ציפיתם לזה או לא ציפיתם לזה?
אני אהמר על כך שלא, כדי לעשות לעצמי את הפתיחה קלה יותר 🙂.החיים שלי, נהפכו להיות מושתתים על קפה,
ולא מהסיבות המתוכננות שהן בינג'ים של
סדרות / ציור / כתיבה / או לעשות משהו עם החיים שלי.הכינו את סבלנותכם ואולי תשימו מוסיקה קלאסית ברקע, כי הנה שעת סיפור.
החתולה שלי, המליטה שלושה גורים לפני חודש וחצי, מתוקים ברמות.
אחד בצבע שחור ולבן שקראתי לו מיילס, על שם הדמות האייקונית שלי שאני מוכרחה לטפח יותר.
אחד מפוספס שאחי קרא לו סקיפר, רק השד יודע למה,
ועוד אחת שחורה שעונה לשם יאמה.
(כי בהתחלה היינו בטוחים שהיא בן, וקראנו לה יאמי על שמו של קפטן יאמי מתלתן שחור, ואז גילינו שהיא בת, אך אף אחד לא רצה להתחיל להתרגל לשם חדש, אז היא פשוט נשארה עם שם של אוביל זקנה בת מאה ואחת)
ואנחנו עכשיו נמצאים במצב ביניים. בגלל שהם עדיין יונקים, אנחנו לא יכולים למסור אותם, אבל מצד שני גדולים מספיק בשביל להשתולל ולהחריב את כל הבית.
אז תנסו אתם להצליח לישון כשיש חבורה של שלושה גורי חתולים היפראקטיביים בחדר שלכם שרצים ומקפצים ומשאירים מזכרות מסריחות בכל מקום, יחד עם יללות בלתי נפסקות של חתולה אימהית ודאגנית.
כיף חיים 🥱בכל אופן, גם בשביל להתפנות לצייר לא היה לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, כי חזרתי מחו"ל לפני שבוע, ואני צריכה להשלים הרבה חומר, וכל המשפחה שלי חולה בקורונה, אז בתור האדם היחיד שמתפקד בבית אני צריכה לתפוס פיקוד וכו' וכו' , ואני יכולה להמשיך ככה לנצח עם התירוצים על חוסר הזמן שלי, אבל אני לא אבזבז את כולם היום 😐
אז.. הפרק הזה נוצר עקב סאונד שנתקלתי בו בטיקטוק, וגרם לי לחשוב - 'הי, למה לא? ' ומכיוון שאני לא פעילה בטיקטוק,
האופציה היחידה שנותרה לי היא להלאות אתכם 🙂 ,
כי אני גם ככה מלכת ה - "יצירת תכנים שלא תואמים לפלטפורמה" , אז למה לא לנצל זאת?סו הסאונד הזה הוא בעצם כמין אתגר סקטצ'בוק, שבו נותנים כל מיני הגדרות ואתה מוצא במחברת הסקיצות שלך, סקיצה שאתה מוצא כמתאימה להן.
קודם כל, הכירו נא.
(וואטפד המקסים הופך לי תמונות 🙄, לאחרונה הוא ממש נטפל אליי, כמות הבאגים שהוא תוקע לי היא מדהימה! ואני חשבתי שסיימתי עם כל הסיפור הזה כשניסיתי להתחנף אליו בכך שהפכתי פרימיום T_T)
YOU ARE READING
My dark side (Sketchbook)
Random"יצירתיות דורשת אומץ, או שיגעון." או פשוט רצון להגיע לגיהנום בדרך אקספרס. אל תכחישו את העובדה שיש לכם צד אפל, לכולנו פה יש את החלק הקטן והעברייני הזה שנמשך לריח של קלמנטינות. אמנם רובכם מוצאים את הפורקן שלו כאן בכתיבה, אך אני פולשת לכם למימד עם ספר...