לפני הכל,
אני אבקש בקשה קטנה לפני שאמשיך להלאות את עיניכם המסכנות.
זוכרים את האתגר שלי בנוגע לנסיכות/דמויות דיסני?אז שכחתי לציין (כאופייני לי, כמובן)
שהרעיונות לציורים אמורים להגיע ממכם.אז, כן, אני פתוחה לכל הצעה אפשרית, מוזמנים לרשום אותה בתגובת אין ליין כאן,
ואני אנסה להביא אותם לידי ביטוי במשיכות עופרת במחברת הלא מרשימה שלי🙂.(לרגע מחשבה מחרידה חלפה במוחי,
האם כדאי לשים גבול לסדיסטיות °_°.
לכל הרוחות, אני חושבת שעלי לשמן את הברגים במוח שלי...)אז...
היה לכם אי פעם ידיד דמיוני?(ולא, זו לא שאלה רטורית, אני באמת סקרנית🙂)
ולמקרה שתהיתם האם השאלה קשורה לנושא הפרק היום,
אז בעיקרון כן, היא קשורה לרעיון שגרם ליד שלי לשרבט את הקשקוש הזה,
אך התוצאה כמובן יכולה להתפרש באופן שונה אצל כל אחד,
(ואני אשמח מאוד מאוד לשמוע את הרעיונות שעלו במוחכם)....
אוקיי...
*כחכוח גרון מובך*
הוא יצא הרבה יותר סוריאליסטי ממה שרציתי, במובן הביומורפי כמובן.
(איך אני אוהבת לזרוק מילים שאפילו אני בקושי מבינה😅)
הסבר זריז שאתם יכולים לדלג עליו כמובן,
זרם הסוריאליזם הביומורפי,
הוא זרם באומנות שמתאפיין בעיקר בשל כך שהצורות הבונות את הציור מונחות במצב שהצופה יכול "להחליט" מה לראות.אז...
מה אתם רואים?(העיניים התמידיות שמציצות לי מעבר לכתף, העירו על כך שהן שמחות שסוף סוף יש לי ציור ידידותי במחברת.
תארו לכם את ההתחבטות הקשה בתוכי כאשר התלבטתי האם לספר להן שאחד מהם הוא מת 😐)ובמעבר חד לנושא אחר שרציתי להעלות כבר במשך הרבה מאוד זמן-
תודה!😁
אני כל כך מעריכה אותכם על כך שאתם כאן.
אתם בטח לא מודעים לזה,
אך כל צפיה, הצבעה, תגובה, גורמת ללב שלי לקפוץ מאושר.מעל לשלושת אלפים צפיות,
זה משהו שהוא בלתי נתפס אצלי ועדיין לא התעכל במוח שלי כנראה.הגעתי לכאן די חסרת ביטחון בנוגע לציורים שלי,
ואתם פשוט גרמתם למוטיבציה שלי לציור לזנק קילומטרים על קילומטרים קדימה.אז, תודה, שוב.
אני לא חושבת שיש במילה הקצרה הזו מספיק בשביל לתאר את מה שאני חשה כלפיכם.
YOU ARE READING
My dark side (Sketchbook)
Random"יצירתיות דורשת אומץ, או שיגעון." או פשוט רצון להגיע לגיהנום בדרך אקספרס. אל תכחישו את העובדה שיש לכם צד אפל, לכולנו פה יש את החלק הקטן והעברייני הזה שנמשך לריח של קלמנטינות. אמנם רובכם מוצאים את הפורקן שלו כאן בכתיבה, אך אני פולשת לכם למימד עם ספר...