבת ששיר דלוקה על עידו?״ שאלתי והבטתי בשיר ועידו, שישבו וצחקו ביניהם.
הם יפים ביחד.
״למה אתה שואל?״ הרימה את גבתה וחייכה.
״סתם..״ חייכתי גם אני.
״כן, היא די דלוקה עליו, וממה שרואים הוא גם דלוק עליה״ הביטה בהם לרגע ואז החזירה את מבטה אליי.
״היא מחכה שהוא יעשה צעד, אבל כלום״ אמרה.
״הוא מפחד שהיא תדחה אותו כי הוא התעסק בסמים פעם״ עניתי והיא הנהנה בהבנה.
״הוא צריך לשים את העבר מאחור, כי מה שמשנה זה ההווה״ שיחקה בטבעות שעל ידיה הצרות והקטנות.
״זה לא כזה קל״ גיחכתי.
״בטח שכן, אם אתה אוהב מישהו העבר שלו לא משנה לך״ הסבירה.
״זה לא תמיד ככה דן, אל תחיי באשליות״ התחלתי להתעצבן.
היא בחיים לא הייתה יוצאת איתי בגלל העבר שלי.
״זה כן נתנאל! העבר לא משנה, הוא נשאר עבר״ כעסה גם היא.
״את היית יוצאת איתי למרות שרצחתי?״ הבטתי לתוך עיניה החומות בעצבים.
״כן״ ענתה בישירות וגיחכת בזלזול.
״אז את סתומה, מגיע לך הרבה יותר מרוצח״ זלזלתי והיא הביטה בי בפליאה.
״למה אתה מזלזל בעצמך?״ רקעה ברגלה בעצבים.
היא כזאת מושכת כשהיא עצבנית.
״כי זה פאקינג נכון דן! יש מליון ואחד גברים הרבה יותר טובים שמגיעים לך מאשר רוצח״ התעצבנתי וקמתי ממקומי.
״לאן אתה הולך?״ קמה גם היא.
״להשתין, אין לי לאן לברוח״ צחקקתי והיא גלגלה את עיניה בחיוך.
״אתה מפגר לא ייאמן״ אני יודע.

״בקיצור, יום אחד חזרתי מסטול מת ועברתי דרך הגן, ואז ראיתי חתול כזה בצבע חום קקה, בקיצור הוא התחיל לילל, צעקתי עליו שיפסיק, והוא החתחיל לקלל אותי!
עשה לי מיאו מיאו ואני אומר לו האו האו, כי חשבתי שהוא יחשוב שאני כלב ואז יברח, בקיצור הוא קלט שאני בן אדם ולא כלב, אז עשיתי קולות של דינוזאור, גם זה לא עבד, אז התגלגלתי על הדשא, והוא הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח ואז אמרתי לו שהוא נראה כמו סנאי והוא ברח״ סיפר עידו וכולנו בכינו מצחוק. כשישבנו כולנו בספסל בחוץ.
״הייתי מסטול באותו רגע, חשבתי שהחתול מדבר איתי עברית, אכלתי סרט״ עידו צחק.
״אני מת״ צחקתי כלכך חזק שחשבתי שתיבת הצחוק שלי תישבר.
בובספוג לנצח.
״אתה לא נורמאלי״ ירדן מחתה את דמעותיה מהצחוק ושיר החזיקה בבטנה.
אני מרגיש כלכך טוב עכשיו, כאילו אני בפסגת העולם.
הרגשתי מאושר, הרגשתי שטוב לי במקום שאני נמצא בו עכשיו.
ירדן הביטה בי וחייכתי אליה, כורך את ידי סביב צווארה.
הלוואי שהרגע הזה לא ייגמר לעולם.
״חתולה מסטולה״ צחק וסחף את כולנו לצחוק ביחד איתו בשנית.
״תשאלי אותי רגע איך אני מרגיש״ פנה לשיר.
״איך אתה מרגיש?״ שאלה.
״כמו זונה על הכביש״ הוא התפקע מצחוק ואני אחריו, תופס בבטני בכאב מרוב הצחוק.
״אני לא מסוגלת״ ירדן תפסה בבטנה גם וצחקה.
״טוב, יש ארוחת ערב עכשיו״ שיר אמרה וכולנו קמנו.

