אני חושבת שיש לי תחביב חדש.
קוראים לו תחיית המתים.
אז אחרי שהכרזתי לכל העולם ואשתו בערך שאני מתה אחרי שנקברתי חיים תחת ערימת ספרי לימוד ובירוקרטיה,
הנה אני שוב, חיה ושלמה (כך נראה לי)
האם חזרתי? כך אני מקווה.
כי בתכל'ס אף אחד מאיתנו לא יודע האם הוא באמת חזר או רק מבקר חד פעמית בעברו 🤫
(אגב סלחו לי על הפילוסופיה, יש סיכוי שתראו ממנה עוד בהמשך. הייתי יומיים שלמים במדרשה למדעי רוח, ואני לא מפסיקה להתפלסף עם עצמי מאז. לא נותן לי כלום מלבד כאב ראש נוראי.)
זה היה... פרק זמן, ארוך מאוד, בו לא ראיתם פרק חדש מהספר הזה. וגם לפני שאתם מעלים ציפיות, אני מורידה לכם אותם עכשיו בחזרה,
כי הפרק הזה הוא לא דומה לקודמיו אלא יותר (באם באם)
חופר, גולמי, מקושקש, ופגיע (הידד לפתיחות הרגשית שלא מפסיקה לפגוע בי כל פעם מחדש עד שאני נסגרת עוד הפעם עם טראומות רגשיות 🥳).
האם עברתי הרבה? כן כן, בהחלט.
אני כל כך עמוסה, יב' היא כיתה נוראית,
ורק לאחרונה שרפרפתי בספר הזה הייתי כזה - הולי שיט עברו כבר איזה שלושה חודשים, נראה לי ההפסקה הכי ארוכה שלקחתי אי פעם, ובקושי שמתי לב כמה מהר היא חלפה. עצוב.
ואני חושבת שהיא גם אחת הסיבות שלא פירסמתי ציורים חדשים הרבה זמן, התקופה הזו, הכניסה אותי למין 'דיכאון אומנותי' , לא הצלחתי למצוא את הזמן ואת הכוח הנפשי להתיישב ולצייר נורמלי, והעפרונות והצבעים שכבו יותר מידי זמן בלי שנגעתי בהם, והיד שלי כמו איבדה את העדינות שלה,
במילים אחרות,
אני חושבת ששכחתי איך לצייר 0_0
אני מוצאת את עצמי נאבקת על פוזיציות אנטומיות ועל חוקי פרספקטיבה שלפני כן הייתי צולחת אותם הרבה יותר קלות. החלדתי יותר מידי, וזה לא טוב לי למוניטין.
אני ממש רוצה לחזור ולהמשיך לפרסם פה באופן קבוע, אבל זה לא יעבוד לי אם אני כל הזמן מתעקשת לפרסם ציורים שכאילו "עולים" ברמתם על הציורים הקודמים, כל פרק כאן מביא פרוייקט מושקע יותר ויותר, ואני מרגישה שקצת איבדתי את הפואנטה שלמענה פתחתי את הספר הזה מלכתחילה.
כי זה פריקינג ספר סקיצות, לא ספר ציורים.
אז החלטתי לעשות צעד מטופש.
אני אתחרט על כך אחר כך,
אבל אני עדיין מרגישה שזה נצרך.
החלטתי שאני רוצה להציג בפניכם את הכשלונות שלי, את הדפים המכוערים בסקטצ'בוק שלי, את מה שאני לא מעזה להעלות לספר הזה שכבר תפס לו שם בוואטפד (כי יש כמה קשקושים שאני מפרסמת בספר חפירות הפחות רשמי שלי, (התפרסמות סמויה אהמ אהמ (;) )
הסקטצ'בוק שלי מלווה אותי עוד משנה שעברה, אז הולכים להיות פה גם ציורים ישנים, ואפילו ממש ישנים כי אני אוהבת להדביק בה ציורים משנים אפילו יותר קודמות, אבל אציין זאת כשזה יצטרך.
כמובן שלא אראה את כולם, כי יש לי יחסית הרבה ואני לא רוצה להלאות אותכם ללא סוף.
רק את אלה שהם בעלי משמעות מסויימת עבורי, שאותה כמובן, אשתדל להסביר לכם~
(אבל לא יותר מידי כי אני אוהבת לשמוע את גלגלי השיניים במוחות שלכם עובדים 🤌)
YOU ARE READING
My dark side (Sketchbook)
Random"יצירתיות דורשת אומץ, או שיגעון." או פשוט רצון להגיע לגיהנום בדרך אקספרס. אל תכחישו את העובדה שיש לכם צד אפל, לכולנו פה יש את החלק הקטן והעברייני הזה שנמשך לריח של קלמנטינות. אמנם רובכם מוצאים את הפורקן שלו כאן בכתיבה, אך אני פולשת לכם למימד עם ספר...
