Love in jail

פרק 8

״שלא תתגעגע יותר מדי״ חייכתי כשהבטתי בנתי.
״אני כבר מתחיל״ גיחך.
״ביי נתנאל״ נופפתי לו לשלום והלכתי.
סוף סוף אגיע הביתה ואראה את אמא.
לא ראיתי אותה כמעט שלושה שבועות והתחרפנתי.
שיר עלתה איתי למכונית, כי היא גרה לא רחוק ממני אז אני מקפיצה אותה.

״ביי אהובה״ חייכה ונופפתי לה לשלום.
אני אתגעגע אליה, גם אם זה רק לשלושה ימים.
נסעתי הביתה וברדיו התנגן שיר נחמד של drake ושרתי עם המוזיקה.

״היי אמא״ חייכתי כשנכנסתי הביתה.
״היי נסיכה״ חייכה והניחה נשיקה על מצחי.
״בואי תאכלי״ הושיבה אותי בשולחן ושמה לפניי קערת מרק חם וטעים.
״תודה אמא״ חיוכי התרחב ועצמתי את עיניי בעונג כשהריח של המרק עלה באפי.
״נו, אז ספרי לי על החתיך שלך״ ביקשה וצחקקתי.
שלי, הלוואי.
״הוא..לא שלי אמא״ התחלתי לאכול והתענגתי על כל טעם.
אין כמו האוכל של אמא.
״נו, שקט, בסוף תהיו ביחד״ קבעה וגלגלתי את עיניי בחיוך.
״ספרי לי עליו״ ביקשה והנהנתי.
סיפרתי לה למה הוא בכלא והיא הופתעה.
״הוא נשמע ילד טוב״ אמרה ונענתי בראשי.
״הוא ילד טוב, אבל יש לו תדמית קשוחה, הוא קשוח, מקלל המון, הביטחון שלו לגבי עצמו ממש נמוך״ הסברתי.
לא היה לי מושג שידעתי עליו כלכך הרבה ככה.
״טוב, אני עולה לחדר לנוח״ אמרתי ופיניתי את צלחתי ועליתי לחדר.

•נקודת מבט נתנאל•
״יש לך שיחה״ עדי עמדה מול התא שלי וקמתי מהרצפה.
מי יכול להתקשר עכשיו?
אולי זאת אמא?
אבל אנחנו תמיד מדברים בצהריים, אף פעם לא בערב.
עדי פתחה את התא והלכתי אחריה.
היא סימנה לי להיכנס לתא ונכנסתי.
״הלו״ הרמת את השפופרת ודיברתי.
״נתנאל״ הקול אמר, הוא לא נשמע לי מוכר בכלל.
״מי זה?״ שאלתי בתוקפנות.
״אבא שלך חי״ הלב שלי נפל לתחתון והחוורתי.
״זה לא נכון, אני.. הרגתי אותו״ מי הזדיין הזה שעובד עליי?
פרצופי הפך לכועס ברגע וקמצתי את אגרופי.
״אבא שלך חי, הוא נפצע קשה מאז, אבל הוא חי״ הסביר וליבי דהר.
זה לא יכול להיות.
״אתה פאקינג עובד עליי, אם אני אמצא אותך אני לא יודע מה אני אעשה לך״ התעצבנתי.
זה לא נכון. הוא מת.
זה לא יכול להיות, הוא לא חי. הוא לא.
״אני לא, הוא חי והוא רוצה לראות אותך ולפצות על הכל״ שקרן.
״אתה שקרן. אני לא מאמין לך״ המשכתי להכחיש.
אני הרגתי אותו אבל.
״אבא שלך יבוא לבקר אותך״ המשיך ואיגרפתי את ידיי בעצבים.
חשבתי שאני עומד להשתגע עוד רגע.
״תקשיב לי טוב, יחתיכת מזדיין, אתה עובד עליי, מצידי אני אשב פעמיים בכלא רק בגלל שאתה שקרן״ איימתי.
״הוא חי״ אמר שוב אותו אדם שלא זיהיתי וניתק את השיחה.
״סעמק!״ דפקתי את הטלפון בקיר ועדי קפצה בבהלה.

״אתה בסדר?״ שאלה כשנכנסתי לתא.
״כן״ סיננתי בעצבים.
״אם תרצה, אני יכולה להרגיע אותך קצת״ קרצה לי וחייכה.
הייתי כלכך עצבני שהרגשתי שאני חייב משהו שירגיע אותי.
הסקס איתה בטוח ירגיע אותי.
הנהנתי וחיוכה התרחב והיא תפסה בחולצתי, מושכת אותי לכיוון אותו חדר מבודד שכלל שירותים קטנים ומזרן מסכן על הרצפה.
פשטתי את מדיה והיא פשטה את מדיי גם ותפסתי בה, משכיב אותי על המזרן.
״התגעגעתי אליך״ ליטפה את פניי וירדן ישר עלתה לראשי ונזכרתי בליטופייה הנעימים על עורי ואז ניערתי את ראשי.
היא בבית עכשיו, או באיזו מסיבה עם שיר בטח.
״לקחת גלולות?״ שאלתי, מביט בה והיא הנהנה.
״ברור, למרות שלא הייתי מתנגדת לילד ממך״ קרצה לי וגלגלתי את עיניי בעצבים.
אין לי כוח לזיוני שכל שלה.
הייתי כלכך עצבני באותו הרגע.
פחדתי שזה אמיתי.
רציתי רק לזיין אותה ולפרוק את העצבים שלי.

