"יצירתיות דורשת אומץ, או שיגעון."
או פשוט רצון להגיע לגיהנום בדרך אקספרס.
אל תכחישו את העובדה שיש לכם צד אפל, לכולנו פה יש את החלק הקטן והעברייני הזה שנמשך לריח של קלמנטינות.
אמנם רובכם מוצאים את הפורקן שלו כאן בכתיבה, אך אני פולשת לכם למימד עם ספר...
'הא הא, הא הא' כן, זאת לא אני המובכת שצוחקת באילוץ נוראי על מנת לחפות על ההפסקה שלקחה. הממ, נואופ.
בכנות, זה מרגיש כאילו עבר נצח מאז הפעם האחרונה שהעליתי פרק, אף על פי שבקושי עברו שבועיים.
(הולי שיט 0_0, שבועיים!)
מאז כבר הספקתי לעשות בגרות, מתכונת, ועבודות, ועבודות, ועבודות 😓
בזמן שכל העולם נאבק בקורונה, אני גוססת לי בינתיים לאיטי משביעיזם. איפה החיסון לכל הרוחות?
ואני מודה, הסתגרות בחדר בלמידה רצופה, עם הרים רעועים של ספרי לימוד, ועם עיניים מרוטות בבהייה ממושכת לתוך המסך, לא בדיוק מעודדים את המוטיבציה. קל מאוד למעוד מעבר לצוק, וליפול אל תוך הריק של הריקנות וחוסר המצב רוח, חוסר החשק שלוקח אותך למיטה וגורם לך לסלוד ממגע חיצוני עם העולם הפיזי, וכל מה שנותר זה רק אתה עם חשיבת היתר שלך. טוב ובכן, הסצינה הזו היא תיאור מפורט של תופעות הלוואי של השביעיזם, אני בטוחה שאני יכולה למצוא מזדהים בקהל כאן, לא?
במילים אחרות, הסיבה לכך שלא העליתי ציורים במשך שבועיים, לא נופלת רק על העומס בלימודים, אלא גם על כך שלא הייתה לי מוטיבציה לצייר.
ככל הנראה היא נאבדה לי איפשהו בתוך הבלאגן האטומי ששרר לי בחדר ובתוכי, אבל, אני יכולה לומר בגאווה שהצלחתי למצוא אותה בחזרה, יחד עם החבל שלי (מדהים מה טיול שטח בג'יפ פתוח בשלוש הלילה יכול לעורר בך), ולטפס מתוך התהום המסוכנת הזו של הריק.
וכרגע הסיבה היחידה של חוסר הזמינות שלי נופלת על הלימודים, שלא תחשבו לרגע שאני אוריד את האשמה מעל כתפיה של מערכת החינוך הסוררת 😐
בכל אופן, יש סיבה נוספת לחפירה המסויימת הזו, כי היא השורש לציור הנוכחי, משום שהוא מהווה למין פריקה מוזרה. לקח לי זמן להכיר בכך שהלב והמוח הם לא מחסן, וכרגע אני תמיד משתדלת להוציא מעצמי מחשבות מעיקות או תחושות מכבידות בדרך כלשהי, ומכיוון שכתיבה היא לא הצד החזק שלי, אני פונה לצד האחר של היצירה, אחרת למה בכלל שתהיו פה?
Anyway...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ההתמודדות היומיומית של כל אחד כמעט בעולם, הוא לבדו מול השדים שבפנים.
וול, לא אחפור יותר מידי על המוטיבים כאן, כי אני ממש אוהבת להפעיל את גלגלי השיניים בראשכם, ומאוהבת בתוצאות 😶