״היי״ בן חייך והתיישב איתנו בשולחן.
אני לא סובל אותו, הוא חתיכת בן זונה.
רבתי איתו פעם אחת מכות כי הוא עשיר מתנשא ומסריח שחושב שהוא יותר טוב מכולם כי יש לו כסף.
״היי ירדן״ חייך אליה וירדן חייכה בחזרה.
״מה קורה בן?״ שאלה לשלומו.
שיעוף ממנה, מה הוא פונה אליה בכלל הזין הזה?
״בסדר, את תרצי אולי לצאת למסיבה? יש ברעננה מסיבה ממש טובה״ חייך וחתך את השניצל שעל שולחנו עם הסכין כמו איזה דוכס מזדיין.
״היא לא רוצה״ עניתי בקשיחות ומבטה של ירדן נדד אלי בשאלה ונתתי לה מבט קשוח.
הוא ינצל אותה, שלא יילך איתה, חתיכת חרא.
״אני.. אני לא חושבת שאגיע בן, אני רוצה להיות קצת עם אמא שלי״ הסבירה בנימוס וחיוכו של בן נמחק.
״אה.. אוקיי, אז.. פעם הבאה״ חייך שוב.
כמה אתה יכול לחייך? כוסעמק, אל תחייך.
ירדן הנהנה והמשיכה לאכול מצלחתה וכך גם אני.
״מה קורה נתנאל?״ טפח על גבי והייתי שנייה מלשבור את היד האשכנזית המחורבנת שלו.
״בואנה, אם אתה לא רוצה להידקר היום אז כדאי שתעיף את היד שלך״ שרפתי אותו במבטי המאיים והוא הזיז את ידו.
״נתי״ ירדן קראה בשמי והיא הביטה בי במבט מרגיע.
״נשארת עבריין ותישאר עבריין״ אמר.
״אני אשבור לך את העצמות״ הזהרתי אותו והוא צחק בזלזול.
״נתנאל די״ ירדן הניחה את ידה על ידי.
בן הביט ביד של ירדן על ידי וגלגל את עיניו.
״לא מתאים לך עבריין דן״ קרא בשם החיבה שנתתי לה.
״בואנה אתה רוצה למות בכוח? מה, רשום לך על המצח ׳תרביץ לי׳? לא הבנתי״ פניתי אליו בעצבים וראיתי את עידו צוחק וגם את ירדן.
״עבריין כמוך, רק איומים״ הוא עובר את הקו האדום ואני שנייה מלהתחרפן עליו.
תפסתי בחולצתו וירדן קמה ממקומה.
״די, נתי״ ביקשה בתחינה.
״מה תעשה לי אה? רוצח!״ קרא וראיתי אדום בעיניים.
לקרוא לי רוצח זה כבר השיא.
״חתיכת בן זונה״ דחפתי אותו מהשולחן והוא נפל על הרצפה ועליתי מעליו.
״מי אתה בכלל? אני אהרוג אותך״ העפתי לו בוקס ועוד אחד נוסף.
״די!״ ירדן תפסה בפניי וסובבה אליה, מביטה בי.
״בבקשה נתי״ התחננה וקמתי ממנו.
חתיכת בן זונה, אם לא ירדן הוא היה מת היום.
״מה קורה כאן?״ גל נכנס והביט בי ובירדן.
״כנסו אליי למשרד, שניכם״ אמר וירדן השפילה את ראשה.

״מה זה אמור להיות נתנאל?״ צעק.
״הבן זונה הזה התגרה בי, מה חשבת שאני אעשה?״ כעסתי והידקתי את לסתי.
״אתה מתפרע נתנאל! אתה גם ככה על תנאי כי זאת לא הפעם הראשונה שאתה מתפרע! יכולים להעיף אותך מפה על טיל לכלא יותר קשוח וליותר שנים!״ דפק עם אגרופו על השולחן.
״זה בן הבן זונה הזה אני אומר לך! אומר לי שאני עבריין ורוצח״ כוסעמק ערס כולם.
״אם לא ירדן הייתי רוצח אותו במכות״ התעצבנתי וירדן הניחה את ידה על רגלי ברוגע.
״זאת הפעם האחרונה שזה קורה נתנאל! אני לא צוחק״ אמר.
״שמתי איתך את ירדן כדי שתרגיע אותך, לא שתתפרע לי כבר פעמיים!״ הביט בירדן ואז בי.
״אבל נתנאל צודק, זה בגלל בן, גל, אם לא בן כל זה לא היה קורה״ אמרה בקול שקט וביישן.
״אני אטפל בבן, סמכו עליי, יאללה משוחררים״ אמר וקמנו מהכיסא ויצאנו.
״נעשה סיבוב בחוץ?״ הציעה ברוך.
״כן למה לא?״ חייכתי חיוך קטן.
יצאנו החוצה ונזכרתי ששחכתי להודות לירדן על שהגנה עליי.
״דן״ תפסתי במותניה וסובבתי אותה אליי.
ירדן עמדה קרוב אליע, קרוב מדי.
נשימותי הורגשו באוויר וליטפתי את לחיה.
״תודה.. שהגנת עליי״ הבטתי בעיניה הסוחפות.
״זה.. בכיף״ חייכה.
מבטי נפל על שפתיה שרציתי כלכך לנשק באותו הרגע, אבל זה לא יקרה.
זה אסור, היא לא תרצה בחיים רוצח.
אבל היא אמרה מקודם שכן.
אבל אני די בטוח שאמרה את זה כדי שלא אפגע.
זה לא יקרה.
זה לא.