״היית פרוע במיוחד היום״ חייכה וסגרה את הרוכסן של המכנס.
״אני אלך לעשות סיבוב בין האסירים ואחזור אליך״ אמרה ויצאה מהתא.
נזכרתי לרגע בשיחה שהייתה לי מקודם.
מתתי לדעת מי זה שהתקשר אליי וניסה לעבוד עליי ככה, הרי זה לא אמיתי.
איך יכול להיות שאבא שלי חי? דקרתי אותו שלוש פעמים.
זה לא הגיוני שהוא יחיה.
ומה אם כן?
העברתי יד בשיערי בעצבים. זה לא פאקינג הגיוני.
ואם כן, אז הוא חתיכת חרא של בן זונה שהוא לא בא להוציא אותי מכאן.
אבל זה לא אמיתי.
״אז מה, בגדת בירדן עם עדי?״ הקול של בן נשמע והרמתי את מבטי אליו.
״דבר ראשון״ קמתי מהרצפה והתקדמתי אליו, מביט בו מבעד לסורגים.
״אני לא בוגד, אולי אתה״ אמרתי והידקתי את לסתי.
״דבר שני, לא כדאי לך להתעסק איתי אחרי המכות שחטפת בחדר אוכל״ גיחכתי והוא התעצבן.
״יש לך מזל שלא שפטו אותך״ הביט בי בזלזול.
הייתי שנייה מלשבור לו שוב את הפרצוף.
״יש לך מזל שלא נשבר לך הפרצוף״ צחקקתי.
״אז מה, ירדן לא רוצה אותך?״ חייכתי ברשעות ופניו הפכו למופתעות.
״חשבת שלא רואים איך אתה מסתכל עליה?״ צחקתי.
״אבל היא לא תשים עליך, אתה אשכנזי מסריח ועשיר, פלצן״ הטחתי בו ופניו הפכו לאדומות מעצבים.
מר עגבנייה. דומה לקטשופ אשכנזי.
״לא, כי על רוצח היא תשים״ ותמונה של אבי עלתה לראשי.
״בוא׳נה, תיזהר במילים שלך״ חשקתי שיניים.
״כי פעם הבאה תשבור את כל הגוף״ איימתי.
״היא בחיים לא תהיה איתך״ בן זלזל והביט בי שוב והלך.
״כוסאמאמא שלך!״ צעקתי ודפקתי בסורג.
״אחי, אל תשים לב לבן זונה הזה, אתה לא רואה שיש לו כוס במקום בולבול?״ גיחך ובן המשיך ללכת.
בן של זונה.

״נישקתי את שיר אתמול״ חייך כמו דביל.
״נו ומה בסוף? אתם זוג?״ שאלתי אחרי שנררגעתי קצת.
״היא הסבירה שהיא פחדה שאדחה אותה, אמרתי לה שאני לא מבין איך אפשר לדחות את הילדה הכי יפה בגן״ הסביר.
״מה בגן? מה אתה פדופיל?״ צחקתי והוא הרים אצבע שלישית לעברי.
״בקיצור מפה לשם נישקתי אותה, והפכנו לזוג״ אמר.
״אני שמח בשבילך אחי״ חייכתי, ידעתי כמה הוא רוצה אותה וכמה הוא מכבד אותה, הוא חיכה לה ולפי מה שהבנתי גם היא.
הם זוג באמת יפה.
המחשבות על ירדן שוב עלו למוחי וחייכתי.
היא כזאת עדינה ועם זאת מיוחדת, היא לא כמו כולן.
החיוך שלה הזה, שבאלך לשמור בצנצנת ולנצור, השיער המתולתל שלה, לא כמו כולן עם השיער החלק, השפתיים הקטנות שלה היפות האלה.
השפתיים שבאלך לנשק ולבהות בהן כל היום.
הרחקתי את המחשבות עליה, די, אני רוצח.

״שמע קטע״ אמרתי לעידו והוא הרים את מבטו לעברי.
״מישהו התקשר היום, הוא אמר שאבא שלי חי״ אמרתי.
״שקרן״ לא האמין.
״אם אני שקרן שתיקח אותי החתולה שנתקלה בך בגן״ אמרתי ופרצנו בצחוק.
״אני רציני אחי, אני לא יודע מי זה היה, הוא אמר שאבא שלי יבוא לבקר אותי בכלא, אבל זה לא הגיוני, הרגתי את אבא שלי״ הסברתי.
״אחי עובדים עליך״ אמר.
״כן, גם אני חושב, אבל מצד שני, למה שיעבדו עליי? גם מי יכול לעבוד עליי אחי?״ שאלתי אותו וגם קצת את עצמי.
״הזוי אחי״ צחקק והנהנתי.
״ממש״ הסכמתי איתו.
אם אני אגלה שמישהו באמת עבד עליי אני אשבור אותו, אני אתחרפן.
אבל למה שיעבדו עליי? וגם מי יכול לעבוד עליי?
התחלתי לאכול סרטים והחלטתי שכדאי שאלך לישון, זה ירגיע אותי קצת.
נשמתי נשימה עמוקה והוצאתי את האוויר באיטיות, נשכבתי במיטה ועצמתי את עיניי.
שיעבור עלינו לילה טוב.